עכשיו 16/12/18 07:55

פורסם: 08/07/09 20:49 ע"י aloni


Blacknote DSS 30 Tube



Blacknote DSS 30 tube


אני מודה שכאשר ניל מ- Live Sound הודיע לי שהוא מקפיץ אלי את ה- DAC החדש של blacknote (שנחת אצלו באותו הבוקר) עוד לא קלטתי על איזה מין מכשיר מדובר.

חשבתי לעצמי, איזה יופי, סופסוף אוכל להתרשם באופן אישי מה- "מהפכה" העכשוית בתחום. נכון, היא החלה כבר לפני מספר שנים, אבל אני חש שרק לאחרונה מצליחים היצרנים (והמציגים בתערוכות השונות) ממש להוציא סאונד מפואר מהרכבים שכאלו.

השימוש התכוף במחשבים בתערוכת מינכן האחרונה (בחדרים כמו TAD, WADAX, MAGICO ועוד רבים ביניהם אפילו MBL השמרנית יחסית), העליה בכמות וגיוון המכשירים המוצעים (כן, גם בארץ), ההתייחסות במגזינים הכתובים וכן ההתעניינות הגואה בפורומים האינטרנטיים מסמנים שהתחום עשה עוד צעד בכיוון. נותר לי רק לבדוק מה אני חושב על נקודת הציון בה אנחנו נמצאים, כאן, אצלי במגרש הביתי עם האקזמפלר החדיש הזה (אם כי הוכרז כבר לפני כשנה).

אני מזהיר מראש, יתכן שתאלצו לקחת יום חופש מהעבודה על מנת לקרוא את הסקירה עד סופה.

הגילוי הראשון


בזמן שאני התכוננתי לבחון DAC, לקרוא כך למכשיר שהתייצב לסקירה תבטל בעצם את רוב הפונקציונאליות שהמכשיר מציע...

כבר ממבט ראשון בפרונט המכשיר אנו מזהים שני שקעי USB, מבט באחורי המכשיר יגלה שלושה שקעי USB נוספים, קונקטור לכבל רשת, כניסת SPDIF קואקסלית (וגם יציאה) ויציאות אנלוגיות בעלות קונקטורי RCA ו XLR.

נכון, יש היום לא מעט מכשירי DAC עם חיבור USB למחשב, אבל לשם כך לא צריך 5 סוקטים! ובטח לא חיבור רשת. כאן בעצם טמונה יכולתו המיוחדת של המכשיר הזה. בניגוד ל DAC רגיל ה- DSS Digital Static Source הוא בעצם מקור דיגיטלי מלא, במקום המדיה אליה אנו רגילים בדמות CD (או אחת מהוריאציות האחרות כגון SACD או DVD-A) הוא משתמש בהתקני איחסון דיגיטליים אחרים על מנת לשאוב את התוכן ולנגנו. אחרי שנכיר קצת יותר טוב את יכולות המכשיר נוכל להעריך יחד מיהו המשתמש הפוטנציאלי לסוג כזה של מכשיר.

Blacknote DSS 30 tube


חיבורים / פורמטים / נוחות הפעלה ואיכות בניה


המכשיר ארוז בשסי שחור ונאה למראה, בנוי לעומק ובעל רוחב צר יחסית. מה שמאפשר לו לחלוק מדף עם מכשיר צר נוסף או לתפוס פינה אחרת מבלי להפריע. הפאנל הקידמי בעל תחריט בצורת צלב (או + ) כשבמרכזו מסך אדמדם ופשוט (בעל שתי שורות של 16 תוים כל אחת) ומשני צידיו טור כפתורי הפעלה. מעל המסך נורת לד אדומה (הדולקת דווקא ב- standby). בחלק התחתון שני סוקטים לחיבור התקני USB ארעיים.
איכות הבניה וההרכבה טובות, הפאנל הקידמי מרגיש איכותי, הברגים (הנראים) שקועים ולא מפריעים ומגע במארז הברזל המצופה מרגיש חלק ונעים.

