עכשיו 11/12/17 15:25

פורסם: 06/11/14 10:47 ע"י aloni


Aries Cerat - Stentor



Aries Cerat - Stentor


הסקירה שלנו מתחילה יותר משנה ( ! ) לפני שהיא מפורסמת, עת ORAC (לוני) העתיק את מושב ההדגמות שלו מבת ים לתל אביב, ומשום שידע שייקח לו זמן להתארגן, וידע שאני פתוח לשדרוג רמקולים, הציע לשכן אותם אצלי לתקופה שאנסה אותם, ואם יבוא לי ויהיה זמן גם אסקור אותם.
בכיף... אם אין לחץ של זמן לביצוע הסקירה אני תמיד מסכים.

את החברה הקפריסאית יצא לי להכיר במינכן, וכנראה שאף פעם לא אשכח את התדהמה של אביעד ושלי כשהבנו שאחת המפלצות שם היא בעצם רק DAC...

עוד כשלוני שקל להביא את הרמקולים לארץ הוא הפנה אותי לסקירה של סיקס מונס (אם לא תמצאו אחפש לכם) והאמת שכרגיל לא הבנתי ממנה כלום :) (אני כותב את זה בקלילות המתבקשת ולא חלילה בהתנשאות, כבודם במקומו מונח).

אבל אוקי, רמקול לא קטן (שזה מה שאני סבור שאני צריך או רוצה), לבדיקה במגרש הביתי בלי מגבלת זמן, אחלה.


Aries Cerat - Stentor


אני מניח שגם עבורכם הדבר הבולט ביותר ברמקולים האלו הוא המראה.
כאילו התחילו בצורה קונבנציונאלית עם מבנה מוכר (פאנל קידמי ישר שנסגר אחורנית במן עיגול),בסיס ברזל עם שלושה ספייקים וגימור פיאנו.

אבל אז החליטו לחתוך את העסק באלכסון ולהתקין מין שובך ציפורים על הרמפה.
השובך הוא כמובן טוויטר ריבון, מתחתיו על הפאה הישרה יחידת מיד ורחוק למטה וופר 10" שהאמת נראה יותר גדול.

Aries Cerat - Stentor


באופן אישי לא שמתי לב לבעיה בגימור, אבל שני חברים שביקרו (אחד מהם בכלל לא מהתחום) העירו שהגימור לא מי יודע מה. ראיתי על מה הם מדברים אבל זה לא הפריע לי.
חבר אחר שדווקא כן מהתחום כשנכנס וראה את הרמקולים שאל אותי אם אלו "רמקולים של סודרי". הבנתי לגמרי למה הוא שאל את זה :)
נראה שהטעם העיצובי של הקפריסאים יכול להרגיש נוח גם בסין.

Aries Cerat - Stentor


אם נגלוש לרגע לרמה הטכנית, לא נמצא פה פורט שכן התיבה סגורה, ובאתר אפשר למצוא תיאור יפה כיצד היא בנויה.
הנצילות איפשהו בתחום הביניים עם 88db, העכבה מוגדרת כ- 8 אוהם, אך לטענת היצרן לא יורדת מתחת ל- 5.1 אוהם שלא מקשים מידי על מגברים.

הרמקול כאמור לא צוציק, גובהו כ- 130 ס"מ ורוחבו 45. המשקל המוצהר 50 ק"ג, לא שקלתי (כמובן) אבל מזה שהרמתי אותם כמה פעמים הייתי מנחש פחות. לפחות לא קשה להזיז אותם.

נעצור כאן ונעבור לסעיף הסטאפ כי שם יש סיפור ארוך.

סטאפ


לוני הזהיר אותי מראש, שלניסיונו וגם על פי מה שהיה כתוב באותה סקירה של סיקס מונס, יש להטות את הרמקול קדימה בזווית לא טריוויאלית. אני כפרד שאני כמובן לא מקשיב לאף אחד, מאפס את הספייקים ומציב את הרמקול כמו שהייתי מתחיל עם כל רמקול, בסביבות המיקום של הרמקולים שלי.

אבל משהו לא בסדר, הדרייברים מופרדים לי מידי. אני מנסה את שיטת ההטייה קדימה, לא עוזר בכלל, אולי אפילו יותר גרוע.
מחזיר חזרה ומשחק עם המיקום קדימה, אחורה, לצדדים, אוקי הנה יש שיפור. אחרי toe in נשמע כבר סבבה. כל זה עניין כ- 15 דקות, לא ביג דיל. היו פה רמקולים הרבה יותר קשים להצבה.

מתחיל להאזין, וואללה, נשמעים לא רע אלו.
אבל אני בכלל לא לחוץ על סקירה, וגם ככה אין לי יותר מידי זמן להאזין מול המערכת, אז חזרה לעבודה וצמד הסטנטורים מחליף את שלי בהאזנה היומיומית שכוללת הרבה "מוזיקת רקע" ומידי פעם לשבת לשמוע אלבום או שניים.

ושביעות הרצון שלי נמשכה ואף התגברה בתקופה הזו. רוב הזמן כשישבתי להאזין מול המערכת היו אלו אלבומי ג'אז אינסטרומנטאליים, והם נשמעו לי מצוין.
זה נמשך תקופה של איזה חודש/חודשיים, אני כבר לא זוכר, עד שיום אחד שמתי את אחת מהקלטות הרפרנס שלי שכוללת ווקאל.
הלו מה זה? אין מצב בעולם שההקלטה הזאת אמורה להישמע כך. כמה ניסיונות לטוויקים ללא הצלחה, התייאשתי והחזרתי את הרמקולים שלי...
אוקי נרגעתי. המערכת בסדר, והרמקולים האלו עוד דורשים טיפול.

כשבוע אחרי חזרתי לטפל בהם ומצאתי את הבעיה. או לפחות את הטיפול הנכון בחדר שלי.
הם היו צריכים לעמוד קרוב יותר אחד לשני כדי לקבל אמצע אחיד, והיה דרוש toe in אגרסיבי מאין כמוהו עד כדי שהם "נפגשו" כמעט מטר לפני ( ! ).
זה די מוזר ולא קונבנציונאלי (בדר"כ הנקודה הזאת נמצאת מאחוריך) אבל לפחות זה לא נראה מצחיק כמו זוית ההטייה קדימה.

זהו, פה הרגשתי שהוצאתי מהם את המקסימום שאני יכול בחדר שלי, וגם אותה הקלטה כבר נשמעה לטעמי (עם ההבדל הברור של רמקול שונה מאוד באופי).

אפשר להתחיל את סשן ההאזנה (שבפועל התחיל זמן מה אחרי), כמובן בקונפיגורציה האחרונה.

Aries Cerat - Stentor



סשן האזנה


Leonard Cohen – Songs of Love and Hate
נתחיל עם אלבום ששמעתי פעמים כה רבות (וזכה לתחיה מחודשת בזמן האחרון מאז עבר ריפ). כאודיופילים אנחנו אוהבים להשתמש בביטוי "גיליתי את ספרית המוזיקה שלי מחדש", אני מודה שזה לא קורה לי הרבה (אם בכלל), אבל מידי פעם, מוצר מסוים מוציא משהו שונה מאלבום שאתה אוהב, ואני מכיר ומוקיר את ההתרגשות הזאת.

מה ש"עשה לי את זה" הפעם, לא היה מהסוג של ה-"וואו איזה יופי שומעים את זה", אלא פשוט דגשים מינוריים בסאונד שגרמו לי להאזין לחלק מהשירים אחרת.
נניח אף פעם לא יצא לי ממש להעריך את תרומת הגיטרה המהירה ל- Avalanche שמייצרת אפקט מתגלגל ויותר התרכזתי במילים, בקול של כהן ובסאונדסקייפ שמייצר הבאס. כמובן ששומעים הכל אם מחפשים בכל רמקול, השאלה למה שמים לב בלי כוונה מיוחדת.

הקול של כהן היה אגב מאוד ברור, בדיקציה ובפרזנטציה. אך יחד עם זאת ה- Aries הפגינו יותר מהארטיפקטים שבהקלטה, משהו שנשמע בין קליפינג לרישרוש. זה הפריע, והייתי מעדיף לשמוע את זה פחות, אבל לא ברמה שממש גרעה לי מההנאה (הגדולה) להאזין לאלבום, בוודאי עם הגילויים החדשים.

ל- Aries כפי שנגלה במהלך הסקירה לא חסר באס, אפילו בחדר שלי, אבל המיד באס, באלבומים כמו זה, פחות מוחשי ופחות "ממלא" מהרמקול שלי. על פי התגובות בפורום אני חושב שרוב האנשים מחפשים דבר כזה, כנראה בגלל שרוב החדרים נוטים להדגיש את התחומים האלו, אצלי לפעמים זה גורע.

Ahmad Jamal – Blue Moon
זה אחד האלבומים שברגע שעלה לפלייליסט הרנדומלי של HFMC במשך תקופת ה"הרצה" (אפילו לפני ה"תיקון" עליו סיפרתי בסעיף הסטאפ), היה לי ברור שישתתף בסקירה. צמד ה- Aries היו מושלמים עבורו.

זה דווקא לא אלבום שאני נוהג להאזין לו רבות. לא כל כך הצלחתי להתחבר להתלהבות ממנו כשיצא, אני פחות אוהב את התיפוף וכלי ההקשה ה"פיוז'ניים" האלו, וגם ג'מאל, למרות גילו, לעיתים טיפה אלים מהגבול הנוח שלי (אך נכון, לעיתים גם מפנק).
אני מודה שעל הרמקולים שלי, למרות ההקלטה הטובה, האלבום הזה נשמע בזמנו לא מי יודע מה (כיום משום מה נשמע יותר טוב).
על ה- Aries, כפי שבוודאי ניחשתם, הוא נשמע מצוין.

אני סבור שההבדל נובע בעיקר משתי סיבות. הראשונה היא היכולת של ה- Aries להתמודד יותר טוב עם מספר כלים שמנגנים בעוצמה (כאן זה כמעט תמיד הפסנתר + כלי הקשה) ולכך תורמים ללא ספק סוג וריבוי הדרייברים והתיבה, והשנייה היא האופי הדינמי שלהם. הם יודעים לעבור יותר מהר ונקי משקט לעוצמה, ובאלבום הזה זה תורם.

אך גם מעבר לשני נושאים אלו, האלבום הרגיש פשוט מושלם עבור הרמקולים. הםהצליחו להוציא יופי של פסנתר, ברור, נקי, אחיד וגדול (כנראה מוקלט מקרוב). לרנדר במה מעניינת ועמוקה (למרות שלא מאוד רחבה, אך זה לא הפריע כלל), להוציא המון באס עם כח ואחידות בלי להעיק על החדר ובלי להיות "קצר" מידי, הגבוהים נוכחים וארוכים ללא שמץ של צרימה/הילה/גרייניות או הגזמה.

הייתי אומר שהיה משהו "אודיופילי" בפרזנטציה הזאת, אך במקרה של האלבום הזה, זו הדרך הנכונה לנגן אותו לטעמי.

Emile Sande – Our Version of the Events
לא אופייני למצוא אלבום כזה בסקירות שלי אני חושב, כפי שלא אופייני למצוא כזה בספריית המוזיקה שלי.
זה מסוג האלבומים שלא אכפת לי לשמוע כמוזיקת רקע בזמן שאני עובד, אבל אשבר מהר אם אשב להאזין לו אקסקלוסיבית (למרות שיש שם כמה שירים שאני מחבב, יש הרבה שקשה לי להאזין להם מחוסר עניין).

אז תשאלו בצדק מה הוא עושה בסקירה הזאת... ואני אענה שבזמן שעלה ב- HFMC בצורה רנדומלית שמתי לב לשתי תכונות דומיננטיות שיכולות להועיל לסקירה.

הראשונה היא תחושת ה-"מוניטוריות". הרבה הרבה יותר מהרמקולים שלי, כשהאזנתי לראשונה לאלבום עם צמד ה- Aries הרגשתי פחות כמאזין בבית ויותר כטכנאי באולפן עם מסכים עמוסים קונטרולים או קונסולה עמוסה פיידרים לפניו שצריך לבצע בחירות. לא אגיד שמוצאות חן בעיני הבחירות, אך אני מרגיש שאני מאוד מודע אליהן.

במשך הסקירה קראתם (או שתקראו, תלוי היכן אשבץ את האלבום הזה) בוודאי על הבאס של צמד ה- Aries. הוא מאוד שונה מהבאס של הרמקול שלי. הרמקול שלי נותן הרבה באס (יחסית לגודלו ולאופי הבולע של החדר), אך זה באס יחסית רפה שלדעתי מאוד מתאים לרוב מה שמתנגן דרכו. ה- Aries נותנים אצלי פחות באס גבוה, אך בעיקר האופי שלו יותר מדוייק עם זאת לא "תפוס" מידי. מן הסתם חלק גדול בעניין היא התיבה הסגורה.
האלבום הזה מראה שאין כאן עניין של חוסר, האלבום הזה מוציא (בטרקים הרלוונטיים) באס גם מלא, אך בעיקר עם force שמעמיד את ה- WLM בצל.

Aries Cerat - Stentor


Argerich/Abbado/LSO – Chopin/Liszt Piano Concerto No. 1
מתוך האלבום שכולל בעצם שלושה קונצ'רטי, נתרכז הפעם בראשון של שופן.
ההבדל מול התוצאה שאני רגיל אליה מהרמקולים שלי ניכרת כבר מהשניות הראשונות של הפרק הראשון.
ההתחלה ה-"החלטית" המובלת על ידי כלי הקשת בכל הרבדים הטונאליים, נשמעה לי יותר החלטית, יותר ברורה ופחות מעורפלת. יכולתי להגביר כמה שרציתי מבלי לשנות הרבה בעיוות הנתפס, בעוד עם הרמקולים שלי כאשר אני מגביר מעבר לנקודה מסוימת אני חש שהתיבה או הדרייברים כבר לא עומדים בזה.

עם זאת, ולמרות הווליום, אני חש שהבמה מעט צרה לביצוע תזמורתי. ניסיתי לעצום את העיניים, ניסיתי לכבות את האור, אין לי ספק שהמראה הוויזואלי של הרמקולים היחסית גדולים הקרובים אחד לשני יכול לגרום לתחושה הזאת, אך לא. זה לא היה העניין.
מה שלדעתי תרם בעיקר לרוחב הבמה המצומצם יחסית היא זוית ה- toe in חסרת התקדים בה נאלצתי להשתמש (ראה סעיף סטאפ), ואכן, אם קידמתי את נקודת הישיבה שלי קצת פחות ממטר קדימה נפתחה לי פרספקטיבה שונה.
עוד פרמטר שמשפיע מאוד על רוחב הבמה הוא הבאס, ובהקלטה הזו לא קיבלתי מספיק מיד באס ובאס כדי לייצר לי גבולות וירטואליים יותר רחוקים. אך הבאס שכן קיבלתי, היה איכותי בהחלט. לא הייתי מכנה אותו "פאנצ'י" (מילה שנואה אך שגורה), וטוב שכך, הוא היה פשוט נכון.

הנושא העיקרי הבא בו התעמקתי, עוד בגזרת הסאונד פרופר, היה הפסנתר של ארגריך. היתה לו תכונה מעט יותר "פטישית", ויחד עם Clarity משופר, פשוט נשמע שלא במפתיע יותר טוב מהרמקול שלי.

היה לי חשוב לוודא שאני לא מוצא הבדל גדול ברמה המוזיקלית. למרות שבדר"כ אני משייך תכונה כזאת יותר לאלקטרוניקה מאשר לרמקול, רמקול יותר מידי אנליטי כן יכול להרוס לי את החוויה.
בקונצ'רטו הזה ניתן למצוא מגוון מהירויות ו"רגשות", גם אם לא מהצד הבומבסטי, והייתי מרוצה מהמוזיקליות בכל הקשת הזאת.

Halie Loren – Heart First
הגענו לאלבום האחרון, ואני שם לב שעוד לא שיבצתי אף אחת מה"זמרות המוזרות" שלי כפי שחברנו אופירס נוהג לכנות אותן. שמתי לב גם שאיכשהו יצא שאיכויות ההקלטה למעט האלבום של ג'אמל לא בדיוק חומר מתאים לסקירות, לכן אלך הפעם על אלבום בו ההקלטה יותר מוצלחת מהתוכן.

את לורן הזו גיליתי בשנים האחרונות אחרי ששמעתי איפשהו ביצוע שלה של The Nearness of You (שדווקא אותו לא הצלחתי להשיג מלבד MP3 באייטיונז) ובעקבות זאת אספתי כמה אלבומים שלה.
הסגנון הוא "זמרות הג'אז המודרניות", זה אומר כל השטיקים והטריקים שאתם מכירים, אבל בדר"כ בכל אלבום שלה אפשר למצוא כמה ביצועים ששווים את רכישתו.

כאן, האלבום האחרון שלה שברשותי מ- 2012, בחירת החומרים יחסית מאוזנת (יש יגידו משעממת) ואיכות הסאונד היא הטובה ביותר מבין ששת האלבומים שלה שברשותי, עד כמה שזכור לי לפחות.

וה- Aries פרחו עם האלבום הזה. זה נכון שכל מערכת, גם מצ'וקמקת, תשמע טוב עם אלבום שמוקלט "מחניף". אבל אין מה להשוות לרכיבים עם יכולות, וה- Aries בהחלט הציגו אותן כאן.

הקול של לורן היה טבעי (למעט בכמה טרקים בהם הגזימו קצת עם הגבוהים), ברור, צלול, תלוי במקום ובעל גודל מושלם. כמה שניסיתי, ממש לא יכולתי לשמוע את ההפרדה בין הטוויטר ליחידת המיד.

הפסנתר אורגני, התופים טבעיים, והקונטרבס בעל משקל ונשמע כמו הכלי שהוא. גדול ובעל תיבת תהודה ולא "אטום".
אם היו בסקירה כמה אלבומים בהם קצת התלוננתי על מיד נמוך או באס גבוה, כאן אין לכך זכר.

Aries Cerat - Stentor


סיכום


כשאני מגיע לכתיבת הסיכום אני הרבה פעמים תוהה איך הקורא הפוטנציאלי הבין את דעתי. אהבתי, לא אהבתי, ביקרתי, פירגנתי...
הפעם אני לא בטוח מה הבנתם, אז פשוט אנסה לכתוב את זה מפורשות.
בגדול, הרמקול הפתיע אותי לטובה. כשאני מסתכל על רמקול שנראה כך אני מצפה אוטומטית לסוג סאונד מסויים אליו אני לא אתחבר. זה לא היה המקרה. אצלי הסטנטור נשמע לי כמייצג אופייני של רמקולים מודרניים, דווקא לא מהזן האנליטי מאוד, כן מהזן שאפשר להוציא ממנו הרבה יכולות שאי אפשר להוציא מרמקול "תקופתי" כמו שלי.

התיבה הסגורה תועיל למי שאוהב באס מדויק, או למי שיש חדר קטן יחסית שירוויח מזה. אני מודה שאפילו אני שלא כל כך מתחבר לזן הזה, כשחזרתי אחרי תקופה ארוכה לשמוע ברמקול שלי פתאום הרגשתי שהוא "מרוח" מידי (אבל זה עבר לי מהר).

זה פחות רמקול שמתאים לי באופן אישי. אני מעדיף רמקול שבבסיסו יותר "קטיפתי" בגבוהים, ויותר משוחרר בנמוכים, ועדיין נהנתי מאוד להאזין לו בתקופה הארוכה שהיה כאן ותיפקד כרמקול ראשי.

אם הייתי מאזין יותר לרוק או פיוז'ן, או בז'אנרים שלי יותר לאלבומים שמוקלטים טוב, דברים היו יכולים להראות אחרת משום שהוא נשמע שם נפלא ולעיתים הרבה יותר טוב מהרמקול שלי כדוגמה.
אז נהנתי, התרשמתי, לא בשבילי באופן אישי אבל אני משוכנע שהיה מתאים להרבה אודיופילים אם יוכלו לבלוע את הצפרדע הויזואלית.
ובהזדמנות זו אודה ללוני על הסבלנות ואתנצל על ההמתנה הכה ארוכה (F)

Aries Cerat - Stentor


נתונים טכניים (כפי שמפורסמים באתר היצרן):


נצילות: 88db
נקודות קרוס: 450 הרץ ו- 3K הרץ
מימדים: גובה 131 ס"מ, רוחב 45 ס"מ, עומק 36 ס"מ
משקל: 50 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Siltech Golden Eagle II, Purist Reference USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


מחיר: 60,000 ש"ח
יבואן: ORAC


Aries Cerat - Stentor




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות