כבר שנים שאני כותב סקירות מוסיקה וציוד.
אם בפורומים השונים, בבלוג האישי ובמקומות אחרים שקצת פחות גלויים לעיני כל.

עם השנים, קיבלתי אין ספור תגובות, טובות, רעות, מרשעות ומפרגנות.
ניסיתי עם כל סקירה להשתפר, להשתכלל, להבין בעצמי ולעלות על דפוסים מסויימים שנתפסים כטובים יותר
וכאלו שהביאו לי קצת פחות פירגון..
האמת? מצאתי כמה, אבל בגדול - קשה לי מאד "לצייר" מפה שתהיה נכונה לכולם.

אחד הדברים שמטרידים אותי באופן הקשה ביותר הוא: אורכן של סקירות המוסיקה.
ולכן החלטתי לעלות סקר, שבעזרתו (בתקווה) תוכלו לכוון ולעזור לי לכתוב נכון יותר עבורכם.

הסקר מדבר על אורך הסקירות..
חלק מהקוראים דווקא אוהבים את המבוא הארוך לפעמים, את ההתעמקות בקטנות ואורך הסקירה פחות מטריד אותם..
אני יודע גם שחלק ממכם, מעדיף קצר וקולע (= לא לעבוד קשה מידי)..
אז כמה ממכם ככה וכמה מהשני?

בתודה מראש.
שלכם
א.

אוהב סקירות ארוכות, עמוקות ואינפורמטיביות.
I just can't get enough....

1+

מבחינתי אורך הסקירה פחות משפיע, זה אותו הדבר לקרוא 500 או 1500 מילים, סה"כ כמה דקות שמתבטלות אל מול נושא מעניין כמו מוזיקה.

זה נחמד ומעשיר לקרוא פרטי טריויה או רקע על המלחין או המבצע אבל הרבה יותר מעניין אותי לקרוא על היצירה, על חשיבותה, איך בנויה, מה מיוחד בה, כנ"ל על הביצוע.
אולי זה בגלל שאני לא מספיק מבין בנושא בשביל לנתח נושאים אלו בעצמי.

בעדיפות שלישית, אבל גם כיף, לשמוע איך היצירה משפיעה על הסוקר, מה הוא חש כשהוא מאזין לה וכו'.

כל קורא יעדיף משהו אחר -
קצר או ארוך, 'רכילותי' ופיקנטי או מקצועי ומוזיקלי.

זה מקרה לדעתי בו על היוצר להחליט מה הוא יוצר
וללכת עם ההחלטה שלו.

כמובן שבשונה משדה האמנות וההבעה היצירתית, כאן יש
משקל לאינטראקציה ולרצון הקורא, אבל יהיה קשה לדעתי
לשקלל אותו בסוף ולייצר משהו ש'יספק' את כולם.

בעיני תמיד עדיף לך לנצל את הנקודות החזקות שלך -
וכאלו יש לך המון בתחום, הרבה ידע והרבה נסיון,
זווית אישית שלך שמשלבת את כל הנ"ל וכורכת לכדי כתבה מעשירה.

יש היום אינסוף מקורות מידע,
לפיכך מה שוויקיפדי במובהק יכול להידלדל בסקירה,
מה שפיקנטי להישאר ולהצטרף למה שמוזיקלי-מקצועי/היסטוריה,
ואז התפירה שלך נותנת את הזווית האישית.

את כל הפרטים שאתה מקצץ אתה יכול לוסיף בלינק בסוף למי שמחפש קריאה נוספת. 

מעדיף סקירות עם הקשר - כאלה שממקמות את הדיסק בתוך קונטקסט של תקופה, של זרם מוזיקלי, של דברים שעשה האמן לפני/אחרי, של השוואה לביצועים אחרים. פחות אוהב ביטויים תיאוריים מסוג "עפיצות" או "גוף מלא ופירותי" (אם להיעזר בהשאלה מתחום היין) כי עבורי לפחות, בדמיון המוגבל שלי, מילות התיאור המוסכמות האלה לא מצליחות ליצור חוויה אמיתית של מה חש הכותב, או מה אני הייתי חש לו שמעתי את היצירה.

האורך באמת לא קובע . (אולי העובי כן ?)

פחות אוהב תיאור מילולי של היצירה עצמה - פה נכנסת סקציית כלי קשת, פה אנדנטה כזה וכו'. קשה לתאר מוסיקה וזה די משעמם לקרוא.

אוהב תיאורים שמעמידים את היצירה בקונטקסט - תקופתי-הסטורי, ביוגרפי, וגם אישי - יש הרי יצירות שאנו מכירים 20 שנה והיחס שלנו כלפיהן משתנה גם עם הזמן.

אוהב לשמוע על ביצועים ועל ההבדלים בינהם - והרבה פעמים זה מהווה בשבילי בסיס לקנייה הבאה.

אוהב במיוחד סקירות על מוסיקה שאני לא מכיר (אזוטרית או סתם לא מוכרת) - על ברהאמס יש הרבה מה לכתוב אבל קשה גם לחדש.

זהו.

בכל מקרה סקירות מעולות יש פה ואני לומד המון. תודההההה (לאשתי הוירטואלית היקרה במיוחד).