Blacknote DSS 30 tube


ומשום שלא הזכרתי זאת עד כה, הנגן שבנידון משלב שתי שפופרות 6922 בדרגת היציאה! ניתן לראותן מציצות דרך חלון האיוורור בחלק העליון/אחורי. (קיימת גם גירסה טרנזיסטורית לגמרי)

Blacknote DSS 30 tube


הפאנל האחורי המכיל סוקטים רבים על שטח פנים קטן למדי אך בעל מערך היגיוני.
בחלק העליון נמצא את הכניסות. משמאל לימין נוכל למנות את כניסת ה- SPDIF הקואקסלית (בלבד), שני חיבורי USB להתקנים חיצוניים (לא רק זיכרון כמו שנלמד בהמשך) וסוקט USB שרת (כמו שנמצא לרוב במדפסות והתקנים חיצוניים אחרים למחשב) המסומן כ- USB PC ומיועד לחיבור למחשב אך לא בצורה הטריויאלית שעולה במוחנו בראות חיבור שכזה.
בשורה הבאה נמצא יציאת SPDIF קואקסלית (למקרה שנרצה להתחבר ל- DAC אחר), יציאות אנלוגיות מאוזנות (Balanced :) ), פיוז חיצוני ומפסק הפעלה ראשי.
בחלק התחתון נמצא יציאה אנלוגית סטנדרטית בעלת קונקטורי RCA, קונקטור סריאלי RS232, קונקטור לחיבור כבל רשת ושקע חשמל סטנדרטי למיכשור אודיו.

Blacknote DSS 30 tube


מה עושים עם כל החיבורים האלו?

ובכן, לארבעת קונקטורי ה- USB נחבר בדר"כ התקני זיכרון, Disk on key שניתן היום לרכוש דיי בזול לנפחים מכובדים (כ- 400 ש"ח ל- 32GB כ- 650 ש"ח ל- 64GB) או דיסקים קשיחים חיצוניים בעלי חיבור USB (היצרן ממליץ להשתמש רק בדיסקים קשיחים בעלי מקור מתח חיצוני על מנת שלא להעמיס על הספק הפנימי). מקורות ארעיים כגון Disk on key אישי נחבר בדר"כ לסוקטים הקדמיים והנוחים, ומקורות קבועים יותר כגון דיסק קשיח יוכלו להיות מוסתרים היטב מאחור.
ההפתעה הגדולה (שלי לפחות) בנוגע ליכולות החיבור של ה- USB היא האפשרות לחבר CD-ROM (או DVD כמובן) חיצוני/נייד ולנגן דרכו מדיות CD רגילות. נהדר! מי שהחליט לוותר על הנגן שלו לטובת מכשיר שכזה לא חייב לגשת למחשב ולבצע RIP על מנת לשמוע מדיה ארעית. פתרון אלגנטי והגיוני, עצתי למי שמתכוון להשתמש בפתרון שכזה לחפש היטב כונן שאינו מרעיש, עוד על השימוש דה-פקטו בהמשך הסקירה.

למרבה ההפתעה חיבור ה- PC אינו מאפשר ניגון ישיר דרך המחשב. חיבור זה מאפשר למחשב לקרוא ולכתוב קבצים לתוך כרטיס זיכרון המוסלק בתוך המכשיר.

כניסת ה- SPDIF יכולה לשמש ככניסה לכל מקור בעל יציאה שכזאת, החל מ-CD טרנספורט, דרך Squeezebox וממיר כבלים/לויין וכלה במחשב.

במידה וקבצי האודיו שלכם מאוחסנים על מחשב שהינו חלק מרשת, תוכלו לגשת ישירות אל הקבצים בחיבור רשת חוטי (או אלחוטי אופציונאלי) בתלות בשרת UPNP הרץ על המחשב.

פורמטים

במדריך המשתמש נאמר כי המכשיר תומך ב- WAV, FLAC, AIF, AIFF, ISO, MP3, AAC, ALAC ברזולוציות 8,16 ו 24 ביט, השתמשתי במכשיר ללא שום קושי ב- FLAC, WAV ואפילו ניסיון קצר עם MP3. לצערי חלק גדול מה- RIPים שלי בוצעו בזמנו ל- WMA Lossless בעזרת Windows Media Player לשימוש דרך ה- Squeezebox, המכשיר כרגע לא תומך בפורמט זה (על פי האמור בחוברת ההפעלה מדובר בעניין של הסכם שימוש מול מיקרוסופט בלבד).

עוד במדריך ההפעלה מצויין כי קצבי הדגימה הנתמכים הינם 44,1 – 48 – 88,2 – 96 – 192 (FLAC only), גם כאן לא נרשמה בעיה כלשהי ו- RIPים בעלי קצב דגימה של 44khz וקבצים ממקורות אינטרנטיים (חוקיים כמובן, בתשלום וכסמפלים) ניגנו את תוכנם בקצבי 96khz ו 192khz.


ממשק המשתמש

עם הדלקת המכשיר מופיע על המסך האדמדם דגם המכשיר וגירסת מערכת ההפעלה בזמן טעינתה, עם סיום הטעינה יעבור המכשיר אוטומטית לאחד ממקורות האיחסון הניידים במידה ומחובר אחד שכזה.
על מנת לעבור בין המקורות/כניסות נוכל תמיד לחזור אחורה לתפריט הראשי ו"לדפדף" בין המקורות, לחיצה על PPE - Play Pause Enter תאקטב את המקור ותאפשר דיפדוף בתוכנו (אם רלוונטי).

לאחר הסתגלות מסויימת אופי פעולת המכשיר דיי ברורה אך לא אופטימאלית. היתה חסרה לי האפשרות לעבור בין המקורות בצורה מהירה מבלי לשוב לתפריט הראשי. העובדה שהמכשיר דורש פאוזה קצרה בין לחיצה ללחיצה דיי מסרבל את השימוש אולם הדבר רלוונטי רק כשעוברים בין מקורות, הניווט בתוך תוכן מקור ספציפי מספק ומהיר דיו לטעמי.

השלט שסופק לי עם המכשיר שונה מעט מהשלט שמופיע בחוברת המדריך למשתמש שמעודכנת באתר החברה, השלט שקיבלתי זהה כנראה לזה שנמסר עם מכשירי ה- CD של המותג המקביל goldenote (המציע את הנגנים הידועים Stibbert וה- Koala), השלט שמופיע במדריך המשתמש באתר מכיל גם כפתור למעבר מהיר בין מקורות.

Blacknote DSS 30 tube


סאונד


כבר בחיבור ראשוני התקבל מהמכשיר סאונד מעניין, מלא, עשיר בטקסטורה במיד ובתחום הנמוך, אך התחום הגבוה היה דיי סגור, אפילו סתום. מאפייני הצליל השתנו דרמטית בין סשן האזנה אחד למשנהו, ואפילו תוך כדי האזנה. תופעה זו מסמנת בדר"כ שהמכשיר עוד לא סיים את תקופת ההרצה הבסיסית שלו ולאחר התיעצות עם היצרן שטען שיש צורך בהרצה של כ- 150 שעות על מנת להתחיל להתרשם מהתכונות הסוניות של המכשיר, החלטתי להשאיר אותו עובד במשך שבוע מבלי לבצע האזנה ביקורתית.

