פורסם: 19/10/08 01:26 ע"י דג רקק


נבואות ניתנות בצל


אני באמת לא יודע איך להתחיל. לא יודע איך או היכן.
בא לי לסקור את אלבום הבכורה של האמן שאני הכי אוהב DJ Shadow ,
ושלדעתי הוא אחד מגאוני המוזיקה הבכירים בימינו,
ולהתחיל מאלבום הבכורה שלו: Entroducing אותו שמעתי את כל כך הרבה פעמים,
בכל כך הרבה הזדמנויות, וחרשתי כל כל כך הרבה חומר של Shadow
שאני ממש מופתע מזה שאני לא מצליח לייצר פיסקת פתיחה.


endtroducing3iu.jpg




מה אפשר לומר על אלבום שיש בו כל כך הרבה צלילים, כלי נגינה, וכל כך
הרבה שכבות, אבל כולו הופק עם כלי נגינה אחד בלבד?
וכלי הנגינה הזה הוא בכלל לא כלי נגינה אלא מכונת סאמפלינג בשם Akai MPC60,
ומערכת מחשב לעריכת מוזיקה (Pro tools)?
מה אפשר לומר על אלבום שאף קטע בו לא נשמע כמו שום דבר שהכרתי,
אבל אין בו אפילו צליל אחד לא מסומפל? הוא אפילו נכנס לספר השיאים
של גיניס בשל ההישג המוזר הזה.
אז איך נתחיל? לא יודע, תכף נחשוב על משהו, נתחיל להתגלגל,
נראה מה ייצא בסוף. בינתיים ... קצת רקע על הנביא.

תמונה

כפי שניתן לנחש, בדומה ליואב אליאסי , גם הוא לא נולד בשם Shadow.
הוא דווקא נולד בקליפורניה ושמו המלא הוא ג'וש דיוויס.
ייתכן ובמשפחה מכנים אותו יהושוע,וזאת כיוון שמדובר במשפחה יהודית למהדרין.
הוא התחיל לפעול כ DJ בסצינת המועדונים של קליפורניה, וניגן בעיקר היפ הופ,
ג'ז ופאנק. בתקופה ההיא הוא החל להתלהב מסקרצ'ינג וסימפול.
הוא גם פיתח סלידה משירה ממש, כיוון שמילים זה דבר מגביל לדעתו. הסאונד
שהלך והתפתח היה פסיכדלי, לא מוגדר, קצת חולמני ורב שכבתי.
מבקרי מוזיקה פלצנים החליטו שהסגנון החדש הזה נקרא Trip Hop אבל מעולם
לא הצלחתי לרדת לעומקם של הניואנסים המבדילים בין סגנון למשנהו.

Building Steam With a Grain of Salt


בשנת 1996, יצא אלבום הבכורה: Entroducing. האלבום הזה היכה בהלם
את כל מי ששמע אותו. אף אחד לא שמע משהו כזה לפני כן. אף אחד.
מגזין המוזיקה רולינג סטון, שאני בדרך כלל לא מסכים עם הטעם של עורכיו,
קלע בול. נכתב שם שכשהאלבום יצא הוא נשמע מתקדם בכעשר שנים, ועשר שנים
אחרי זה הוא עדיין נשמע כך.
צריכים להבין משהו: יש להתעלם מהקידומת “DJ” ומהמילה המאיימת "סימפול"
(אני שומע את אפי מתפתל בחוסר נוחות בכיסא עד לכאן).
מדובר בחומר מאה אחוז מקורי, מולחן לעילא, עם הסאונד הכי רב שכבתי שאפשר לדמיין.
הנביא לא לוקח ריפ גיטרות משיר אחד, ופזמון משיר אחר, מדביק ראפ או משהו,
וסוגר עניין.
מה שקורה זה שיש בכל קטע עשרות ואפילו מאות סמפלים שונים חלקם בני
פחות משניה. ומה מסומפל? אלבומי ג'ז מהפיפתיז, תוכניות טלביזיה, נאומים שונים,
פירסומות, סרטי קולנוע, Fאנק נדיר שכולם שכחו ממנו, היפ הופ מחתרתי,
רוק, מטאל ומה לא בעצם.
הדרך בה הוא עובד זה לנבור באין סוף תקליטים משנות החמישים עד התשעים,
בעיקר Fאנק, סול, רוק וג'ז. עם דגש על חומר נשכח, פחות מוכר. ולסמפל כל
מה שנשמע מעניין. מדובר באלפי תקליטים לכל אלבום.
והתוצאה? פשוט מדהימה. זה לא נשמע כמו רוק, או היפ הופ, או פאנק
או מה שלא סומפל. זה נשמע כמו יצירה חדשה, פסיכדלית, טריפית, שלא נשמעה קודם מאף אמן.

Midnight in a perfect world


ומסתבר שאני לא היחיד שחשב כך. האלבום התקבל בהתלהבות רבה מאוד,
ע"י כל השמנה והסלתה של מבקרי המוסיקה העילית.
חלק מהם ממש נפיחות על:
Rolling Stone Magazine, Q Magazine , Melody Maker , Jazz time וכו..
כולם התחרו בחלוקת סופרלטיבים. ההוא מכנים את האלבום ל 50 הכי טובים בכל
סיגנון,האחד לרשימת הזיפידידודה והאחר לרשימת הוופטידו.
אבל זה פחות משמעותי. מה שיותר משמעותי היא השפעת האלבום
על אמנים אחרים. לעיתים השפעה מכרעת, ולעיתים על האמנים הכי חשובים.
למשל, RadioHead. בתקופה ש RadioHead אספו חומרים לאלבום החדש שלהם
OK Computer הם חרשו טוב טוב את Entroducing.
באופן רישמי הלהקה "מודה" שרק החלקים האלקטרוניים בשירים, הושפעו מ Shadow,
אבל בואו נאמר כך: די מביך לשמוע את את OK Computer אחרי שמאזינים
ל Entroducing ו....לא זה המקום להרחיב על דעתי אודות טום יורק ופועלו.
ההשפעה ניכרת גם ב KID A , ויש שיאמרו שהלהקה הלכה לאיבוד בעקבות
ההכירות בין השניים.
בכל מקרה השניים (טום וshadow )נעשו חברים מאוד קרובים,
וכש shadow הרים את הפקוייקט המעולה שלו UNKLE, אז הטלפון הראשון
היה לטום, והתוצאה היפה הייתה השיר rabbit in your headlight.




בשנת 2000, כך רצה הגורל, התפרנסתי בלונדון. באחד מסופי השבוע, הגיע
לבקרני חבר, והוא הודיע לי שאני מוצא לו משהו מעניין לעשות, ולא משהו
שאפשר לעשות בארץ.
בעודי חוקר את האפשרויות, פתאום הסתבר לי שהגאון הולך להופיע במועדון
הפאבריק המפורסם. לא חשבתי פעמיים. cמועדון הזה יש 4 חללים נפרדים,
שמחולקים לסגנונות, כך שאם אתם מעוניינים אז אפשר להתחיל ב HardCore
(באותו ערב הופיע גם grove rider הפסיכופט)
לנוח בחלל הצילאאוט, ואז כשהכימיקלים כבר עובדים טוב טוב בגולגולת,
להאזין לסטים הפסיכדליים.
אני ישר טסתי לחלל המרכזי לחזות בפלא, וללא כימיקלים בכלל,
אני בפירוש זוכר את אחת הפעמים הבודדות בהן הרגשתי שאני חווה התגשמות
של חלום (הפעם הנוספת כוללת בחורה בשם הילה, וסט תרגילי גמישות,
אבל זה לסקירה אחרת).

את דבריי על האלבום אסיים בכך, שלדעתי, כל חובב מוזיקה, חייב לעצמו להאזין
פעם אחת לפחות לאלבום המופלא הזה, מההתחלה עד הסוף, בלי הפרעות,
ובמערכת שמע טובה.

גם שמייח הוא יודע לעשות ...

The Organ Doner - LIVE


אחרי האלבום הזה Shadow לא הפסיק לעבוד. הוא השתתף בעשרות פרויקטים,
UNKLE הוא רק דוגמה, והוציא כמה אלבומים מרהיבים. בהם בסך הכל עוד
שני אלבומי סולו: The Private Press המעולה משנת 2001, ו The Outsider משנת 2006.
מאוד מומלצת גן העבודה שלו עם Cut chemist עמו הוציא שלושה אלבומים,
אחד מהם, The Hard Sale , לפני כחצי שנה. המומלץ מבניהם הוא Brain Freeze,
שהוא עוד מקרה נדיר בו הביקורת ואני רואים עין בעין.

You can't go home again מהאלבום The Private Press


וכדי לא לקפח חובבי היפ הופ מושבעים כמו אלוני, הנה מיקס שלו לקטע Six Days
עם Mos Def שנעשה לסרט Tokyo Drift..




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות