michael123 כתב:
זה היה בערך כמו לראות אחרי מכבי פתח תקווה את נבחרת NBA - שליטה וירטואוזיות בכלים, כל הלהקה מאוד מסונכרנת, סאונד מדהים.
בלוז במיטבו (אני מניח כי זה שיקגו בלוז) - אנרגטי מאוד, קיצבי. לא ראיתי כזאת רמה גם מאריק קלפטון, שזכיתי לרותו אותו על הבמה לפני כמה שנים
מה הקטע אגב להחליף גיטרות אחרי כל שיר?

מזמן לא נהניתי כך מסאונד בהופעה, היה פשוט מושלם! להקה מעולה ורוברט קריי האחד והיחיד
הוא החליף גיטרות כי לכל שיר יש גוון צליל שונה. חלק מהגיטרות עשויות מצוואר מייפל (כמו הפנדר סטראט סאנברסט 58
שרואים על העטיפה של האלבום strong persuader) חלק מרוזווד (פנדר סטראט 64 אם אני לא טועה).
בנוסף, מיקומים וסוגים שונים של פיקאפים...