תקופת ההרצה עשתה חסד עם המכשיר, ולמעשה גם שימשה כסוג של Stress test שכן בשבוע הזה ניגן המכשיר מעל 120 שעות כשהוא מנגן חומר ורסטילי דרך ה- Squeezebox3 שחובר לכניסת ה- SPDIF וכן חומר שהועתק ל- Disk on key.
לאחר תקופת ההרצה (או הברייק-אין) המכשיר הצטייד ביציבות סונית גמורה, ולכך נוסף גם איזון טונאלי שפתח את התחום הגבוה גם אם על חשבון מעט מהתחום הנמוך.
מבלי להכנס כרגע לפרטים, הסאונד שהתקבל מהמכשיר בשלב הזה היה רגוע - laid back, הכלים ניגנו בנועם והרמוניה והפרזנטציה מעט אחורית מהרגיל. אך בנושא ממנו חששתי ביותר, המוזיקליות, לא נרשמו שום תלונות, ההיפך, המוזיקה נוגנה בקצב נכון וריאליסטי על גבי רקע שחור (שקט) ללא ארטיפקטים דיגיטליים יוצאים מן הכלל.

איך נבחן מכשיר עם כל כך הרבה אפשרויות תפעול?

שאלה לא פשוטה לה הקדשתי לא מעט מחשבה. ההחלטה שנפלה בסופו של תהליך היתה לבצע מיני מבחנים, כל אחד לפיצ'ר אחר של המכשיר אשר יתאים לפחות לפרופיל אחד מהמשתמשים הפוטנציאליים, בכל מיני מבחנון שכזה יבחן הסאונד באופן עצמאי וגם מול פיצ'ר אחר או רפרנס שאינו קשור למכשיר (כמו נגן ה- CDP שלי). מכיוון שמדובר במבחנים רבים ותכנים רבים לא אפרט כאן את כולם אלא רק את אלו שמצאתי כמעניינים או מייצגים. בואו נתחיל אם כך.

כניסת USB בשילוב זיכרון Disk on key מול כניסת SPDIF מחוברת ל- SB3 בניגון CD RIP

כל ה- RIPים בבחינה בוצעו ל- FLAC בעזרת התוכנה הפופולארית לתחום - EAC אלא אם נאמר אחרת.
לפני שנתחיל בהשוואה מספר מילים על ה- SB3 או Squeezebox3 בשמו המלא. מעל לכל ה- SB הינו סטרימר לאודיו, הוא מסוגל להזרים מוזיקה הנמצאת במחשב מרוחק (עליו מותקנת תוכנת השרת Squeezecenter) דרך חיבור רשת חוטי או אלחוטי אל יציאה אנלוגית (בעזרת DAC פנימי) או ל- DAC חיצוני בעזרת יציאת SPDIF קואקסלית. מעבר להזרמת תוכן מקומי ה- SB יכול גם להזרים תחנות רדיו דרך האינטרנט.
רבות נאמר על יציאתו האנלוגית של ה- SB (בעיקר לשלילה), אך לא שמעתי תלונות על יציאתו הדיגיטלית. ללא ספק נקודת החוזק העיקרית של המכשיר היא חווית המשתמש והממשק. מסך גדול יחסית ודיי איכותי (גרפי אך לא צבעוני), שלט נהדר, ממשק חלק, נוח, מהיר ונעים הופכים אותו לנקודת רפרנס כיצד ממשק אודיו צריך להראות ולהתנהג. לטעמי לפחות.
(מאז רכשה חברת לוג'יטק את חברת Slim Devices היצרנית המקורית שונה שמו של המכשיר ל- Squeezebox Classic ונוספו מספר מוצרים נוספים לליין)

Blacknote DSS 30 tube


ה- RIP לדיסק Just A Little Lovin' של Shelby Lynne כבר חיכה על ה- NAS של Netgear כך שה- SB יכול היה להתחיל לנגן אותו מייד, הוא גם עבר ל- Disk on key תוך דקה או שתיים (2GB של Sandisk) לניגון ישירות מה- DSS.
למי שלא מכיר את שלבי (ולא אתפלא אם יש כאן כאלו), מדובר בגברת מדרום ארה"ב שגדלה בבית מוזיקלי (עם טרגדיה נוראה אבל לא נכנס לזה עכשיו) ומשוייכת בדר"כ לז'אנרי הקאונטרי והפופ (אני מניח שאילולי תקופת ההתוודאות לקאוטרי שלי בשנים האחרונות לא הייתי נתקל בה בעצמי). האלבום הזה דווקא לא כל כך אופייני ללין, כאן מדובר באוסף קאברים לשירי דסטי ספרינגפילד כך שאתם יכולים לנחש בעצמכם מה הלך הרוח המוזיקלי באלבום. התוצאה אגב מפתיעה לטובה.

ה- SB ניגן את האלבום בצורה טובה, אפילו מספקת לטעמי אם כי לא אופטימאלית. הוא סיפק צליל מלא, קונטרסטי, והרגיש תמיד יותר "חזק" מניגון דרך ה- USB. הסאונד לעומת זאת לא היה כל כך "מסודר", כאשר מנגנים מספר כלים נוצר מעט "מישמש" והאימג'ינג באופן כללי לא היה מהמדוייקים ביותר.

ניגון אותו האלבום (ואותו RIP כאמור) דרך ה- USB היה שונה, סאונד רך וקטיפתי, הרבה פחות קונטרסטי אך מביא לביטוי ניואנסים, גם מוזיקליים. העדיפות המוזיקלית בלטה לי מאוד כשבאחד הקטעים כאשר יש פאוזה בנגינת הפסנתר ממש חשתי ציפייה שיתחיל לנגן שוב וכאשר חזר התמלאתי אושר. השקט והרקע הדומם תרמו מאוד לביטוי הניואנסים הסוניים והמוזיקליים ועזרו לקבלת תחושה ריאליסטית כללית.

אם לנסות לסכם בקצרה את החלק הזה של הבחינה, העדפתי ללא ספק את ביצועי הנגן ממקור ה- USB, זה היה נכון לכל אלבום שניסיתי. עם זאת התוצאה בשילוב ה- SB לא היתה גרועה, רחוק מזה, היא היתה טובה מאוד ואני לא בטוח שבטווח הארוך לא הייתי משתמש ב- SB כמקור עיקרי בזכות הממשק הנפלא שלו.

ניגון CD דרך USB וכונן נייד

כאמור אחת ההפתעות הגדולות שלי מהמכשיר היא יכולתו להתממשק לכונן תקליטורים נייד בעל ממשק USB. אני חושב שזה פתרון פנטסטי למי שהחליט לוותר על המדיות הפיזיות אבל רוצה בכל זאת את היכולת לנגן מדיה שכזאת מידי פעם כאשר מדובר לדוגמה בדיסק של חבר או אלבום שאינו מספיק "חשוב" על מנת להכנס לאוסף ה- RIPים.

לשם הבדיקה השתמשתי בכונן צורב DVD המותקן בתוך מארז חיצוני הממיר את חיבורי ה- IDE ל- USB. אני בפירוש לא ממליץ על קונפיגורציה זו למשתמש הפוטנציאלי, מדובר על כונן מרעיש מאוד - הרי לא ממש מעניקים התייחסות יתרה לבעיה זו בכונני מחשב. גם הרמה האסתטית של פתרון כזה לא מהגבוהות ביותר... קיימים בשוק פתרונות יותר מתאימים, ביניהם גם כונן חיצוני של חברת blacknote.

ובכל זאת, לאחר הסתרת הכונן בכיסוי לשם החרשה ניגשתי לסשן ההאזנה. אני מודה שלא ידעתי למה לצפות.

הסאונד לשמחתי שמר על המאפיינים הסוניים של ה- DSS, באלבום בוסה שהוזכר כבר כאן הרוך והעדינות החמיאו מאוד לטונים הגבוהים שבאלבום, מה שהפתיע במיוחד באלבום הזה (אך לא חזר בכל אלבום שניסיתי אני חייב לציין) היא במה פשוט ענקית, רחבה בהרבה ממה שאני רגיל מה- CDP שלי. זה מאוד התאים גם לאפקטים הרבים שבאלבום.

לאלבום Esperanza של Esperanza Spalding זה דווקא פחות החמיא, אני אמנם לא משתגע על האלבום הזה בסגנונו הלטיני משהו, ממש לא כפי שהתרשמתי מהאמנית הזו בפסטיבל הג'אז בשנה שעברה, אך מעבר לתוכן המוזיקלי – הרכות שהתבטאה דרך ה- DSS לא התאימה כל כך לצורת ההקלטה של האלבום והסאונד היה קצת רך מידי. ניגוד דרך ה- CDP היה עדיף משמעותית.



למרות המחמאות על הפיצ'ר, ברמת נוחות המשתמש יש עוד מה לשפר. לאחר בחירת כניסת CD-ROM ב- DSS הכונן נועל את הדיסק ולא מאפשר Eject עד חזרה לתפריט הראשי. אמנם מדובר בלחיצה אחת נוספת אבל קצת מיותרת לטעמי. אני לא מבטל את האפשרות שהתכונה הזו תתנהג באופן שונה בכוננים אחרים.

Blacknote DSS 30 tube


עוד כמה מילים על ה- SB, משמעות ה- RIP והקודק

כפי שכבר ציינתי, בעבר ביצעתי RIP לכמה עשרות דיסקים בעזרת Media Player לפורמט WMA Lossless ואלו יושבים להם בנחת על ה- NAS מחכים להזדמנות להשמיע את תוכנם.
למרות שה- DSS לא יודע לקבל קיבצי WMA דרך זיכרון USB, השילוב עם ה - SB מסוגל לנגן אותם ללא כל בעיה.

כאחד האלבומים האהובים עלי הדיסק של יחיאל חסון – Different Air זכה ל- RIP עוד בתקופת ה- WMA, וכעת כשביצעתי RIP לכמה דיסקים לפורמט FLAC עם EAC העברתי אותו גם לפורמט זה.

עניין אותי לבצע השוואה בין שתי צורות ה- RIP, ההייפ סביב EAC בשיאו אבל היא יותר מסובכת, איטית, פחות נוחה והכי חשוב - דורשת התקנה וקינפוג ולא מגיעה בילט אין עם מערכת ההפעלה...

בחרתי טרק אקראי, Bajo un farol בשילוב הווקאל של יסמין לוי. הוספתי את שתי הגירסאות ל- "מועדפים" על מנת לעבור בקלות מהאחת לשניה.
בהאזנה ראשונה כשאתה יודע איזו גירסה מנגנת אתה (או לפחות אני) חש שאתה מזהה הבדלים באיכות, אולם כשהסתרתי את האינפורמציה זה כבר לא היה כל כך קל...
אחרי התעמקות וריכוז חשתי שאחד הביצועים מעט יותר "קשיח" ברמת המוזיקלית, כשיסמין עוצרת בין קטע שירה אחד לבא שאחריו קולה נעצר בצורה מעט יותר ברוטלית. מדובר בניואנס קטנטן.

חברים שביקרו אצלי (ועזרו לי לבצע מבחן עיוור להבדל זה) לא שמעו הבדל כלל. התוצאה של המבחן העיוור אגב היתה שתמיד זיהיתי את גירסת ה- FLAC/EAC כגירסה העדיפה אולם היו לי כמה פיקשושים כשחשבתי שגירסת ה- WMA היא הגירסה הטובה.
(כלומר בשום שלב לא זיהיתי את גירסת ה- FLAC/EAC כנחותה)

אגב, מספיק שאצא מריכוז בכך שאקום להכין קפה לאורחים או רעש סביבתי על מנת שאפסיק לשמוע את ההבדל.
מסקנתי אם כך היא שקיים הבדל כלשהו, אני לא מתיימר לנחש אם ההבדל הוא ב- RIP עצמו או בקודקים של ה- SB אך בכל מקרה מדובר בהבדל קטן וניתן לחיות בשלום עם שתי הגירסאות.
מה שכן, מכאן והלאה אבצע רק RIP של EAC/FLAC מהסיבה הפשוטה שהוא כנראה יותר סטנדרטי כיום וגם עדיפות מינורית שווה משהו.

Blacknote DSS 30 tube


ה- CDP מול CD RIP על זיכרון USB

אחד המבחנים המעניינים ביותר הינו השוואה בין ה- DSS לנגן הרפרנס שלי – MBL 1531 בחומר שמקורו מדיית CD.
לצורך מבחן זה הצטיידתי באלבום ממנו יש לי הכי הרבה גירסאות, CD רגיל, CD RIP שאני ביצעתי ל- FLAC, קבצי High Resolution שהורדתי מאתר hd-tracks (בתשלום כמובן), ואם זיכרוני אינו בוגד בי אני גם בעליו של תקליט וייניל (אותו לא יצא לי לשמוע מעולם).

האלבום אם כן הינו Raising Sand של רוברט פלנט ואליסון קראוס האהודה עלי מאוד (כן, עוד מאותה תקופת קאונטרי). אני לא אלאה אתכם בתאור האלבום, השילוב בין האמנים והביקורות שקטף. למי שאין שיקנה למי שיש כבר מכיר.

ה- RIP דרך ה- DSS נשמע מצויין, מתנגן לאט, ברכות, מפנק, מתאים מאוד לאלבום האיטי ברובו אך לא מפריע גם לקטעים הקיצביים יותר.
ניגון דרך ה- MBL הניב סאונד יותר קונטרסטי, התחום הגבוה יותר פתוח, התחום הנמוך בעל משקל עדיף, וכאשר יש מקום לשקט, כן שקט, הוא מגיע יותר שחור ויותר רחוק.

באופן אישי העדפתי את התוצאה של ה- CDP, אני לא שולל לחלוטין סובייקטיביות הנוצרת כתוצאה מבעלות על מכשיר, ההיכרות, ההרגל שלי לסאונד שלו וסתם טעם אישי.
מה שלא עומד כאן לספק זה שהתוצאה דרך ה- DSS היתה טובה מאוד בפני עצמה ותספק (כך לפחות אני חושב) גם את הפיינשמקרים הקשים ביותר. דיסקליימר שיש לומר הוא שה- CDP יקר משמעותית מה- DSS, ריטייל של מעל ל- 10,000$ בחו"ל וכמובן הוא תואם לחלוטין לסט ההגברה שהרי מדובר באותו יצרן ואפילו אותה סידרה.

נמשיך עם קובץ ברזולוציה גבוהה

אוקי, אז בהתמודדות הקודמת ניצח ה- CDP, האם חיזוק בדמות קובץ ברזולוציה גבוהה ישפר את מעמדו של ה- DSS? הרי כאן יש ל- DSS יתרון ברור מול ה- CDP שלא מסוגל לנגן קבצים שכאלו.

האמת שהתאכזבתי, ציפיתי להבדל גדול יותר בין ה- RIP לבין קובץ 24bit/96khz. למרות שההבדל לא גדול מאוד ניתן בהחלט להבחין בשיפור, מאפייניו של ה- DSS נשמרו אך אותה רכות היתה כעת יותר טבעית והכילה רבדים וטקסטורות שלא באו קודם לידי ביטוי. ההרגשה שלי היתה שכך צריך לשמוע את האלבום.
הפער בין ה- DSS ל- CDP הצטמצם אם כן אך לא התבטל. אני עדיין העדפתי את גירסתו של ה- CDP לאלבום, לא אתפלא אם מישהו אחר יעדיף את ה- DSS.

Blacknote DSS 30 tube


סיכום


אני רואה שגלשתי הרבה מעבר לצפוי ואם לא אפסיק עכשיו אני צפוי לסתום את הדיסק הקשיח של השרת.
אחזור רגע לנקודת הפתיחה, האם המהפכה הדיגיטלית הגיעה? האם אנחנו יכולים להנות מסאונד מספיק טוב ללא המדיות הפיזיות?
התשובה מבחינתי היא בהחלט כן. למכשיר הזה לא חסר כלום מהבחינה הסונית והמוזיקלית, נהנתי להאזין לכל סגנון מוזיקה שהזרמתי דרכו (שכמובן היה יותר מגוון ממה שצויין ספציפית בסקירה).
אופיו הרך משהו יכול להתאים להרבה מאוד סטאפים שאני מכיר שנוטים לכיוון הכוחני/מעצבן לעיתים.
גם האפשרות לשידרוג המנורות הינה אופציה מעניינת לשידרוג עתידי...

התלונה היחידה שלי כלפי המכשיר היא לגבי ממשק המשתמש הפשוט יחסית. אם נהיה רגע ריאליסטיים נבין שגם ב- CD אין בדיוק ממשק מפואר, אך במכשיר עם כל כך הרבה פונקציונאליות ואפשרויות הייתי רוצה ממשק נוח יותר, החל במסך התצוגה וכלה בפעולת השלט.

אז אחרי שטעמתי קצת מיכולות המכשיר אני מנסה לחשוב למי הוא מיועד. עם ריטייל של כ- 3,000 יורו ברור שהוא לא לכל אחד. תנאי ראשון אם כן הוא סטאפ שידע להביא לידי ביטוי את איכויות המכשיר.
הממשק הפשוט והעובדה שהמכשיר לא מתחבר למחשב דרך USB גורמים לי לחשוב שהמכשיר ידבר יותר דווקא לקהל האודיופילים השמרני יותר, אלו שלא מתכוונים לשלב מחשב מלא בסביבת המערכת שלהם אבל כן רוצים דריסת רגל בתחום הקבצים והרזולוציה הגבוהה.

פרופיל נוסף שיכול להתעניין במכשיר כזה הוא בעליו של CDP אשר במקום לשדרגו ל- CDP אחר, יקר יותר, יעדיף להשתמש בקיים כטרנספורט בלבד ולהרוויח על ידי שילוב ה- DSS במשוואה את יכולות הסטרימינג כולל קבצים ברזולוציה גבוהה.

בסה"כ מכשיר מאוד מעניין שמצטיין בתפקידו העיקרי - סטרימינג של קבצי מחשב, אך גם נותן המון added value בדמות DAC, חיבור כונן חיצוני וסאונד פנטסטי, דיי יחודי ומפנק.

Blacknote DSS 30 tube


נתונים טכניים:


כניסות SPDIF (קואקסלי): אחת
כניסות USB: ארבע
כניסות USB לחיבור מחשב (קריאה וכתיבה ל- SD פנימי בלבד): אחת
יציאות אנלוגיות: 1 RCA 1 XLR
יציאות דיגיטליות SPDIF (קואקסלי): אחת
פורמטים נתמכים: WAV, FLAC, AIF, AIFF, ISO, MP3, AAC, ALAC
קצבי דגימה נתמכים: 44,1 – 48 – 88,2 – 96 – 192
מידות: רוחב 24 ס"מ גובה: 12 ס"מ עומק: 40 ס"מ
משקל: 8 קילוגרם


ציוד בדיקה:


מקור: MBL 1531
מקור דיגיטלי: Squeezebox Classic
זיכרון USB: סאנדיסק 2GB ודיסק חיצוני Western Digital
הגברה: MBL, ATOLL, NAT
רמקולים: WLM La-Scala
כבילה: ELROD, MBL, SILTECH, JPS & DIY


מחיר: 3,000 יורו + מע"מ. הנחה מיוחדת לכבוד ההשקה בגובה 16%.
יבואן: לייב סאונד
אתר היצרן: http://www.blacknote.eu




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות