עכשיו 19/03/24 04:17

פורסם: 11/08/10 22:26 ע"י Byrdio


ARGENTO - SERENITY



Argento Serenity


בכל פעם שאני ניגש לכתוב סקירה על מוצר "אודיופילי" שנתון במחלוקת, אם בפורומים ואם בסלונים ובחדרי המוסיקה בעת ביקור אצל חברים, אני מרגיש צורך, וכך גם התחלנו לצערי לא מעט סקירות, להתנצל בפניכם הקוראים.
על כך שיהיו כאלו שירימו גבה, לא יבינו, או לא מאמינים בתחום הוודו כביכול, שהתחום הזה מציע.
הפעם, איני מתנצל. למי שזה לא מתאים, לא חייב (F)

לפני כמה חודשים התחילה אצלי תזוזה בכיוון החלפת כבילה בסט אפ האישי שלי.
במקביל לשדרוגים אחרים, בחנתי אי אילו כבלים לטובתי האישית, עד לרכישה שביצעתי בסופה.
למרות זאת - חברת ARGENTO הדנית סיקרנה אותי במיוחד.
בעיקר בגין כתבות, סקירות ודיונים שקראתי אודותיה ברשת.
באדיבותו של היבואן הרשמי בארץ (ORAC), קיבלתי לסקירה מקיפה, סט מלא של החברה.
מצידי אנסה לרשום את ממצאיי, מבוססים על המערכת האישית שלי כמובן, וממה שאני שמעתי.

הסט שהושאל לי כלל:
כבל רמקול, אינטרקונקט עם מחברי XLR (באלאנס) ו אינטרקונקט נוסף עם מחברי RCA (סינגל).
הכבלים כולם, הם מסדרת רמת הכניסה של החברה ה - SERENITY.

Argento Serenity


קצת על החברה


חברת ARGENTO קמה בשנת 1991 ע"י שלושה חברים.
החברה דאז הייתה קטנה מאד וייצרה בעיקר לשוק המקומי ובהמשך התפתחה להיות חברת HIGH END אשר מפתחת את הכבילה מביתה ומפיצה למדינות רבות בעולם.
החברה מתכננת את הכבלים מ A ועד Z, ומתנסה באופן סוני בלבד על יתרונותיהם וחסרונם של פירות פיתוחה, ללא שום מדידות מעבדתיות וכדומה.

פאנל הבוחנים של חברת ARGENTO מנסה כל כבל שהם מפתחים ואת התוצאה הסופית בכמה מבחני האזנה באופן פרוגרסיבי.
בחינות ABA ו ABX קצרי טווח וכן גם בהאזנות ממושכות, על מערכות אודיו שונות, כדי לעמוד על המסקנות שהם הגיעו אליהן, בבחינות הקצרות.
בכך הם מבטיחים את אמינותם של הבוחנים, כמו גם את הסאונד "הנכון" שיוצא בסופו של דבר מן הכבילה.
חברת ARGENTO מתכננת ומייצרת את הכבלים כך שיהיו שקופים ונטולי "צבע" או מניפוליזם עד כמה שניתן.

Argento Serenity


מהצד הטכני


כאמור, חברת ארג'נטו מתכננים ומיישמים את הכבלים, מדרגת המוליכים, טיפולם ועד לקונקטורים, הרכבה ועוד.
הם רוכשים ומייצרים במשולב את הקונקטורים בסדרה הנ"ל .
מאיכמן (Eichmann Silver bullet ) את הסינגל אנדד, מבוצ'ינו (Bocchino pure copper) את הבאלאנס, ואת הספיידים העשויים מכסף אשר נמכרים מחוברים לכבלי הרמקול, הם מייצרים לבדם במפעל ,כמו גם את הקונקטורים בסדרות הגבוהות (FLOW וכיו"ב) ע"י מכונת CNC ואביזרים נוספים.
המוליכים לאחר פיתוח רב שנים עשויים כיום מכסף טהור (99.997%) וצורתם מסתמכת על היחס בין שטח פנים לקוטר וצורתם כמעט אליפטית.
הם מעבירים את המוליכים בטיפולים קרייאוגנים (מתחת ל c190-) כאשר מספר הטיפולים, כמו גם ההתעמקות בשיופם ובניקיונם יובילו אותם לדרגות המחיר והדגמים בסדרות השונות.
מערכת ניטרול רזוננס (VDM - Vibration Damping Material) מיושמת גם בסדרה הנ"ל ובעצם אנו מקבלים את מירב ומיטב הטכנולוגיה שהחברה מיישמת בסדרות הגבוהות יותר. עם חוסרים פה ושם.
בסדרי גודל הדקדקנות וגם במראה, למרות שהכבלים יפים מאד לטעמי כבר בסדרה הזו ומשדרים יוקרתיות מאופקת.

Argento Serenity


עוד משהו קטן, אך חשוב בנושא-
החברה מייצרת את שלל כבליהם ללא שום סיכוך(!), הם טוענים שהם נשמעים הרבה יותר טוב כך.
אך בעקבות זאת גם מזהירים: את כל מי שעובד בסביבה טעונת חשמל, או הפרעות באופן שמעל הממוצע, או גם את אלה שמתעדים כבל מסוים לעבוד "מאחורי" ראש MC רגיש במיוחד.
לאלו מודגש הרעיון של בחינה טרום רכישה. מה שהייתי ממליץ בכל מקרה, בטח למול המחיר הלא ממש צנוע של הכבילה בכל הרמות.

אז אחרי שהכרנו וסקרנו קצת את הנתונים היבשים מבית ארג'נטו. נעבור לאיך זה נשמע.

פה נתקלתי בבעיה לא קלה.
ברוב המקרים, את מה ששמעתי/שומע מציוד שאני בוחן, אם לסקירה, או אם לעצמי- אני יכול להעביר על הכתב די בקלות.
לפרט קצת על המוסיקה, על מה שהציוד עשה, שינה, העלה או הוריד.
אך הפעם- הדבר לא פשוט כלל וכלל.
הכבלים של ארג'נטו מאז חיבורם, כאילו לא קיימים במערכת.
זו הפעם הראשונה בה הבנתי על בשרי, את מה שרבים מידידי שהשקיעו לא מעט בכבילה דיברו בכל העת.
אין פה שום רזון, או פירוט בגבוהים באופן מודגש, אין פה נפח בבס על חשבון מיד ולא אפקטים שונים שאנו יכולים לייחס לאי אלו חברות כבלים, או לדגמים מסוימים מהם.
אני מודע לכך היטב, מכיוון שבחינת הסט של ארג'נטו הייתה בסמוך ואף במקביל לבחינת כבילה שונה ומשונה ל"טובתי" האישית כאמור.
בכל זאת, אשתדל להעביר לכם את החוויה, לאו דווקא את הסאונד בצורת סופרלטיבים (אם כי אשתמש בכאלה פה ושם לנוחיותי ושלכם גם כן).

Argento Serenity


מייד עם חיבורם ובהאזנה ראשונה הסאונד היה פתוח באופן מיוחד מאד.
עקב השינויים הרבים שנעשו/נעשים אצלי בעת האחרונה, אני מרגיש בכל תקופת זמן קצרה יחסית שהמערכת נשמעת שונה. גם משינוי ציוד/כבילה וגם מניתוק וחיבור מכשירים וחשמל עד שהיא מתאזנת שוב בחזרה, עם החדר ואולי גם איתי. מה שנשאר בכל העת דומה, הם: החדר (אקוסטיקה), הטעם שלי והמוסיקה.
כך שהבחינות לא היו קלות לוגיסטית כלל וכלל, הייתי חייב לתת לכל שינוי את הזמן שלו "להירגע" ובכל זאת גם לחזור אחורה כדי לקבל רפרנס לשינוי שאני שומע ומסיק.
הכבילה האישית שלי כיום מורכבת מחברות שונות שעושות שימוש במוליכי נחושת וכסף ואף משולב ביניהם – מה שמביא את המערכת להישמע שונה מאד בהשוואה לסט שלם של ארג'נטו מכף רגל ועד ראש.
השימוש בכבילה זהה לכל אורך הסיגנל הביאה עמה זרימה שלא נחלתי בינתיים משום קונפיגורציה ועל הסט אפ שלי כיום.
ארג'נטו כאמור נשמעו לי פתוחים מאד, אך זאת לא הרגשת פירוט מוחצנת מכבלים שמושקעים בכיוון הזה ואותם משתדלים לזווג עם מערכות שמנות ואיטיות כדי "שיאזנו", אלא משהו אחר לגמרי. הרגשה של אי חיווט הכתה בי.
הסאונד זרם והכבילה נתנה למכשירים לשוחח ביניהם ללא שום הפרעה או שינוי.

Argento Serenity


בבחינות ציודים שונות וגם כבילה בזמן האחרון, ישנם כלי נגינה שאני מתמקד בהם בעיקר כדי לבדוק טבעיות, דינאמיקה ובכלל את הלך הרוח שהמוסיקה משדרת אלי.
אחד הראשונים הוא תמיד "קשה" ואין קשה יותר מפסנתר כדי להבין עד כמה רע הציוד שלקחת לבדיקה.

האלבום הראשון שנבדק בסשן הקריטי הוא
Prokofiev: Piano Concertos Nos. 1 & 3 / Bartok: Piano Concerto No. 3
Martha Argerich\ Charles Dutoit

מתוכו שמעתי את הקונצ'רטו מס' 3 של פרוקופייב, שכתבתי עליו לא פעם בפורום.
זו יצירה קשה מאד, עם המון רגש, טכניקה ותזמורת שיכולה להפיל כל וירטואוז,
או לעזור להביא את השילוב ביניהם לעילאי.
ארגריך ידועה בתור פסנתרנית שפועלת מהבטן והפסנתר שלה עובד קשה מאד בשל כך.
המוסיקה נשמעה פתוחה, גדולה וזורמת מאד דרך המערכת והכבילה כמובן, שפשוט איפשרה
(אין לי מילה נכונה, או טובה יותר) לאנרגיה של הפסנתר, או של מה שמוקלט באופן מוחלט
בדיסק לצאת החוצה אל המאזין.
כאשר השוותי את אותו הסט אפ אך עם כבילה אחרת, היו אפקטים שונים שיצאו החוצה באופן מוחצן,
פירוט הניואנסים מן התזמורת, גוף הפסנתר וכיו"ב אך שום קונפיגורציה לא הצליחה להוציא את
הוויברציה שמתקבלת בדרך כלל מהופעה חיה, את הקסם שיש מכלי נגינה שמנגן על ידך ועוד.

בדרך כלל אני לא נוטה לבחון עם ג'אז כיום מוצרים שעוברים אצלי באופן אישי, מכיוון שזה
ז'אנר שאני ממעט להקשיב לו, כך שזה לא ממש משנה לי אישית אם הוא יעשה את זה נכון, טוב וכדומה.
מצאתי שוב בדיעבד (ויוכלו להעיד על כך חברים שהיו אצלי לאחרונה) שהמוסיקה הזו נשמעת טוב מאד אצלי בחדר.
הסט אפ הנוכחי מצליח להוציא את כלי הנגינה בז'אנר באופן חלק, יפה ומאד ריאליסטי.
השקט והבמה הלא גדולה אצלי מובילה לאיכות אינטימית ומאוזנת מאד.

בכל זאת, את הסט של ארג'נטו בחנתי גם על כמה וכמה טראקים ג'אזייים, במיוחד כדי לשמוע האם גם
בכלי נשיפה סולו, הטימבר והטבעיות שאפיינה כל כך את הכבילה תשמר באופן כה בולט.

מצא את דרכו לסשן אחד מאלבומי הג'אז הנהדרים שיש לדעתי.
Something Else - Cannonball Adderley
יש פה את שיתוף הפעולה אולי מהטובים ביותר יחד עם סאונד סקסופון, וחצוצרה מדהים ומרטיט חושים.
המגברים החדשים מוציאים את כלי הנגינה האלו באופן מוחשי עד שכמעט אפשר לגעת בהם בחדר.
יחד עם הארג'נטו מחובר, תחושת החופשיות והזרימה החלקה הזו במוסיקה, הייתה אף יותר גדולה ומוחשית.

אחד האפקטים שמושכים אותי באופן טוטאלי הוא הטבעיות שבה אנחנו יכולים לשמוע כלי נגינה דרך מערכות טובות במיוחד. לצערי, מעטות אלו שהצליחו לייצר את הוויברציות המתכתיות ששומעים מכלי נשיפה באופן חי.
איני יודע כמה מכם בעלי ניסיון אמיתי עם האזנה באופן קרוב שכזה (אני מדבר על משהו הרבה יותר קרוב משורה 4 באיזה אולם בהופעת ג'אז), אך אם למישהו יצא, או ייצא פעם להאזין לחצוצרה, סקסופון או טרומבון למשל בחדר מנגן מולכם, תבינו על מה אני מדבר.

באלבום המופת - Kind of Porgy and Bess
של החצוצרן פאולו פרסו אפשר להרגיש בדיוק את זה, אך לא באותו האימפקט לצערי.
הטבעיות והרטט שמעבירה חצוצרה בחדר מול מאזין, זה בדיוק מה שמקבלים פה ובשקיפות אדירה.
האנרגיה שמתפרצת מכל נשיפה מזעזעת את נימי הרגש.
בגדול זהו תאור של המוסיקה המוקלטת באלבום, הרבה יותר מאשר המוצרים שניגנו. ברשותכם.
אך את החוויה אני יכול להצמיד במקביל לגאונות המוסיקאלית המוקלטת, גם ל"צינור" שהעביר לשמחתי בסגנון
כל כך ריאליסטי וכיפי.
את הכיף הזה אני מרגיש גם עם כבילה אחרת, זולה בהרבה, ללא "שם" וגם עם הנוכחית שרכשתי לעצמי בימים אלו, אך הארג'נטו כאילו במטה כסף (תרתי משמע) הורידו המון מעצורים, גם אם הם מיקרוסקופים. הם כנראה אלה שמשנים בסופו של דבר כשמגיעים ל"איכויות" שכאלו.

משם חזרתי שוב לקלאסי.
אחרי פסנתר, אני פונה בדרך כלל לכינור.
אחד הכלים האהובים עלי וזה שאני מכיר באופן אישי בצורה הטובה ביותר.
הקלטות כינור יש לי המון, ולבחור מתוכם משהו שיהווה רפרנס לבחינה או להיכלל בסקירה זה לא דבר שקל לי,
מכיוון שאני אוהב לא מעט.
בחרתי בכל זאת ב – Brahms Violin Conerto – Vadim Repin
זוהי הקלטה חדשה של הכנר המצוין הזה שמגיע מסיביר.
כולה מדויקת אך עם רגש מדהים של סאונד כינור חלק ומשיי ממש.
התזמורת המלווה בניצוחו של ריקארדו שאי מרגשת ומבססת שטיח הרמוני חם וענוג במיוחד למרגלות ואדים
וכינור הסולו.
הסאונד אשר הגיע מהקלטה זו היה סירופי, בעל חמימות נעימה וללא שום תחושת דבק או קיטצ'יות מעצבנת.
למעשה, הקונטרסט שהתגלה בהקלטה הזו בין התזמורת הגדולה לבין הכינור הבודד והענוג הביא אותי
להיווכח עד כמה השקט והחופשיות שהסט של ארג'נטו מאפשר לכל הפרזנטציה הזו להתקיים.

דווקא בהפתעה גמורה, כאשר אלון ביקר אצלי ושמענו את הקונצ'רטו לצ'לו של אלגר בביצוע
אן גסטינל, ההפרדה בין הצ'לו והתזמורת הייתה חסרה.
אני מייחס את האפקט ואת התחושות האלו של שנינו דאז, דווקא להקלטה הדחוסה יותר
וכן כמובן לחוסר הפיזי של החדר הפרטי שלי שמקטין את הבמה באופן מבאס במיוחד.
(מה לא הייתי נותן בשביל עוד מטר ברוחב :D)
בגלל אותן מסקנות בביקור, ניסיתי להקשיב ליצירה שוב, אך הפעם בהקלטה שונה, טובה יותר לטעמי.
הקלטה זו נחלה הרבה יותר קונטרסט ופתיחות מזו ששמענו יחד.

Argento Serenity


סיכום


הכבלים של ארג'נטו עשו "עבודה" ללא שום עבודה נשמעת לאוזן, הם כביכול בכלל לא שם.
הכבלים מאפשרים לציוד בסט אפ "לשוחח אחד עם השני" ללא שום גוון, צבע, או מניפולציות על הסאונד.
הם לא מייצגים שום מחנה, או כיוון סאונד "קלאסי". כך שלדעתי הם פשוט יתאימו לכל אחד שהתאים לעצמו
ולחדר מערכת שהוא אוהב לשמוע וכיף לו איתה.
הכבלים של ארג'נטו יעשו אותה כיפית עוד יותר, מוסיקאלית עם תחושה של אנרגיות חדשות מכל פינה.
הסט הזה עושה בערך מה שעושה טיפול חשמל נכון למערכת ייעודית.
החלפת קו נפרד משאר הבית, הארקה, תקעים טובים ועוד.
זריקת האינפוזיה, החיות, השקיפות, הניקיון והאנרגיה המתקבלת- מתאימה בדיוק לרעיון הכללי
של מה שהסט הזה הביא עימו בבחינה.

המחיר כמו תמיד על דברים טובים, לא נמוך.
לצערי, רוב המוצרים המצוינים באמת, בתחום הזה ובתחומים אחרים בחיים- עולים מחיר לא קל לאדם הממוצע,
אם בחומר, או בנפש. הפעם זה גם וגם נראה לי.
האם כדאי לשלם על כבל רמקול, סכום ששווה לשנת לימודים באוניברסיטה?,
זאת שאלה שכל אחד מאיתנו יצטרך לתת עליה תשובה באופן אישי. ויכוחים, או דיונים על VFM, לא ממש קשורים לכאן.
אבל כנראה שאין מנוס (לפחות על פי הניסיון הנ"ל), בשביל לקבל את מלוא האימפקט מכבילה שמעבירה את הסאונד באופן שכזה (לא בטוח שזה מדליק את כולם) צריך לשלם.

אביעד.

Argento Serenity



סטאפ בחינה והשוואה:


הגברה: זוג מונו-בלוקים + קדם מגבר שפופרתיים (MBS).
מקורות: North Star 192 mkII Transport & Dac, Logitech Touch + Ttouch PS, Dell Studio 1537
כבילה- חשמל: PS Audio, Furutech
כבילה- סיגנל: HT Prosilway mk 3, Ctrl audio (XLR), Argento serenity, Audionova Biogenesis mk3
כבילה – רמקולים: VDH – Revelation Hybrid, Argento- Serenity
חשמל: PS Audio Quintet, Sine
סטנד: Finite Element- Pagoda Signature
רמקול: Audio Physic- Scorpio

מחיר:
כבל רמקול - 14,000 ש"ח ל 2.5 מטר
כבל XLR אינטרקונקט - 5,500 ש"ח למטר
כבל RCA אינטרקונקט - 4,500 ש"ח למטר
יבואן: ORAC




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות