Chiaroscuro - FRESU
אוף!
זה כבר גובל באי סדר עולמי. לא יכול להיות שהוא קיבל כזה כשרון! פשוט לא יתכן!
אני מוצא את עצמי שוב כותב.. לא סקירה..ממ.. לא התחלתי את זה לפחות בשביל סקירה.
אלא רק בשביל המלצה, אתם יודעים .. כמה שורות .. כדי שידעו שיצא ..
ומה ? כן שוב! שוב FRESU. שוב דיסק של החצוצרן האיטלקי המוכשר הזה.
(האם זה מיילס שהגיח לעולם שוב אך הפעם בתור לבן איטלקי??
אם לידתו של פרסו ומותו של מיילס היו סמוכים, עוד הייתי מסוגל להאמין לזה ללא ספק).
מיילס דיויס החצוצרן שהמציא את עצמו בכל תקופה מחדש ועשה זאת פעם אחר פעם בכישרון
רב-שפשוט השאיר את כולם מאחור .. כבר איננו. אנחנו אמנם מקשיבים לאלבומים שלו
OVER AND OVER (לפחות אני)...אבל בשביל לקבל כל פעם את המנה, את ה FIX
למשהו חדש בצלמו' או בדמותו, או לפחות להזכרה שיש עדיין כשרון אדיר בעולם.. אני מחכה, מצפה, לחדש ש- PAOLO FRESU יוציא.
לא מזמן סקרתי אלבום דואט של פראסו עם נגן האקורדיון גאליאנו.. שהיווה עבורי אלבום פשוט מופלא..אלבום- לשבת בחדר חשוך, עם סאונד מדהים ופשוט ליהנות ממוסיקה אמיתית מכישרונות אדירים. מצחיק, מעורר, מרגש ומה לא!
פרסו עושה זאת שוב
הפעם דואט גם כן וב -ECM לא פחות. (החברה הגרמנית שמביאה רגשות אמביוולנטיים לחלוטין, בקשר להתחברות עם המוסיקה שהיא מייצאת לעולם).פרסו מתחבר הפעם לגיטריסט עם לא פחות מ 30 אלבומים. ראלף טאוונר! (RALPH TOWNER) שעם השנים התחבר ל ECM בטבורו.
לפני שיצא האלבום, ידעתי שאין סיכוי שאני עומד מהצד וממתין, אלא חוטף במידי!
למרות חששות מסוימים שפרסו אהובי.. ילך לצד האקספרימנטאלי מידי ובזאת יפר את איזון הניצחונות שלו - שהם עד היום היו- ללא הפסדים כלל ובדרך כלל גם ב K.O מוחץ.
אז יום החטיפה הגיע, למרות שפקדתי את חנויות הדיסקים, כמעט יום יום מאז תאריך יציאת האלבום בעולם. הצלחתי למצוא אותו רק כמה שבועות לאחר מכן ובמקום די מרוחק מביתי.
ששבתי הביתה, לא המתנתי אפילו לא לשנייה. זהו הדיסק הראשון שנזרק לתוך הנגן, למרות שבאתי עם חבילה לא קטנה מהחנויות. ההתרגשות שלי הייתה עצומה.
האלבום של הזוג טאוונר ופרסו ב ECM הצליח לעלות אותי השמיימה (לא מפתיע למרות החששות).
הליריות וסאונד החצוצרה המלודי של פרסו, תופס שם חלק נכבד. למרות שללא ספק זהו האלבום של טוואנר.
כנראה שאין מנוס ושאתה מגיע ל"ביתו" של נגן במעמד כזה.. אתה נעמד קצת בצילו.
מה שגם רב הקטעים הם במקור של טאוונר.
בכל מקרה, זהו פרסו ואת אותותיו הוא נותן בביטחון האופייני לו. בשילוב עם הכבוד הגדול שהוא רוחש ל טאוונר ולקטעים המקוריים שלו באלבום.
10 קטעים באלבום שמתוכם כמעט כולם פרי עטו של טוואנר כאמור, עם כמובן עיבודים מדהימים ל גיטרה קלאסית, אקוסטית, בריטון ו 12 מיתרים לצד חצוצרה ופלוגהורן המנוגנים לעילא מנשמתו של פרסו!
BLUE IN GREEN – הוא מחווה למיילס דיויס וביל אוונס מאלבום הג'אז הטוב בכל הזמנים KIND OF BLUE מנוגן בצורה מצמררת ומסמרת שיער מהזוג.
האלבום מסתיים בשני קטעים שנכתבו ע"י פרסו ו טאוונר יחד (כנראה במיוחד עבור האלבום המשותף הנ"ל) וההרגשה קצת יותר "מודרנית", אקספרימנטאלית, אך עדיין שומרת על קו מאד נקי, ספייסי ומלודי כפי ששאר האלבום מתנגן.
הסאונד הוא אופייני ECMמי .. DARK, מפורט, עם הילה ותחושה מאד חזקה מאמביאנט שמנפרד תמיד מחזק במיקס הסופי.
הגיטרות של טאוונר מדויקות, מלאות ועשירות בטקסטורות. על החצורה של פרסו אין כבר מילים שמסוגלות לתאר את היופי ואת האימפקט שמגיע מכל תו ותו. הוא אדיר ממש.
האלבום לא מאתגר מוסיקאלית. לא תמצאו פה ניסויים באקורדים, או בסולמות מטורפים ולא וירטואוזיות מהירה או מעייפת. הם כבר ממש לא צריכים בדיוק כפי שרשמתי על גליאנו ופרסו בסקירה הקודמת.
מה כן יש? טונים מיוחדים, נגינה ברמות הגבוהות ביותר שאפשר למצוא היום בעולם(!) מלודיות לצד ליריות מהממת.. סאונד משובח.
אולי אלבום החורף האולטימטיבי, אם לא הטוב ביותר שיצא לשנת 2009!
כל כך מומלץ!
