עכשיו 19/03/24 10:28

פורסם: 21/09/11 19:42 ע"י aloni


Resolution Audio Cantata Music Center



Resolution Audio Cantata Music Center


בטח כבר שמתם לב שאני אוהב לסקור ממירי דיגיטל לאנלוג. אני יכול להגיד שהסיבה הרישמית היא שעם התפתחות טרנד הפלייבק מבוסס המחשב זה היום הנושא הכי חם בתחום שלנו, אך ברמה האישית יש לכך עוד סיבה. זה המוצר היחיד שממש חסר לי בסטאפ האישי ואני נהנה לארח כאן את המוצלחים שבממירים.

אך ה- Cantata MC (מעכשיו גם רק Cantata או MC לקיצור) הוא הרבה יותר מממיר דיגיטל לאנלוג. הוא סוג של מוקד משוכלל או ,מרכז מוזיקה, כפי ששמו מרמז לכל חומר דיגיטלי.

ה- Cantata מגיע אלינו מחברת Resolution Audio האמריקאית, לא בדיוק השחקנית הצעירה ביותר בליגה עם רקורד של מעל לעשור, כשבאמתחתה כבר כמה מוצרים מוצלחים עוד לפני סדרת ה- Cantata ועכשיו מגיעה לישראל בשיווק של אורק אודיו.

הפגישה הראשונה שלי עם ה- Cantata היתה במינכן לפני שנתיים שם זכיתי לצפות בפלא האסתטי רק בתצוגה סטטית, עכשיו הגיע הזמן לראות (לשמוע) מה הוא יודע לעשות.

Cantata Music Center



אז מה לדעתכם פירוש המושג Music Center?
עבור Resolution Audio זה כנראה אומר להיות מסוגל לנגן מוזיקה בפורמט דיגיטלי מכל מקור שתבחר.
תקליטור CD תוכל לטעון ישירות לכונן הבנוי בתוך המכשיר. אם לא זיהיתם אותו עד כה בתמונות זה משום מדובר בכונן SLIM בעל חריץ הטענה ולא מגירה. כמו מרבית הכוננים האלו הוא מעט רועש בטעינה ובפעולות ה- SEEK שלו, אך לא ברמה שמפריעה בעת ניגון.

רוצים לנגן מהמחשב? בבקשה, חיבור USB מאפשר ל- Cantata לשמש ככרטיס קול התומך ברזולוציה עד 24 ביט ו 96 קילו הרץ אסינכרוני וללא התקנת דרייבר.
כאשר מדברים על USB אסינכרוני ללא התקנת דרייבר בדר"כ מתכוונים ל- USB סינכרוני בפעולתו אשר עובר באפרינג כאשר הוא מגיע לממיר. כמו במקרה של ה- Hegel כדוגמה.
במקרה הזה יתכן ש- Resolution Audio הצליחו לממש USB אסינכרוני ללא דרייבר כפי שנראה מייד ב- Pont Neuf, אך בכל מקרה קיים כאן גם מנגנון הבאפרינג.

Resolution Audio Cantata Music Center


כפי שציינתי בסקירת ה- PD-1 של אלקטרוקומפנייט, ישנם משתמשים הרוצים להאזין למוזיקה שמקורה במחשב, אך לא רוצים את המחשב בסביבת המערכת מסיבות שונות (בדר"כ רעש אקוסטי או חשמלי, ולפעמים סתם עניין של מקום).
לצורך זה פיתחה Resolution Audio את ה- Pont Neuf (פירוש "הגשר החדש").
הדונגל הקטן (ראו בתמונה איך הוא מעוצב ברוח ה- Cantata) הזה מתיישב על יציאת ה- USB של המחשב ומצד שני מחובר לכבל רשת ומשמש כסוג של כרטיס קול/סטרימר יעודי. בצורה זאת נוכל להגיע למערכת בעזרת כבל רשת (ואפילו אלחוטית בעזרת נקודות גישה או מתאמים) ובמידה והבית כבר מרושת זה יכול להיות פתרון מאוד פשוט.
במקרה שלי הפעלתי את ה- Cantata מחדר העבודה במרחק כבלים של כ- 30 מטרים שעוברים שלושה סוויצ'ים בדרך וזה עבד מייד וללא שום בעיה.
כשביצעתי את הבדיקה הזאת הפעלתי תוכנת אנליזה של USB והופתעתי לגלות שחיבור ה- USB של ה- PN הוא באמת אסינכרוני:

