עכשיו 19/03/24 08:30

פורסם: 19/03/15 13:47 ע"י aloni


ממיר דיגיטל לאנלוג Ayon Sigma



Ayon Sigma DAC


עברו כחמש שנים מאז סקרתי את נגן הסידי CD-2 של המותג האוסטרי Ayon, ונראה שעם השנים המותג מתחזק ולא מתפוגג (בארץ או בכלל) כמו חברות אודיו אחרות בהן אנחנו נתקלים.
והפעם על סדר היום הרכיב שאני הכי אוהב לבחון, ממיר דיגיטל לאנלוג, והאקזמפל שלפנינו עונה לשם Sigma (מעכשיו סיגמה).
הסיגמה מסמן את בסיס ליין הממירים של חברת Ayon אולם מבחינת פיצ'רים, מראה/בניה, ואולי גם ביצועים נתקשה להתייחס אליו כ-"Entry Level".

המארז נראה מוכר מאוד, ולמרות שעברו 5 שנים הוא לא נראה לי מיושן כלל וכלל. ההיפך. כבד, מוצק, נאה ומורכב היטב.
כפי שאנחנו רגילים למצוא במוצרי Ayon, דרגת ההגבר האנלוגית כוללת שימוש בשפופרות (6H30) ולמעשה נמצא אחת גם בספק הכח (6Z4).

Ayon Sigma DAC


הפאנל האחורי חושף כמות חיבורים ומתגים ממש לא אופיינית לממיר.
בתחום היציאות האנלוגיות נמצא יציאת סינגל אנדד על RCA ומאוזנת על XLR.

בתחום הכניסות הדיגיטליות נמצא כמה מוכרות כמו:
כניסת USB אסינכרונית (תומכת עד 192khz + DSD)
כניסת AES/EBU על קונקטור XLR
כניסת SPDIF קואקסלית על קונקטור RCA וכן BNC
כניסת SPDIF אופטית על toslink

וגם כמה פחות מוכרות:
כניסת i2S על קונקטור RJ45 (יש ממירים שמתמשים בקונקטור HDMI לאותה מטרה)
כניסת DoP על קונקטור RJ45 (למעשה לא כל כך הבנתי את הצורך בכניסה הזאת, הרי DoP אומר כניסת PCM לכל דבר, אז בשביל מה כניסה יעודית? יכול להיות שזה משהו שנדרש על ידי הטרנספורטים היעודיים של החברה כגון ה- NW-T, לא משנה)
כניסת DSD על שלושה קונקטורי BNC. זהו אופן חיבור שהיה נפוץ לפני מהפכת ה- DoP ומצוי יותר בציוד מתחום הפרו/אולפן.

נוסף על כל אלו נמצא שלושה מתגים:
- מתג ברירה בין יציאות ה- XLR וה- RCA
- מתג ברירה בין גיין גבוה לרגיל
- מתג ברירה המיועד לשימוש כאשר מחברים את הממיר ישירות למגבר (הרי יש לו ווליום קונטרול) ורוצים להוריד מעט מהרעש העצמי.

אגב, מתג ההדלקה/כיבוי עדיין מוסלק בתחתית המכשיר בצד החזית, למזלי זכרתי את זה ולא הייתי צריך לחפש אותו יותר מידי.

אוקי, המון חיבורים, אישית אני מרגיש מאוד טוב עם ממיר בעל הרבה סוגי כניסות גם אם בפועל אני משתמש בדר"כ רק בכמה כניסות בודדות.

Ayon Sigma DAC


הסבר קצר למי שלא בטוח:
קונקטורי ה- RJ45 מוכרים לנו מכבלי הרשת, אך אין לבלבל ואין לחבר את הממיר הזה לרשת הביתית.
ישנם ממירים (נניח המרנץ או ה-PWD וה- DS) בעלי סטרימר מובנה אותם כן ניתן לחבר לרשת הביתית, אולם מדובר בסוג כניסה שונה לחלוטין.

