ביום שישי עברתי בצליל בקניון רמת אביב, וליקטתי כמה דיסקים.
במחלקת הג'אז התפנקתי בשניים:
דיסק חדש של צ'ארלי היידן עם הקוורטט ווסט הותיק והמצויין – SOPHISTICATED LADIES.
לצורך הפרוייקט נשלף הקוורטט מהארון עם ניחוחות הנפטלין, גוייסה מחלקת מיתרים וגולת הכותרת: שורה של זמרות ג'אז מהשורה הראשונה, לפחות מבחינה מסחרית: נורה ג'ונס, קסנדרה ווילסון, דיאנה קראל ועוד.
למרות שמבחינתי דיסק שכזה הוא MUST HAVE, ידי רעדה מעט כששלפתי את הדיסק מהמדף בחנות. פרוייקט שכזה, בהנתן עייפות החומר של הקוורטט, שילוב המיתרים ובחירת הזמרות הנ"ל עשוי להיות נפילה לא קטנה. האם יוכלו צ'ארלי וחבריו להוציא מעצמם את האנרגיות הדרושות למשוך את קבוצת הזמרות הממוסחרות שגוייסו, ולהאיר אותן באור חדש ומעניין?
לא.
האלבום כולל 12 קטעים - חלקם בצרוף זמרות, חלקם עם STRING SECTION, וחלקם לא.
רוב האלבום שוחה בבריכה של סכרין שהיתה מבחינתי קשה להאזנה. ביצועים עייפים, מתקתקים ללא שום בשורה. ארני וואטס כבר עייף, והיידן מתקמצן (אולי סולו אחד ראוי לציון בכל הדיסק). הקוורטט באופן כללי מנגן בסגנון של הרכב בארים, והזמרות לא מוסיפות שום צבע מיוחד משלהן.
מאידך, יש להודות שכל הביצעים מהוקצעים להפליא, כפי שניתן לצפות מה LINE UP המדובר - ומי שמחפש דיסק רומנטי ומתקתק עם OLD FASHINED VOCAL JAZZ בהחלט יכול לבוא על סיפוקו.
לקראת סוף הדיסק, כשחשבתי שאני לא עומד בזה יותר - חשתי לפתע עלייה קלה ברמה. שלושת הקטעים האחרונים היו קצת יותר מעניינים - כולל ביצוע עם דיאנה קראל ל GOODBYE. הקטע האחרון, WAHOO, ללא ליווי זמרת הוא היחיד שממש נהניתי בו. לפתע הקוורטט מותח את אבריו ומשתחרר. ארני מוצא פתאום את האויר בראות, והרית'ם סקשן נותן בראש כמו בימים הטובים. STRAIGHT AHEAD JAZZ מבוצע היטב.
אבל בסה"כ - הדיסק הוא אכזבה עבורי - למרות שיש שימצאו אותו ענוג.
הדיסק השני - של הרכב איטלקי בהובלה של הסקסופוניסט סטפאנו די באטיסטה נקרא A PRIMA VISTA - וזה כבר אלבום מצויין. עם ליינאפ איטלקי למהדרין שכולל בין השאר את הפסנתרן המצויין ERIC LEGNINI, יצר דה בטיסטה דיסק שנע על הציר בין אוליבר נלסון למנפרד אייכר. בטיסטה, בהתאם, נשמע לעיתים יותר כמו דולפי ולעתים יותר כמו גארברק. הדיסק לא משעמם לרגע, הלחנים (המקוריים כמעט כולם) מצויינים, והנגינה לעילא. הדיסק נחתם בביצוע סולו סקסופון ל LUSH LIFE. מומלץ!
אייל