עכשיו 19/03/24 11:59

פורסם: 08/03/11 08:04 ע"י Byrdio


Beethoven - Gross Fuge Op 133



ArtemisQuartet2.jpg



מגעיל, אנשים פשוט נגעלו לנוכח הצלילים המוזרים והגועליים שבטהובן כתב ב"פוגה הגדולה" שלו.
זו הייתה יצירה שנכתבה, כאשר המלחין הענק הזה כבר היה חרש לגמרי.. או לפחות כך אומרים.
בפרמיירה של ה"רביעייה" האחרונה שלו למיתרים, הקהל כמעט ולא נשאר עד לסופה.
הם שלחו בו מבטים נוקבים, והעירו הערות על מוגבלותו (חירשותו).. כל זאת כמובן לא עצר מהם ליהנות,
למחוא-כף ולעמוד על רגליהם כאשר הסימפוניה התשיעית שלו נוגנה.

הפוגה הגדולה הולחנה כפרק יחיד לרביעיית מיתרים, ומוספרה כ OP-133. היא הולחנה בשנת 1826
כתחליף "הולם" לפרק המסיים (דבל פוגה) שהיה גרוע הרבה יותר, מסתבר.
בטהובן לבקשתו של המוציא לאור, רשם את הפרק המסיים של הרביעייה ב B במול, OP 130 שוב.
הרביעייה כולה, נחשבת לאחת המדהימות והקשות שבטהובן רשם אי פעם, בלי שום קשר לפרק המסיים
המדובר, שהוא כנראה אחד הדברים המוזרים והמיוחדים ביותר שבטהובן כתב, ובטח בסוף ימיו.

הפוגה הגדולה, או "GROSS FUGE" כפי שנקראה באותם הימים, כתובה ברמה טכנית גבוהה מאד.
הדרישות מהנגנים עצומות ובאותם השנים במאה ה -19 מבקרי מוסיקה רבים ואנשים רמי מעלה שחשיבותם
הייתה בקו אחד עם דעת הקהל, ביטלו אותה וחשבו אותה כזוועתית ביותר.
אך אנו יודעים שגאונותם של אמנים מוערכת, שנים רבות לאחר מותם ואילו סטרווינסקי אמר עלייה עשרות שנים
לאחר מכן.. :
"an absolutely contemporary piece of music that will be contemporary forever"

כיום, כאשר ניתן להבחין בגאונותו של בטהובן ובגאונותה של המוסיקה הזו גם כן, כפי שהעריכו את המוסיקה
המוקדמת יותר שלו, הסימפוניות והסונטות למשל. הרביעייה האחרונה ובפרט הפרק המסיים אותה,
נחשבות לטובות והמדהימות של המלחין ובכלל במוסיקה הקלאסית. ועד היום

הסיבה שבטהובן הפעם לקח בחשבון את בקשתו של המוציא לאור ואת דעת הקהל, למרות שמעולם לא
עשה זאת, או נתן חשיבות למה שאומרים עליו מסביב, היא.. מפני שבקונצרטים השונים ההדרנים שילבו רק
את זוג הפרקים האמצעיים מהיצירה ולאו דווקא את הפוגה הגדולה, שבטהובן ראה בה את העיקר.
בכך הבין למעשה את ביטולה האומנותי ע"י הקהל, הנגנים וכמובן אלו שהרוויחו מיצירותיו.

הפוגה, הפרק האחרון כאמור – פותח בתיבותיו הראשונות בסקירה קצרה, או פתיחה אומנותית חזקה.
משם היא יוצאת אל זוג מוטיבים עיקריים. שמספרים על הנושאים הראשיים והם כמעט זהים לנושאים אשר
נשמעים ברביעייה OP132 שנכתבה שנים לפני כן.
הפתיחה של הפוגה עסוקה בשברי פראזות בסדרים הפוכים ולכן היא נשמעת קצת דיסוננסית "ומגעילה".
ברישומים על חייו של בטהובן, נשאל המלחין פשר הבלגן הכאוטי הנ"ל שכתב בפוגה הגדולה, לפני שנפטר.
הוא השיב שמקור המוסיקה והאומנות היא מהבטן, מהמעיים ומפי הטבעת.. לא מהלב, או מהראש.
מוסיקה מחושבת של דפוסים קבועים, או רגשנית מידי, צפויה וקולה לא נישא עם קול אלוהים.
(מעדויות בטהובן האמין שהוא מלחין בעקבות "צעקותיו" (בשל חרשותו) של אלוהים אליו)

הפוגה ממשיכה כמובן בשכבות נושאים ושל פראזות בשינויי טמפי ותפקידים בין הכינורות לצ'לי.
כפי שרב יצירותיו האחרונות כגון הפרק המסיים של התשיעית נחשבו, ליצירות רבות השפעה ופרק אחד שנושא
נושאים, מוטיבים ושכבות רבות.
בכל אחת מהפעמים המלחין צירף את הפרקים ליצירות שלמות וגדולות, למרות שהיה יכול לפתח כל פרק כזה
לארבעה יצירות שונות.

את הפוגה עיבדו ואף ניגנו ב ,1827 גם לדואט לשני פסנתרים..

בשנה האחרונה, נקלעתי למצב שאני מאזין לא מעט גם למוסיקה קאמרית, למרות שזו קשה ומנימליסטית יותר
משאר תתי הז'אנר שאני נוטה להקשיב להם.
ישנם קוורטטים שונים ומצוינים שהקליטו את הרביעיות של בטהובן, ישנות וחדשות. ההקלטות בדרך כלל טובות מאד
והתפקידים עוברים בבהירות ובצלילות מקסימה, אל חלל חדר האזנה.

artemis.jpg


לאחרונה שמעתי כמה וכמה פעמים ביצוע חדש לגמרי לזוג הרביעיות שבטהובן כתב במפתח B במול.
רביעייה אחת שנחשבת לאחת המוקדמות שלו, מס 6, OP18 .. והאחרונה.. OP130 שכאמור הפרק המסיים
אותה OP133 היא הפוגה הגדולה שלו.
Beethoven: String Quartets Op. 18/6 & Op. 130
רביעיית ארטמיס (Artemis Quartet) היא רביעיית מיתרים שבסיסה בברלין גרמניה.
זה הרכב שהוציא כמעט במרתון של כמה שנים בודדות את הרביעיות הקאמריות כולן של בטהובן
וזו האחרונה שיצאה ב 2010.
ההרכב החליט להקליט ולהדפיס בכותרים זוגות' או יותר של רביעיות אך לאו דווקא בסדר היררכי.
אלא בהגיוניות מוזיקאלית כזו או אחרת לדעתם. כפי שאנו רואים בכותר הרביעי והאחרון שהוציאו לפנינו,
זוג רביעיות שמבטאות מפתח משותף (Bb).
הביצוע שלהם מלא בדרמה, בסאונד מלא ועשיר ועם הבנה נהדרת' של המודרניזם המוחלט שבטהובן
התנסה בו ב"פוגה הגדולה" ובכלל ברביעיות האחרונות שלו.
מלחינים רבים ראו במוסיקה הקאמרית שלהם, קרש התפתחותי מוסיקאלי ונסיונות קומפוזיציה.
בטהובן המשיך ומתח את החבל הרבה יותר ארוך מכל אחד אחר.
אך נוכל תמיד לשמוע מבין התווים ה"גרוטסקטים" (באותם הימים, היום זה נשמע נהדר כי האוזן שלנו פשוט מכווננת)
את העדינות הנפשית שלו, החיבה הבישנתית שלו, הבדידות מהעולם, החרשות ודבר אלוהים שצועק אליו בכל העת.
הרביעיות שלו קשות להאזנה ולעיכול, גם בימינו, אך שהאסימון נופל מתגלות קשתות של יופי טהור
ומוסיקה שמיימית. הרביעיה חדשה לגמרי ולהופעת הבכורה שלהם ב 1999 ציפו חובבי מוסיקה ומורים רבים.
'אלו' תמיד יהיו תחת שמי רביעיית "אלבן ברג", "גוורינרי", "אמרסון" והאחרים.. אך עם צליל חדש ויחודי להם.
הם אינם מכנים וקרירים כפי ש"אמרסון" מנגנים והם אינם דרמטיים כפי ש"גוורינרי" או "אלבן ברג" מנגנים..
אלא הם משהו באמצע. אלו חברים צעירים שלמדו מוסיקה ומנסים לשדך בין העולמות.
הרפקטואר העצמי של כל אחד מהם עצום ובגין כך יכולתם להוציא את הרביעייה האחרונה של בטהובן,
עם אמירה אישית חזקה ומיוחדת במינה, אדירה במיוחד.
ההקלטה כאמור מרשימה, צלולה ויפה מאד. תפקידי הנגנים נשמעים בבירור ועם הפרדה נהדרת, גם בשל הנגינה המקצועית,
הרעננה והספונטנית, אך החדה והמדויקת של הנגנים וגם כמובן בשל ההקלטה עצמה מבית Virgin.
מומלץ מאד.

אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות