קיבלתי את הקופסא אתמול, וכמובן שטרם שמעתי את הכל. ממה שכן יצא לי לשמוע (מונו מסטרס, מסע הקסם, רוולוור), מדובר לא פחות מאירוע חד פעמי. יש לי הרבה תקליטי ביטלס, חלקם מונו, משנות הששים. יש לי גם את ״תפוח היוסבי״, ברזולוצית 24/44.1
מלבד האלבום הלבן, אפל משנות הששים, אף גירסא שבידי אינה נשמעת כמו ההוצאה הזו. התחושה היא שמישהו ניער את האבק מהרצועות, ואיפשר לנו להקשיב לביטלס, בפעם הראשונה מזה המון שנים, כלהקה של ארבעה אנשים צעירים ובועטים, ולא כמונומנט הסטורי עבש. לדעתי מדובר בהזדמנות יחידה במינה לשמוע את מה שאבד במיקסים הדיגיטליים או בהדפסות אנלוגיות חרושות היטב.

עד כה, שמעתי כמה היליטיים מדהימים במיוחד - כמו טומורו נוור נואז, ריולושן, הי ג׳וד, פני ליין ואול יו ניד איז לאב. תחושה שהדרכים הידועות של הביטלס נראות לגמרי אחרת: ״ביטלס. לא מה שחשבת״. זה לא משהו כמו Love שעשה רמיקס של שירים ישנים, לא. מה שיש כאן, זו השקעה פיוריסטית במיקס המונו המקורי, שב2014 מיעוטנו הכיר, ובהדפסה סופר איכותית. התוצאה אינה ניסיון להישמע ״אודיפילי״ -איפה שצריך דיסטורשין יש דיסטורשין, ההקלטות לא מושלמות טכנית ושומעים את זה. זה פשוט נשמע.......רענן.

התוצאה עוקפת את השנים והכשלים של המיקסים הדיגיטליים - גם אלה המוצלחים יותר של השנים האחרונות. היא גם נותנת בראש לכל ההדפסות החוזרות עם הירידה המתחייבת באיכות.

זה פשוט לא יאומן. חשבתי על זה קצת, ובלי להגזים, מבחינתי כל ״תחיית הויניל״ של העשור האחרון היתה שווה גם לו התוצר היחיד שלה היה הקופסא הזו. וכן, אני מתכוון ל״בלי להגזים״.

וכן, אפשר להיות ציני, ולדבר על הפרה שחולבים אותה פעם אחר פעם. במקרה הזה זה נכון מהבחינה המסחרית אבל מפספס לחלוטין את המאמץ ההרואי והלא מובן מאילו לבצע מסטר אנלוגי ולא דיגיטלי, ואת התוצאה הסופית שבכלל לא דומה לשום ״הוצאה מחדש״ קודמת של הביטלס.

זו לא קופסא לאספנים או לאודיפילים. זו הקופסא למי שרוצה בעותק יחיד ודפניטיבי של הביטלס, בקירוב הרב ביותר לאיך שהם רצו להישמע כשיצרו את המוסיקה. וזה מדהים שב 2014 מישהו טרח לשחרר מוצר שכזה לשוק הרחב.

אוקיי. עכשיו נשארו Let it Be and Abbey Road

מה זה ה מונו מאסטרס? סינגלים כמו פני ליין?

http://www.analogplanet.com/content/mono-masters%C2%A0%C2%A0-newly-polished-and-sparkling

תודה, נועם. נשמע טוב ותואם להתרשמות של פרמר (שמפמפם בהתלהבות את ההוצאה הזו כבר חודשים) ולתגובות בפורומים. לא יודע אם בא לי לשפוך ארבע מאות דולר על עוד ביטלס אבל הסקירה שלך מפתה. אולי אדגום כמה בבודדת (מה ההיי-לייטס מבחינתך ?). אתה שומע אותם עם מחט מונו או סטראו ?

הי
עדיין לא שמעתי את כל הקופסא, אבל אין ספק שהאיכות משתפרת עם השנים. אם אתה קונה רק אחד? וודאי וודאי שהייתי קונה את המסטרס, זה אוסף נהדר. אבל כן, הייתי קונה את כל הקופסא, ונפטר מכל עותקי הביטלס האחרים. או לא, בעצם.
לצערי אין לי מחט מונו. אז סטריאו זה כל מה שיש. ומשיקולים שונים אני מאזין עם מחט מובינג מגנט - אודיו טכניקה 150.

ממתי צריך מחט מיוחדת למונו

לא חייבים, אבל זה בהחלט עוזר. פתרון ביניים הוא לנגן במחט סטריאו ולערבב את הערוצים דרך לחצן מונו אם יש או דרך זוג מחברי Y . הצליל של תקליטי מונו שמנוגנים בסטריאו ללא ערבוב 'נמרח' בגלל התגובה הלא בדיוק שווה של שני הערוצים.

לא יודע
אצלי מונו נשמע נפלא.
עם ראש MM עם מחט רגילה.
ללא שום מריחות,וברוב המקרים נשמע טוב מסטריאו.

זה בהחלט יכול לעזור. אבל בהעדר מחט מונו או מתג מונו בחלק הפרה, לא הייתי משתמש במחברי y לפני הגברת הפונו. מדובר בסיגנל נמוך מאוד בין כה וכה, והשימוש במחברים הללו רק יזיק.

ודאי. מדובר בערבוב ברמת הליין, אחרי מגבר הפונו.

מעולה נועם. רכשתי עותק של הלבן וסרג'נט פפרס ברימסטר החדש (עוד בניילונים) ושוקל בעקבות רשמיך להחליף לסט!
עכשיו רק צריך ראש מונו, גם זה יגיע בקרוב...