Blunderbuss- Jack White
איזו שנה מוזיקלית נהדרת היא 2012 עד כה: לאונרד כהן, ברוס ספרינגסטין, נורה ג'ונס, הוציאו אלבומים מצוינים, ניל יאנג עם הקרייזי הורס עומדים להוציא אלבום קאברים לשירי עם. גם ווילי נלסון עם קאברים כנראה. פיונה אפל תשחרר אלבום בקיץ לאחר שנים של שקט. בארץ הוציא אסף אבידן אלבום אקוסטי שמהווה אוסף מצוין, כשאלבום נוסף בהרכב חדש בדרך.
ומעל כל אלו, מסתמן האירוע החשוב ביותר עד כה- אלבום במיתוג סולו ראשון לג'ק ווייט. לאחר עשור של פעילות במסגרת ה- White Stripes ה- Reconteurs וה- Dead Weather . לכאורה אפשר לשאול- נו, ועד כה לא היו אלו אלבומי סולו? גם אלו שעם מג? לא מבחינת ווייט הרואה כאן חופש פעולה וביטוי מסוג אחר.
ווייט מפגין ב- Blunderbuss שליטה פנומנלית בכל מקורות ההשפעה עליו- ברוק, בבלוז, ברית'ם נ בלוז, בפולק דרומי, בפאנק, ואף בפרוג-רוק. הוא נע מלד-זפלין לחיפושיות , ואם בעבר מצאנו אותו שר למשל כג'ים מוריסון לרגע, כאן הוא מופיע כרוברט פלאנט בתחילה וכפול מקרטני בהמשך. כל השירים מקוריים לבד מקאבר מצוין ל- I'm Shakin של Little Willie John .
אינסטרומנטלית רוב הנגנים/ות כאן הן נשים. לא מפליא כנראה. בולטת מאוד Brooke Waggoner (יוצרת עצמאית, מגיעה מרקע קלאסי), המצוינת על הפסנתר בחלק מן השירים. האיור הנהדר שלה מזכיר את מה שעשה ריק ווייקמן ב- Hunky Dory . הבסיס נותר גיטרה מכשפת ותופים עליהם מופקדת כאן Carla Azar . בקולות מלווים נעזר ווייט בין השאר באשתו לשעבר, אם שני ילדיו, ממנה נפרד לפני כשנה- Karen Elson .
הרקע והטקסטים שופעים כעס, שלא לומר זעם. החל מהציפורים המאיימות על העטיפה, הצבעים הקודרים, עבור לכותרת האלבום, ודרך שורות כמו – "אני לא אתן לאהבה לשבש אותי/ להשחית אותי או להפריע לי יותר" ב- love Interruption, או בהמשך- "את/ה תמכור/י את אמך, ולאחר מכן תבגוד/י באחיך המת בעוד נשיקה צבועה" ב- Hypocritical kiss .
Blunderbuss הוא אלבום פנטסטי, סוחף, מכיל עולם ומלואו. הוא טוב לכל אורכו החל מפראזת הפתיחה בפסנתר חשמלי (מסוג משפטים מוזיקליים "פשוטים" האופיניים לווייט), שומר על מתח, עצמה ,תנועה מתמדת וגיוון.
כאן מובא אחד השירים האהובים עלי באלבום, Weep Themselves To Sleep- דרמטי, תיאטרלי, מתריס, לירי מאוד . יצירה שלמה בפני עצמה בשיר קצר אחד.
אם לא הובן עד כה- ג'ק ווייט הוא היוצר הבולט של התקופה ברוק. לא שזה לא היה ברור עד כה, אבל אלבום זה מקבע את מקומו בפנתיאון של הגדולים ביותר.
למרות שלווייט חב' הפקה משלו, Third Man Records הוא בחר להוציא את האלבום בשיתוף עם קולומביה, הן מתוך ההערכה למסורת שלה (ידידו דילן..), והן מתוך השאיפה להגדיל את טווח ההפצה בחב' גדולה כמוה.