אני חושב שזאת הפעם הראשונה שנתקלתי בחיבור USB אסינכרוני ללא דרייבר יעודי.
יש לקחת בחשבון שכאשר עובדים עם ה- PN יש מין עיכוב קטן בין תחילת הניגון על המחשב ועד ששומעים צליל ראשון מהמערכת, אך מדובר בזמן מינורי שלי לפחות כלל לא הפריע.

מעבר לכל האפשרויות האלו מציע ה- Cantata גם שלוש כניסות דיגיטליות (24/192) בשלושה טעמים: SPDIF על RCA, אופטית ב- toslink ו- AES/EBU על XLR. יופי של גיוון.
כניסות אלו מאפשרות לנו לחבר כל מקור דיגיטלי תומך PCM שנבחר (ממירי טלויזיה, טרנספורטים, נגנים, DVDים וכו').

לכניסת הרשת בה השתמשנו עבור ה- Pont Neuf יש יעוד נוסף. היא אמורה לשמש את ה- Cantata גם לניגון ישירות מהרשת דרך שרתי UPNP. כלומר ה- Cantata מתעתד לשמש גם כסטרימר עצמאי.
לצערי האופציה הזאת לא היתה זמינה במכשיר שקיבלתי, והיא עתידה לצאת בקרוב בצורת שידרוג (השידרוג הזה יחליף את אחד הכרטיסים במכשיר ויכול להעשות בקלות בארץ, אין צורך לשלוח את המכשיר לחול).
חדשות טובות לחלקנו (אלו שמתעקשים על כך) הן שהשדרוג המדובר יחליף גם את כניסת ה- USB לאחת התומכת ב- 24/192 לפחות כך הבטיח היצרן.

ה- Cantata MC גם מאפשר שליטה בווליום כך שניתן לחברו ישירות למגבר כח. כאשר מדובר בממיר או סטרימר בדר"כ פעילות ה- Attenuation מבוצעת בדומיין הדיגיטלי, שיטה מקובלת אך בעלת חסרונות סוניים ידועים, בעיקר בווליום נמוך. ה- MC לעומת זאת מציע שליטת ווליום בדומיין האנלוגי ואכן מספק תוצאה די מפתיעה בחיבור ישירות למגבר כח.
אך גם כאן ניתן לראות שמתכנני ה- Cantata ירדו גם לפרטים הקטנים ביותר, וכאשר הווליום מגיע למקסימום ניתן לשמוע ממסר (relay) המנתק את מעגל הווליום לחלוטין. לא יודע מה אתכם אך לי זה מעניק שקט נפשי כאשר איני זקוק לשליטת ווליום.

Resolution Audio Cantata Music Center


ברמת היציאות האנלוגיות ניתן למצוא יציאות RCA וגם XLR.

כל שנותר לנו על הפאנל האחורי הם צמד שקעי RJ45 בעלי תוית Cantata Link המיועדים להעביר פקודות בין מוצרים שונים בסדרת ה- Cantata ומפסק כיבוי/הדלקה ראשי.

Resolution Audio Cantata Music Center


יהיה קשה, ממש קשה, לעבור את הסקירה הזאת מבלי להתייחס לעיצוב של ה- Cantata MC. לטעמי מדובר כמעט ביצירת מופת ובעיקר בזכות גוש האלומיניום המכורסם בצורת גלים בפאה העליונה, אך גם לתצוגה יש חלק משמעותי בעיצוב.
במקום מסך סטנדרטי משמים יש לנו כאן תצוגת מטריצה של לדים, בסגנון זאת של ה- יאנג, אך כאן היא בעלת רזולוציה נהדרת גם הצבע הלבן כחלחל מאוד מצא חן בעיני. את התצוגה ניתן לכוון בכמה רמות אור או לכבותה לגמרי. היא ברורה מאוד גם ממרחק משמעותי.

Resolution Audio Cantata Music Center


הנה סרטון קצר המציג ברמה מסויימת את התצוגה של ה- Cantata ואת פעולת הכונן.


לצפיה באתר vimeo


חלקו התחתון של השסי הינו שחור ובקדמתו נמצא את כפתורי ההפעלה (סטנדבי, בורר מקור, ווליום וכפתורי שליטה לטרנספורט) ואת חריץ טרנספורט ה- CD, החלק העליון הינו אותו בלוק אלומיניום בעל שטח גדול יותר היוצר מדרגה נאה, ועליו גם תצוגת המטריצה.

איכות הבניה החיצונית וההרכבה היו ללא דופי, המכשיר אפילו מגיע בקופסת עץ גדולה (אומנם לא דקורטיבית במיוחד, אך תשמור על המכשיר מכל פגע).
אפילו שלושת רגליות הגומי היו סימפטיות ביותר לסטנד שלי.

Resolution Audio Cantata Music Center


ה- Cantata מצוייד גם בשלט כמובן. אומנם פלסטיקי, אבל שחור ודי סביר לטעמי. הוא מעניק שליטה מלאה על הטרנספורט, על המקורות (כפתור יעודי לסוגי המקורות השונים, לדוגמה CD ו USB וכפתור בודד הבורר בין שלושת הכניסות הדיגיטליות) ועל הווליום.

ואם מדברים על שליטה, לא נתעלם מהאפליקציית ה- iPhone/iPad ש- Resolution Audio מספקת (בחינם דרך ה- App Store) המאפשרת לבחור מקור, לשלוט על הטרנספורט ולשנות ווליום גם כשאנו לא על יד המכשיר. טאצ' נחמד.



סשן האזנה


משום של- Cantata מגוון כניסות ולכן גם שיטות הפעלה הסשן שלנו יתרכז בסוג כניסה בודדת, או השוואה בין שתים בכל אלבום ואלבום (אז כדאי לשים לב על איזה סוג ממשק אני מדבר).
השתדלתי להשוות הכל ל- Evo בכניסת SPDIF משום שכך אני עובד בדר"כ וכך אני בוחן את רוב הממירים בתקופה האחרונה.

Fleetwood Mac - Pious Bird of Good Omen
כבר במקור האלבום הזה היה בעצם אוסף, אך לי יש את הגירסה שמקורה מהבוקסט שעבר רימסטר ויצא ב- 2004 שבין היתר גם התעסקה בתוכן, קיצצה כמה טרקים והוסיפה טייקים נוספים.
מה שבטוח זה שאם האזנת לכל האלבום, Need your love so bad בהכרח יצא לך מהאף משום שמדובר על מעל ל- 40 דקות של השיר הזה בווריאנטים שונים. לפחות יש לא מעט קישקושי אולפן וקללות של גרין שמעניקים אתנחתא קומית בין הטייקים.

זה הכיוון היותר בלוזי של Fleetwood Mac (מסוף שנות השישים כלומר תחילת הדרך), והפרמטרים שנתרכז בהם יותר באלבום הזה הם טונאליות, ודינמיות. אנחנו מתחילים עם המיוזיק סרבר שלי מחובר ל- Cantata דרך ממשק ה- SPDIF של ה- hiFace Evo.

בהקשר הטונאליות קל מאוד לזהות דרך ה- Cantata שלא מדובר בסשן אחד אלא בקומפילציה של טרקים ממקורות שונים. אך גם מעבר לכך קשה לי למצוא אופי טונאלי מובחן במכשיר, ה- Cantata נשמע לי מאוזן לחלוטין, ללא תוספת מיד, ללא תוספת באס או מיד באס מלאכותית. למעשה אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה שמעתי ממיר כל כך מאוזן כמו ה- Cantata (כלומר מאוזן על פי תפיסתי, עוד על כך בסיכום). כמובן שבאלבום הזה אנחנו בוחנים כלים על טהרת ה- "חשמל" וחובה לבחון זאת גם בכלים אקוסטיים, ועם זאת מאוד קל להבחין בתכונה.

מעבר לטונאליות מאוזנת, אני מזהה כאן גם משהו שהגדרתי ברישומי כ- "רוחב פס מלא", אך הכוונה היא לרוחב הספקטרום – אני לא מזהה קטימה או אפילו הנחתה – לא בקצה הגבוה ולא בקצה הנמוך.
כשאנו מדברים על מכשיר בעל איזון טונאלי הפרמטר הזה הופך להיות חשוב מאוד.

גם ברמת הדינמיות אני מרגיש כאן שילוב מנצח בין היכולת להגיש מוזיקה מלודית בצורה רכה (נניח בטרק Albatross) לבין היכולת לשחזר התקף מהיר של תוף נניח בטרקים אחרים.
זה לא המוצר הכי דינמי ששמעתי, הוויס 202 זכור לי כיותר דינמי, גם נגן התקליטורים Antila של Leema. מי שרוצה ללכת יותר לכיוון הזה יכול לנסות את יציאת ה- XLR שנשמעת (אצלי לפחות) יותר דינמית (אני באופן אישי מעדיף את הסינגל אנדד, כך ה- Cantata נותן לי להנות משני העולמות).

Jill Barber – Mischievous Moon
זהו האלבום הרביעי של ברבר (ג'יל כן?) הקנדית, הוא יותר ממשיך של הסיגנון הישן עם התזמורת וכלי הקשת של אלבומה הקודם מ- 2008 (Changes) מאשר הסגנון הפולקי של האלבומים הראשונים.
לברבר יש קול קצת אחר (לא נעים להגיד מוזר). מין שילוב של ליסה אקדייל וסרטים מצויירים (קטקטים כזה).
זה קצת מקשה עלי לעשות ניתוח לקולה מבחינת גוון "אמיתי", אבל ברור שלפחות בשילוב ה- Evo הטונאליות דומה למוצרים אחרים שאני מגדיר ניטראליים. זה אומר שלפעמים הקול שלה לא כל כך "נעים".

חשבתי שכאן יכולה להתאים בדיקה מול כניסת ה- USB של המכשיר. הרבה פעמים לכניסות USB לא מוצלחות יש תכונה של הגברת התחום הגבוה והוספת הילה דיגיטלית שבאלבום הספציפי, זה עלול להיות בלתי נסבל.
אך בבדיקה גיליתי שזה ממש לא המצב במקרה שלנו. ראשית אני לא מזהה את ההילה הדיגיטלית ואלו כבר חדשות טובות מאוד. שנית, במקום סאונד "בהיר" אני מזהה דווקא יותר מלאות בתחום המיד ומטה.
הקול של ברבר נשמע מעט יותר מלא, קשה לי להחליט אם אלו תוספות במיד והבאס העליון או ריכוך של הטרבל.

אך זה לא ההבדל היחיד בין שני הממשקים. כניסת ה- USB נשמעת יותר מלאה (לא מדובר בהבדל דרמטי) וזה יכול להיות חיובי או שלילי כתלות בטעם ובסטאפ, אך הכלים כאן נשמעים פחות מופרדים ויותר מרוכזים במרכז הבמה. הבאס הנמוך ממש לעומת זאת הרגיש לי יותר נכון ומפותח דרך ה- Evo.

בכל זאת אנו זקוקים כאן לשורה תחתונה. האם כניסת ה- USB נותנת פתרון לפלוני המעוניין לחבר מחשב לסטאפ הדו ערוצי שלו?
התשובה הקצרה היא כן. ניתן להגיע בעזרת ממשק ה- USB של ה- Cantata לסאונד גם נעים וגם מוזיקלי.
התשובה היותר מפורטת תגיד שלטעמי כניסת ה- USB היא לא הנקודה החזקה של המכשיר הזה למרות שהעדפתי אותה על כניסות USB של הרבה ממירים אחרים. אם כל מה שפלוני רוצה מהמכשיר זה חיבור USB למחשב אני לא בטוח שזה המכשיר בשבילו.
אם הוא מעוניין גם באלטרנטיבת הטרנספורט הבנוי ואולי גם בכניסות הדיגיטליות השונות בנוסף זה כבר משנה את התמונה. נגיע לזה שוב בסיכום.

Schubert/Alfred Brendel – Sonata No. 19 in C minor from Schubert Piano Works
טוב אחרי ששיחררנו (בכבוד רב) את ממשק ה- USB אנחנו חוזרים לכניסת ה- SPDIF וה- EVO לנגן את הסונטה ה- 19 של שוברט מתוך ה- Box set של ברנדל – Schubert: Piano Works 1822-1828.

גם כאן אנחנו נעשה בחינה השוואתית, הפעם אחת שהוזמנה על ידי לוני מאורק (היבואן). לוני ביקש ממני שאשווה את כניסת ה- USB לכניסה האופטית. מהבקשה הבנתי שלוני כנראה מדבר על מק ואמרה (מטעמים מובנים).
מבחינתי זאת היתה הזדמנות טובה לחדש את הבדיקות שלי על מק שעד כה לא הרגשתי שהגיעו למיצוי. הפעם גם החלטתי לתת למק מיני תנאים יותר מתאימים. הזמנתי כבל אופטי טוב מארה"ב עם שקע מיני-ג'ק מקורי (לא סמכתי על המתאם שקניתי בארץ), טרם הבחינה המרתי את כל הקבצים הרלוונטים ל- ALAC למידה ויש בעיה במנגנון המרת ה- FLAC של AMARRA והתקנתי את הגירסה העדכנית של האחרונה (אמרה מיני).

ההשוואה מול כניסת ה- USB היתה די דומה להשוואה בין ה- USB ל- Evo. חשבתי אם כן שיהיה יותר מעניין להביא לכם השוואה של ה- Evo על ה- PC מול המק מיני עם אמרה מחובר לכניסת ה- toslink.

אני מתחיל עם ה- Evo, שום דבר לא מפתיע אותי, סה"כ התרגלתי לשמוע את הסאונד הזה כבר זמן מה. הפסנתר של ברנדל לינארי לאורך האוקטבות, הצליל קוהרנטי, פתוח למעלה, מאסיבי בקצה התחתון (לא שהוא מנגן שם הרבה) מפוקס ומוזיקלי.

יופי, עוברים למק מיני. אני בוחר את האלבום עם האיפד מתוך האלבומים הבודדים שטרחתי להמיר.
איפה הערפול שאני זוכר מבדיקות המק הקודמות שלי? לא יודע. אני לא מוצא אותו.
התוצאה בכלל נשמעת לי מאוד דומה, אם היו מחליפים לי בין המקורות בלי שידעתי אולי אפילו לא הייתי שם לב.
זה מאוד מפתיע אותי, אני תוהה האם זה החיבור האופטי, האם ההמרה ל- ALAC או הגרסה העדכנית של אמרה. לא יודע, אבל זה גם לא כל כך משנה לי כרגע, תחום שלם שדורש בדיקה בעתיד.

ולמרות שהתוצאות דומות הן לא שוות. למק יש צליל פחות אחוד או מפוקס, אבל יש משהו קסום בפרזנטציה שלו.
אחרי התעמקות בטרק בודד (ה- Adagio) אני מבחין שהסאונד על המק נשמע קצת יותר בסגנון Oversampling למי שמכיר את התכונה הזאת. מין סוג של צבעוניות בפרזנטציה שדווקא מספקת הרבה פעמים תוספת אוירה מאוד מיוחדת לאלבומים (ע"ע הסקירה של Ayon CD-2 למוצר שעושה זאת אפילו יותר).

לעומת זאת ה- Evo על ה- PC הציג פוקוס/קוהרנטיות/אחידות, באס יותר נקי והפרדה משופרת.

אך חשוב לי להדגיש שוב שלמרות שהשתמשתי כאן במגוון ביטוייים ותאורים, ההבדלים בפועל היו די מינוריים.

Cannonball Adderley - Know What I Mean
אדרליי מארח את ביל אוונס, מה יכול להיות רע? לא יכול.
שני הענקים מלווים בפרסי הית' על הבאס וקוני קיי על התופים, בתוכנית די מוצלחת לטעמי שמשלבת בלאדות נוגות עם חומרים קצת יותר קצביים. אפשר אגב להתרשם מההבדל בין הגירסה הכבדה של אוונס ל- Waltz for Debby באלבומו הנושא את אותו השם, לבין הגירסה היותר קלילה כאן. זאת למרות שהוקלטו באותה שנה ובהפקת קיפניס בריברסייד.

אנחנו מתחילים בניגון מהמחשב דרך ה- Evo כשהפעם אני שם דגש על המוזיקליות. זאת לא מאכזבת, ה- Cantata משנה את עורו על פי החומר המנוגן. הוא דינמי ומהיר מספיק לקטעים הקצביים, הוא מעודן מספיק לרגש בקטעים הנוגים יותר. מקום טוב באמצע כפי שהגדרתי קודם.

נושא שעוד לא נגענו בו ממש עד כה היא הפרזנטציה. זה קצת קשה במקרה שלנו משום שה- Cantata הוא מוקד שמעביר לנו מגוון מקורות שונים וכל אחד נשמע אחרת, אני אתחיל עם ה- Evo שהיה לטעמי הכי נכון/טוב בהקשר זה עד כה. ה- Evo סיפק את הבמה הכי רחבה וגבוהה, אך דמויות הסטראו שלו היו הכי מפוקסות. עם זאת, יתכן שדמויות הסטראו הקצת מפוזרות יותר של המיני היו נותנות חוויה יותר מעניינת על המוזיקה הזאת.

הטונאליות מאוזנת כפי שהיתה לאורך כל סשן ההאזנה, באלבום הספציפי לא הייתי מתנגד לתחום מיד באס קצת יותר מלא, אבל אני בכל זאת מסופק.

עכשיו נעבור לטרנספורט ה- CD הפנימי שקצת הזנחתי עד כה.
העובדה שמדובר בכונן בתצורת Slot קצת משפיעה עלי פסיכולוגית, אני לא מת הכוננים האלו. אך אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהתוצאה בכלל לא רעה. למעשה מלבד מעט איבוד בפוקוס והניקיון, וצליל מעט יותר מלא שאני לא בטוח אם יותר נכון (אבל יותר מתאים כאן), אני מוצא גם יתרונות ברורים. אחד מהם חשוב מאין כמוהו, והוא הרגשה יותר "זורמת" של המוזיקה, מה שמתבטא, כן, במוזיקליות. ולמרות שכתבתי שאבד מעט מהניקיון, הכוונה קודם היתה בניקיון של צליל בודד, לעומת זאת השקט שבין הצלילים מרגיש כאן משופר.

בקיצור מסתבר שגם הטרנספורט הפנימי לא פראייר בכלל ויכול לנגן תקליטורים בכישרון, תכונה חשובה למי שלא מעוניין תמיד לנגן מהמחשב.

קצת היי-רז
כדי שחברנו מיכאל123 לא יתעצב דאגתי לבחון את ה- Cantata גם בחומרי היי-רז. לא מצאתי אותו כאחד המכשירים ש"זועקים" להיי-רז, כמו ה- Majik DSI של לין או הטרנספורטר של לוג'יטק, אני גם לא בטוח שההבדלים הובחנו כמו ב- 202 של וויס, אבל באופן כללי ה- Cantata בזכות איזונו ואיכותו היה מאוד חושפני לשינויים.

המצב הוא כזה: ה- Cantata לא גרם לי רצון מיוחד להאזין לחומרי הי-רז. נכון שחומרים מסויימים נשמעו קצת יותר טוב בהי-רז, לדוגמה קולה של פיצג'רלד ב- Ella & Louis קיבל תוספת טרבל וטקסטורה שהפכה אותו לקצת יותר ריאלי, ואפילו האלבום של Ana Caram בו ההבדל ממש לא ניכר בכל ממיר קיבל איזה שיפור מסויים (אבל די עדין).
אך זה לא סוג ההבדלים שיגרום לי לחפש במיוחד אלבום הי-רז.

אך משהו נוסף, יותר טכני בלט במקרה הזה. הרגשתי של- Cantata יש יציבות חסרת פשרות בקבלתו חומרי היי-רז. ממירים אחרים לעיתים מאבדים סינכרון לשניה, או מקליקים ממסרים כמו ב- 202, ב- Cantata זאת תמיד היתה פעולה חלקה ולא מורגשת מלבד שינוי בתצוגה לתדר המתאים. כולל ב- 24/192 כפי שתראו בסרטון.

Resolution Audio Cantata Music Center


סיכום


ה- Cantata הוא הרבה יותר מממיר דיגיטל לאנלוג. אך גם אם אתייחס אליו רק כממיר הוא ממצב את עצמו גבוה מאוד ברשימת הממירים שבחנתי (ושמעתי).
הוא מצליח להלך על הגבול הדק שבין דינמיות ומוזיקליות, בין פירוט בגבוהים לטקסטורה במיד ונכונות בבאס, בין פרזנטציה תלת מימדית והפרדה מבלי לייצר סאונד "דק" מידי.
אני סבור שלתוצאה טובה כל כך ללא שום אופי מובהק ניתן להגיע רק בעזרת איזון טונאלי ותיכנון טכני וביצוע מוקפדים.

הבטחתי עוד כמה מילים על האיזון הטונאלי. גרסתי במהלך הסקירה שה- Cantata הוא אחד הממירים המאוזנים ששמעתי, אני עומד מאחורי ההצהרה הזאת, אך יש לזכור שאיזון או "נכונות" הם פרמטרים תפיסתיים ותלויים בסטאפ ואוזן (מה שנשמע לאחד נכון יכול להשמע לשני רזה ולשלישי יבש) לכן כדאי אולי שאעשה מספר השוואות וירטואליות.
על הצד היותר מלא של הסקלה הטונאלית יש לנו את הוויס 202 שדי שונה באופי המוזיקלי לכיוון הנוקשה יותר, ואת ה- Hegel HD20 וה- Audio Space 1US.
יש לנו את ה- PWD שנותן יותר תיבול בשני הקצוות הטונאליים, את הלין בגבוהים ואת התדי במיד.
ברמה הטונאלית ה- Cantata הרגיש לי דומה מאוד ל- Moon 750D אך שונה ממנו בכיוון המוזיקלי.

אהבתי את העובדה שה- Cantata פועל מצויין בכל ממשקיו. דרך טרנספורט ה- CD, דרך ה- USB ודרך הכניסות הדיגיטליות.
הווליום קונטרול, ה- Pont Neuf והשליטה דרך סמרטפון הם פיצ'רים מעניינים שיכולים לתת הרבה ערך מוסף למי שזקוק להם.
אני צופה שהשדרוג הקרוב שיהפוך את ה- Cantata גם לסטרימר UPNP ויעניק כניסת USB של 24/192 יהוו פריצת דרך נוספת.

כל החבילה הזאת היא בעצם סוד קסמו של ה- Cantata MC. כל האפשרויות זמינות, כולן איכותיות, לך כמשתמש יש את האופציה לבחור כיצד תשתמש במכשיר (ואתה מוזמן לבחור יותר מדרך אחת כמובן).
זה גם יכול להסביר כיצד למרות מחירו הגבוה (יחסית) ניתן לראות ב- Cantata כבעל יחס VFM הוגן מאוד. אני לא חושב שהייתי ממליץ למי שמעוניין בממיר USB נטו לרוץ לבחון את ה- Cantata, אבל מספיק שהוא מעוניין גם בניגון תקליטורים מידי פעם וזה כבר משנה את התמונה.

למי שמעוניין להתקדם בחזית הדיגיטלית, לשמור על כל האופציות פתוחות ולקבל מכשיר פנטסטי גם באיכות וגם בגשמיות, וכמובן בעל תקציב מתאים, אני בשקט ממליץ לבחון את ה- Cantata.

Resolution Audio Cantata Music Center



נתונים טכניים


כניסות דיגיטליות: SPDIF על RCA ו toslink ו- AES/EBU על XLR תומכות עד 24bit/192khz
כניסת USB: אסינכרונית עד 24bit/96khz
מתח יציאה: 2.5vrms בסינגל אנדד ו- 5.5vrms על ה- XLR
עכבת יציאה: 100 אוהם
מידות: רוחב 43 ס"מ, עומק 22 ס"מ, גובה 5 ס"מ
משקל: כ- 5 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר : 24,000 ש"ח
Pont Neuf אופציונאלי: 1,500 ש"ח
יבואן: ORAC




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות