אתמול בערב..
יום שני קרירי בחיפה..
ג'ו בונאמסה, כבר לא שמנמן..(רזה מאד, עקב מחלה) אבל עדיין נראה חנון לבנבן
או כפי שאייל קרא לו "ילד כאפות"!
היינו אלון ואייל חבריי הטובים ואנוכי (ועוד כמה מאות מעריצים ומעריצות).
ג'ו יחד עם להקתו (מתופף, בסיסט, קלידן) נתנו הופעה מטורפת, מלאת אנרגיות שפשוט המשיכה והמשיכה..
הקהל היה משולהב, עם חתך די מבוגר להפתעתי (ג'ו הוא גיטריסט אמנם לא דנדנש, אבל גם לא מדור הזהב)
אך מפרגן ואנרגטי לא פחות.
אפילו ישבה לידנו אמא עם בנה הצעיר (מאוד) שהייתה די מתלהבת ומשולהבת כל ההופעה.
כיף לראות דברים כאלה.
החברה התחילו לנגן ב 20:30 בדיוק וההופעה לא הפסיקה ליותר משעתיים..
ג'ו, לא ירד מהבמה לשניה ורק בשני קטעים בערך, עזבו לנוח חברי הלהקה בעוד הוא ניגן סולו.
ההופעה הייתה אקלקטית והקטעים שנבחרו היו מכמעט כל אלבומיו של ג'ו, עם נטייה קצת לדברים היותר
חזקים, אנרגטים (מהצד של הרוק, ופחות מהבלוז הקלאסי שהוא מושפע ממנו) כיאה להופעה.
ג'ו גם אם לא מוכר כל כך, שר ומנגן מוסיקה מלודית, מקפיצה ונהדרת שגם אלו שלא מכירים אפילו קטע
אחד שלו יוכלו להנות.
הוא פרפורמר מטורף ולא הפסקתי לחשוב על כמה הוא משקיע בהופעות שלו.
זה מראה על מוסר עבודה מדהים, אהבת המקצוע\המוסיקה וכבוד רב שהוא רוכש לאלה שבאו לראות אותו.
גם אם זה "רק" בחיפה הקטנה מול מאות בודדים של אנשים ולא באיזה אולם אדיר מימדים ב NY
או ב LA.
הסאונד שהופק באודיטוריום בחיפה היה לטעמי קצת חזק מידי ואם הם היו מורידים כמה DB היה אפשר לשמוע
קצת יותר טוב את מילות השירים ששר ג'ו.
לי אישית זה לא כל כך הפריע, כי גם ככה הטקסטים פחות מענינים אותי, בטח בהופעה חיה..אבל עדיין הייתי שמח
על סאונד קצת יותר מהוקצע (שלא תבינו לא נכון.. זה היה לא רע בגדול)
יצאנו מההופעה עם חיוך ענק על הפנים ועם המון אנרגיה.. שהחלטנו להמשיך את הערב בפאב הקרוב.
היה לי כיף גדול ובתקווה לעוד המון הופעות כאלו בארץ ובחול בייחוד שזה מלווה בחברים טובים.
), דווקא נחמד שם.