מעבר לחיבוריות, למכשיר יש לא מעט פונקציונאליות נוספת, בואו ניגע בכמה נקודות שכאלו:
- ווליום קונטרול. קיימת אפשרות לשליטה בווליום (דרך השלט או כפתורים בחזית) לרוב לצורך חיבור ישירות למגבר. האפשרות של הגיין הגבוה יכולה לתרום לסיטואציה כזאת.אציין שניתן גם לעקוף את המנגנון הזה במידה ומשתמשים בקדם מגבר.
- אפשרות (ניתנת לביטול) של אפסמפלינג PCM ל- 192khz
- בחירה בין שני פילטרי low pass לרול אוף איטי או מהיר
- אינדיקציה לפאזה הפוכה בכניסת החשמל

Ayon Sigma DAC


גם השלט מוכר לנו מסקירת ה- CD-2 ושוב אציין שאהבתי את שילוב האלומיניום במקום סתם שלט פלסטיק שמעניק תחושה הרבה יותר טובה ונעימה ביד.
בעזרת השלט יש גישה לכל הפיצ'רים (כולל אפילו בלאנס בין ערוצים, אך מלבד פונקציונאליות המתגים המכניים מאחור כמובן), וה"קושי" היחיד שמצאתי בו הוא הצורך "לדפדף" בין הכניסות הרבות עם כפתור ה- input במקום גישה ישירה לכניסה המבוקשת.

Ayon Sigma DAC


בחלונית התצוגה נמצא את כל האינפורמציה לה נזדקק, כולל הכניסה הפעילה, ווליום (אם רלוונטי), פילטר, אפסמפלינג ותדרי דגימה. אודה שאת תדר הדגימה היה לי די קשה לזהות ממושבי (הדי קרוב יש לציין) אולם אני מעריך שלאחר זמן מה עם המכשיר לומדים את המיקום הפיזי של כל אינדיקטור ואז לא צריך ממש לקרוא את מה שכתוב.


סטאפ


אני שמח לבשר שהפעם לא היו דרמות מיוחדות בחיבור המכשיר לסטאפ. הוא עבד כמה ימים על הסטאפ המשני בחדר העבודה בזמן שבדקתי את ההתאמה ל- HFMC ב- DSD128 ואחר"כ עבר לחדר המוזיקה, ונשמע מצוין בכל קונפיגורציה.

כפי שאני עושה ברוב סקירות הממירים האחרונות, התרכזתי יותר בחיבור ה- USB שהפך להיות הרלוונטי ביותר לרובנו. במשך הסשן דיברתי מעט גם על עבודה דרך ה- EVO.

אם הזכרתי את נושא ה- DSD אז אציין פה איזו תעלומה עליה עוד לא קיבלתי מענה מלא.

במנואל של המכשיר מצוין שהוא תומך ב- DSD64 ואילו ב- specs באתר מצוין גם DSD128.
בפועל נראה שהמכשיר מנגן DSD128 בלי בעיה, אולם כאשר לוחצים stop בתוכנת הניגון (ובדקתי גם עם תוכנות אחרות לוודא שזאת לא בעיה מקומית) יש מן white noise קבוע עד שעוברים לרזולוציה אחרת.
אבל בהנתן הנתונים הסותרים קשה לי להחליט אם להגדיר את זה כבעיה או כפיצ'ר לא נתמך. בכל מקרה זה היה המצב בבדיקותי.

[עדכון מתגובת היצרן: המכשיר תומך רשמית ב- DSD128 בכניסות ה- DSD האחרות, ב- USB עד DSD64]

Ayon Sigma DAC


סשן האזנה


Miles Davis – Cookin With the Miles Davis Quartet
כן, אנחנו מתחילים את הסקירה עם אלבום בן כמעט 60 שנה. בפועל, במקרים (ההולכים ופוחתים) שאני בוחר בעצמי מה לשמוע ולא נותן לגולם את החופש, בדר"כ יצא משהו כזה.

דבר מעניין. לפני שהתחלתי את הסקירה הסיגמה ניגן על הסטאפ הראשי כמעט שבוע כשאני מאזין לו בצורה אקסקלוסיבית (כלומר לא מזגזג מול ה- DAC שלי). אם אתם מבקרים בשירשור ה-"מה אני שומע עכשיו" אתם בטח יודעים שזה אומר ששמעתי אותו לא מעט שעות, אבל לא כל הזמן אני יושב מול המערכת.

במשך הזמן הזה חשבתי לעצמי כמה פעמים "איזה כיף, זה כמו להאזין ל- DAC שלי". לא שחשבתי שהסאונד נשמע בדיוק אותו הדבר, אבל הסה"כ, התחושה, ההנאה גרמו לי להרגיש בבית.
וגם עכשיו, כשאני יושב מול המערכת, כולי דרוך ובמוד "ביקורתי", זאת עדיין התחושה שאני מקבל.

אני מזהה הבדלים סוניים, אבל הם כל כך לא מעניינים, הם חולפים על ידי. הרבה יותר מעניינת אותי ההתחלה ה"מגמגמת" של Airegin לדוגמה שנשמעה לי לראשונה יותר כזאת משאני רגיל.
אם אני מתעקש לחקור את הסאונד עצמו, אני כן יכול להבחין, גם בלי השוואה ישירה שהמיד הגבוה/טרבל יותר bloomי ולכן גם מרגיש לי שעולה יותר גבוה (במימד הפיזי לא הספקטרלי).
כשאני כן משווה בפועל מאוד מפתיע אותי עד כמה הסאונד שונה, בלי להשפיע כמעט אם בכלל על המוזיקליות. עם ה- DAC שלי הצלילים יותר "תפוסים"/סולידיים מה שמשפיע קצת על הפרזנטציה ברוחב (פחות) ובעומק (יותר) אבל זה מרגיש לי די טפשי לדבר על זה.
שומעים את האלבום הזה כמו שאני אוהב לשמוע אותו וזהו.

HFMC המשיכה מפה ל- Whims of Chambers (שכמובן יחד עם קולטריין משתתף גם באלבום הזה) מאותה תקופה שהעביר תחושות דומות למרות ההקלטה השונה.

Melanie De Biasio – A Stomach Is Burning
נעבור לאלבום שאני כבר חייב לשים באיזו סקירה. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה נתפסתי לאלבום כל כך חזק.
ראיתי שמגדירים את הגברת De Biasio כזמרת ג'אז, אבל זה לא ממש מספר את כל הסיפור. האלבום הזה, מ- 2011, הוא מן שילוב של ג'אז עם ניו-אייג' ויש פה משהו קצת דארקי ויחד עם המבטא הצרפתי הזה (בלגית חברתנו אם אני לא טועה), זה לא נשמע כמו משהו שאני מכיר, וכאמור הצליח לתפוס אותי עד כדי שאני צריך להתאמץ לא לנגן את האלבום ברגע שאני נזכר בו.

יש כאן הרבה כלים אקוסטיים, אבל דווקא צורת ההקלטה של קולה של דה ביסיו לא כל כך טבעית אז טבעיות זה לא בדיוק הדבר הראשון שאני מחפש כאן. יותר חשובה לי האווירה, המוזיקליות, לשקוע באלבום.
זה לא אלבום קצבי ברובו, וצריך לנגן אותו "לאט". צלילים וקולות נמשכים, מתמזגים ונמוגים בקצב שלהם, והסיגמה עושה את זה מצוין.

מעבר לזה, אהבתי מאוד את רינדור קולה של הסולנית. כאמור זה לא סאונד טבעי במיוחד, אבל הדינמיקה בה הסיגמה הציג אותו היתה מאוד אנושית, שלמה, ולא "ממוחשבת".
הסיגמה גם לא ויתר על ה"דרמות" הקטנות ששזורות לאורך הטרקים. פה איזה כלי נשיפה בתרועה, שם רעשן, תיפוף מהיר וחרישי. כולם לא רק נשמעים ומובחנים, אלא גם נשמעים נחוצים, הכרחיים כמעט.

Gabetta/Grimaud – Duo
לפני שנתקדם למבחנים היעודיים של הי-רז היה חסר לי משהו אקוסטי אך גם מודרני עוד בגזרת הרד-בוק. לשם הגיוון החלטתי על ביצוע קלאסי, והראשון שצד את עיני (ואוזני) היה הדואו של גבטה וגרימו שהופיע כבר למען האמת בסקירה של אביעד.

אנחנו מתחילים עם הצורה הרגילה בה האזנתי לאלבומים עד כה. המחשב מנגן ב- USB, פילטר1 וללא אובר-סמפלינג. למרות שמדובר בדואו, ההקלטה עשירה וגדולה. הצמד מצליח למלא לי את כל החלל בסאונד עשיר, רך ונוגה או מהיר ועצבני על פי דרישת הנגניות והלחנים.
זה יפה, זה טוב, גם פה זה מזכיר לי בגדול את ה- DAC שלי (במהות) עם ההבדלים עליהם דיברנו כבר קודם. אבל כאן ספציפית, לפחות בההאזנה הראשונה, העדפתי את הישירות והסולידיות (בעיקר בנמוכים של הצ'לו) של ה- DAC שלי.

אבל הסיגמה לא אמר את המילה האחרונה. כבר קודם היתה לו את ה- bloomיות הזאת שמתאימה מבחינתי לכלים אקוסטיים, אבל כשהפעלתי את האפסמפלינג ל- 24/192 משהו הלך יותר רחוק. בעצם צריך להגיד יותר קרוב.
אחרי השהייה של כשניה בהפעלת הממסר, משהו באמביאנס השתנה, הפך את החלל ליותר ריאליסטי ואת הפרספקטיבה של המאזין ליותר קרובה ומעורבת בביצוע.

את הכלים עצמם דווקא הרגשתי שזה חידד במקרה הזה (למרות שבאלבומים אחרים לא הרגשתי כך) והם נשמעו לי יותר נכונים. ודווקא ההתרחקות הזאת מהסאונד של הממיר שלי הצליחה לתת לו פייט עד כדי שהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לבחור איך אני מעוניין לשמוע את האלבום. נהניתי משניהם.

Hibernal – Replacements
ל"אלבום" הזה הגעתי דרך המלצה באתר, ואני מודה שמאוד נהניתי מהמשהו השונה הזה.
מדובר בסיפור מקוריין, משהו בסגנון תסכיתי הרדיו של פעם בשילוב מוזיקה אינסטרומנטלית מן רוק פרוגרסיבי שכזה.
הנושא אגב sci-fi למהדרין, אנדרואידים אנושיים עד כדי אי הבחנה, מניפולציות זיכרון וכו'.

התוכן הגיע מ- bandcamp כ- flac 24/41.1 והסאונד מצוין לטעמי, למרות שאני לא בדיוק בקיא בז'אנר.
אנחנו מתחילים עם כניסת ה- USB.
הסיגמה הציג באס מאסיבי שממלא את החדר ותורם לאווירה ולדרמה.
הקול הנשי מפתה וברור, הקול הגברי מחוספס ועמוק.
האפקטים הקוליים ריאליסטיים ומקדמים בטעם את העלילה.
ולמרות שהייתי מרוצה באופן כללי, בכניסת ה- USB הרגשתי לפעמים שהגיטרות לא מספיק "חורכות" ולפעמים לתופים אולי חסרה קצת דינמיקה.

את שני הנושאים האלו ה- EVO קצת שיפר (מחובר לכניסת ה- AES/EBU שכנראה לא כל כך עבדה עד כה). הוא נתן יותר "סולידיות" ודינמיקה נתפסת ששיפרו את הגיטרות והתופים, אבל הקול האנושי שהוא אולי העיקר פה, היה קצת פחות אנושי ומפתה.


קצת DSD


אני מעריך שהסעיף הזה צפוי לחזור יותר ויותר בסקירות הממירים הקרובות.
בסקירה הקודמת נתתי קצת רקע על התחום ופה אנסה להשלים בעוד אספקט.
ציינתי אז ש- DSD הוא נושא חם בתעשיה, אבל לא ציינתי שזה לא רק לצד החיובי.
מלבד המתלהבים מהפורמט, יש גם קבוצה (לא קטנה, או לפחות קולנית) המתנגדת.

אני חושב שאפשר לחלק את נימוקי הקבוצה הזו לשני תחומים עיקריים:
- ביקורת כלפי הפורמט ברמה הטכנית/קונספטואלית. יש פה מגוון נימוקים והסברים, החל מיתרונות טכניים תאורטיים של הי-רז PCM על DSD, ועד טענות שרוב ה- DSD שתשמעו היה בשלב מסוים PCM.
- ביקורת כלפי הסאונד. כפי שניסיתי לתאר בסקירה הקודמת ובדיון על המרנץ, נראה שיש לקבצי ה- DSD (לפחות בממירים מסויימים) אופי מובחן שאינו לטעמו של כל אחד. מן דינמיקה שונה וסוג אחר של ניקיון, יש שמגדירים את זה "סאונד אנלוגי".

עד כה יצא לי להאזין (פה) לארבעה או חמישה ממירים עם יכולת ניגון DSD ולא כולם עושים זאת אותו הדבר.
בואו נראה מה קורה עם הסיגמה.

Shelby Lynn – Just A Little Lovin’
כאמור זה הפך להיות האלבום הראשון איתו אני בוחן DSD.
הוא נשמע טוב, טוב מאוד, על הסיגמה. וגם שונה מגרסת הרד-בוק שיש לי. אבל הוא גם נשמע שונה מהצורה שעשו זאת ההגל והמרנץ. הצליל מרגיש שמתחיל יותר מהר ונגמר יותר מהר.
יותר "דינמי", יותר שקט.
זה נשמע לי למעשה דומה מאוד להי-רז PCM, אומנם אין לי גרסה מקורית של האלבום בפורמט כזה, אבל יש לי קבצים שהמרתי מגרסת ה- DSD ל- PCM והם נשמעו דומה עד כדי חוסר משמעות בהבדל.
מעבר לפילטר 2 גרם אולי לשינוי של עוד מילימטר לכיוון השני.

זה בעצם יכול לתת מענה לקבוצת המקטרגים השניה שהצגתי קודם, משום שזה סוג של סאונד שהם כן יכולים להתחבר אליו. מצד שני, בשביל מה כל הבלאגן של DSD... אפשר היה להשתמש ב- PCM מלכתחילה.

John Moriarty Trio – So Many Stars
זהו האלבום היחיד כרגע שיש לי באוסף בפורמט DSD128 ובעצם הפעם הראשונה שיוצא לי להאזין לו.
משום מה היו לי ציפיות גבוהות לגביו, אבל אפילו מהבחינה המוזיקלית הוא די שיעמם אותי. אני לא חושב ששרדתי האזנה מלאה לאלבום בישיבה מול המערכת אפילו פעם אחת.

כפי שציינתי קודם, נושא התמיכה ב- DSD128 לא ממש ברור פה עם נתונים סותרים בין האתר והמנואל.
אבל בפועל זה עובד, וניתן להאזין כל עוד דואגים להחליף רזולוציה (פשוט מנגנים קובץ אחר) לפני שעושים stop.

ברמה הסונית לא שמעתי פה משהו שונה במיוחד מקבצי DSD אחרים שיש לי, או במקרה הספציפי גם מקבצי PCM הי-רז.

Ayon Sigma DAC


סיכום


אוקי, אני חושב שעברנו על עיקרי הדברים. היו עוד הרבה נושאים שרציתי לבדוק, לדוגמה את כניסות ה- DSD על BNC וניגון מטרנספורט CD, אך הזמן הפעם היה קצר מהרגיל ולא היה לי הפנאי למשחקים נוספים.

בסיכומו של דבר, ה- Ayon סיגמה הציג חבילה מרשימה מאוד. מארז נאה ומאסיבי, כמות (וסוג) כניסות דיגיטליות לא אופיינית לממירים בשום רמת מחיר, סט פיצ'רים רחב שבו בין השאר: USB אסינכ', תמיכה ב- DSD, שלט מלא, בחירת פילטר, אפשרות אפסמפלינג נתיקה, שתי רמות גיין, ווליום קונטרול (כולל בלאנס), תצוגה מלאה ועוד.

בגזרת הסאונד התרשמתי במיוחד מהאופי המוזיקלי שהתאים לגמרי לטעם שלי וכנראה שגם לסטאפ שלי. זה ממיר ש"מנגן" לא "מעבד ביטים" וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב. ברמה הספקטראלית לא היו פה דרמות גדולות (עיוותים :) ), ומי שמצפה לאיזה סאונד שפופרתי "מובהק" אני לא חושב שיקבל את זה כאן.
אבל כן מקבלים סאונד בגודל טוב, מלא וכבד כשצריך, פתוח כשצריך, ועם טיפת "קסם" בגבוהים שעושים אותו פחות סולידי/אטום ויותר מרחף.

ברמת המחיר הסיגמה מתברג בתחום הנמוך/אמצעי של סגמנט המיד לבל. בשילוב תכונותיו והסאונד הוא יכול להיות מתמודד אטרקטיבי בהחלט. בפירוש מומלץ לשמוע.

Ayon Sigma DAC


נתונים טכניים (כפי שמפורסמים באתר היצרן):


רזולוציות המרה: 32 ביט PCM up to 192k, 64xDSD, 128xDSD
שפופרות בדרגת היציאה: 6H30
טווח דינמי: יותר מ 128db
עוצמת יציאה (XLR): בין 0 ל- 10 וולט
עכבת יציאה: כ- 300 אוהם
יחס אות לרעש: יותר מ 120db
טווח הענות: 20hz-20khz עם ווריאנט של +-0.2db
סה"כ עיוות הרמוני: פחות מ- 0.002%
מידות: רוחב 48 ס"מ עומק 36 ס"מ גובה 11 ס"מ
משקל: 12 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Siltech Golden Eagle II, Purist Reference USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

Ayon Sigma DAC


מחיר: 16,500 ש"ח
יבואן: I.L Audio




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות