Bach- Sonatas & Partitas for solo violin
Isabelle Faust
לכנרת הזו כבר עשיתי כתבות בעבר ואפילו הרבה מעבר לכך.
היא אחת הטובות כיום בתחום. אם לא הטובה ביותר. אם יורשה לי לתת לה את הכבוד.
והיא מתברגת באופן די טבעי אצלי עם תור הזהב של הכנרים בכל הזמנים,
לא דבר שאוכל להגיד על הרבה מבצעים כנרים מהשנים האחרונות.
בתקופתנו שכנרות ומבצעי סולו מגיעים מכל עבר ומדינות העולם, צעירים בדרך כלל.
עם יכולות טכניות מופלאות, שאותם מחתימים במהירות הבזק לייבלים גדולים וקטנים כאחד.
מצלמים אותם "בוק" פירסומי "לוהט" במיוחד ומקדמים בעזרת כל "החבילה" מכירות דיסקים קלאסיים, שבדרך כלל משולבות בהם הקלטות של כמה מהיצירות המפורסמות שישנן (שוב ושוב).
איזבלה פאוסט היא היוצאת דופן, בין עשרות המבצעים בשנים האחרונות.
היא הגיחה תחת הלייבל "הרמוניה מונדי", יחד עם אומנים מוכשרים אחרים שהלייבל הזה הצליח להוציא תחתיו: אלקסנדר ט'ארו הפסנתרן, קוואראס הצ'לן ועוד ופאוסט כאמור על הכינור.
הרפרטואר שלה רחב ביותר והיכולות הטכניות שלה גבוהות כמעט כמו המוסיקאליות המופלאה
והבשלות הנהדרת שלה.
לאחרונה, הרמוניה מונדי ואיזבלה פאוסט הוציאו לא מעט כותרים בביצועה,
ואחרי שקיבלנו שנה שעברה את הסונטות לכינור ופסנתר של בטהובן במלואן (מארז של 3 דיסקים +DVD),
השנה הם הוציאו את הסונטות והפרטיטות לכינור סולו של באך.
אמנם לא את כולן, מכיוון שרק דיסק בודד אחד יצא בינתיים
(כנראה שיהיה לכך המשך עם הנוספים שיסגרו את הסייקל) אך את החשובות, אם אפשר לבודד אותן בכלל במנעד כזה.
במארז יפה מקרטון שנפתח לשלוש, דיסק בודד וספרון מעוצב יפה – ובפנים?
מוקלטות יצירות מופת, של אחד המלחינים הגדולים בכל הזמנים – באך.
על הסונטות והפארטיטות שלו כתבתי כבר לא מעט, אם בבלוג האישי בסקירה אחרת
וגם פה אצלנו באתר, כך שלא ארחיב עליהן באופן פרטני אלא רק על הביצוע המעולה של הכנרת.
הכינור הוא כמובן הסטראדיואריוס שלה והגישה שבה היא מנגנת את היצירה, אותנטית.
מה זה אומר? זה אומר שהיא מנסה לבצע את היצירות הללו, כפי שבוצעו עוד בזמנו של באך עצמו וכפי שכנראה הוא שמע וניגן אותן בעצמו.
בגדול, זה אומר שאין "ויבראטו" כמעט לחלוטין לכל אורך השעה שהדיסק מנגן,
או טכניקות שהתקדמו בתקופות מודרניות יותר.
משיכות קשת ארוכות ותווים שמהדהדים בעץ הכינור לאורכי זמן קצובים, כפי שיד ימין מורה להם.
פאוסט, חיפשה במיוחד את האינטרפרטציות העתיקות והמקוריות ליצירות אלה, כדי לבצע אותן קרוב למקור החשיבה העתיקה. של תקופת הבארוק.
And mannn .. היא הצליחה.
בדרך כלל איני מתחבר לגישה האותנטית וכינור ללא ויבראטו (עדיף קל עד בינוני מאשר כבד)
די משעמם ונהיה מונוטוני.
פאוסט מצליחה לעניין ולסחוף את המאזין, לכל אורך שלוש היצירות שמנוגנות בכותר.
כל זאת ללא ויבראטו כאמור, או ניתוק מהגישה מצידה.הסאונד שלה, מלא ועשיר מאד.
היא מביעה ניואנסים דרך הכינור, הקשת ואצבעותיה כמובן, כמי שמנגנת עשרות שנים את סגנון המוסיקה הזו בלבד.
אך זהו למעשה ניסיונה הראשון בהוצאה מסודרת, בכיוון הזה והיא עושה אותו באופן מדהים בהחלט.
ההקלטה שקטה, גדולה עם אימג' מדהים, של תנועת הכינור על כתפה ומתחת לסנטרה.
אפשר לחוש את הקשת מפלחת את האוויר שבינינו לא פחות.
יצירות אלו שכלתניות מאד ומטופחות לעילא.
באך ידע בדיוק מה הוא כותב ואיך צריך לעשות את זה.
הן נמנות עם היצירות הגדולות ביותר שנכתבו אי פעם לכינור סולו וביצועים להן, יש לרוב (יש לי כמות לא מבוטלת כבר בעצמי).
פאוסט מצליחה להיכנס שוב לחוד החנית של הביצועים הטובים ביותר ליצירה (כל שהיא),
כפי שעשתה זאת עם הקונצ'רטו לכינור של בטהובן, והפעם היא מערערת שוב את הבחירות שלי גם לפארטיטות וסונטות לכינור סולו, של באך.
שאפו!
א.
) 