רציתי לשתף קטע "מצחיק" (לדעתי לפחות), אולי זה נורמלי לחלוטין ורק לי זה מוזר (באופן חיובי מאד):
ווינטון קלי וסוני קלארק, שניי פסנתרנים אהובים עליי במיוחד הקליטו בקריירה שלהם המון אלבומי רביעיות כאשר המוביל הוא נשפן (בעיקר סקסופון אך לא רק). היו נשפנים שהקליטו אלבום רביעייה גם עם קלי וגם עם קלארק כמו ג'וני גריפין שהקליט באפריל 56' את "Introducing Johnny Griffin" עם ווינטון קלי ושנה אחר כך הקליט את "The Congregation" עם קלארק.
עוד דוגמא היא דקסטר גורדון: ב1962 הוא הקליט (בהפרש של יומיים) את "Go" ו"A Swingin' Affair" עם הטריו של סוני קלארק
ו8 שנים לאחר מכן, ב1970, הקליט עם הטריו של ווינטון קלי את "The Jumpin' Blues".
עוד דוגמאות:
גרנט גרין, הקליט את "The Complete Quartets with Sonny Clark" עם קלארק ובמהלך שנות העבודה שלו שיתף פעולה עם קלי אצל אלבומים של אחרים (כמו האנק מובלי).
לי מורגן, הקליט בסוף 1957 ותחילת 58' את "Candy" עם קלארק ובמהלך השנים הקליט המון עם קלי באלבומים של אחרים.
(כנ"ל ג'קי מקלין שהקליט עם קלארק את "Tippin' the Scales").
האנק מובלי - הקליט בדצמבר 1961 את "Another Workout" עם ווינטון קלי וכמובן שנה לפני כן את "Soul Station" והקליט עם קלארק בהרכב חמישייה את "Curtain Call" ובהרכב שישייה את "Poppin" ועוד אחד או שניים.
שני מקרים (סקסופוניסטים) מעניינים הם ג'ו הנדרסון שהקליט עם קלי ב68', אך סוני קלארק כלל לא הקליט עימו ובני גולסון שהקליט עם קלי את "Turning Point" אך לא הקליט כלל עם קלארק. אולי בגלל מותו בטרם עת של קלארק בינואר 63' בגיל 31 או בגלל חוסר תקשורת.

שניהם ידועים כמלווים אולטימטיביים והקליטו עם כולם. קלארק היה יחד עם בוטש וורן ובילי היגינס, משהו כמו ה- House rhythm section של Blue Note בתחילת שנות השישים. כנ"ל השת"פ של קלי עם פול צ'יימברס וג'ימי קוב אבל גם עם אחרים. כמובן ששני הפסנתרנים היו בחירות אוטומטיות גם להמון חוליות קצב אחרות. עוד שלישית בית ידועה כזו היא פרלן-טאקר-הרווד שאתה מוצא עם דקסטר, עם בוקר ארווין, עם לו דונלדסון, ועם כל אחד מהאחים טורנטיין בנפרד ועם שניהם ביחד. זה גם כמו שאתה רואה את ריצ'ארד דיוויס או רון קרטר על כל אלבום שני באמצע שנות השישים. הם פשוט היו ברירת המחדל למי שלא היה לו הרכב קבוע זמין.