Alexander Borodin - Symphony No.2
חשבתי על איזו יצירה מפרי עטו של המלחין הרוסי, אלכסנדר בורודין (Alexander Borodin) יהיה הכי כיף, או מעניין לסקור. בסופו של דבר החלטתי שהסימפוניה השנייה שלו תהיה אבן דרך לא רעה כדי להתחיל ולהכיר אותו ובכלל את יצירותיו. הסקירה נכתבה בקווים כלליים עם זרקור על השנייה כאמור..
קצת על האיש:
אלכסנדר בורודין נולד ברוסיה בשנת 1833 והיה ד"ר לכימיה מוצלח ביותר (אפילו יש תהליך על שמו) בנוסף למלחין מוכשר ביותר.
הוא נולד כבנו (הלא חוקי) של בעל אצולה מגאורגיה והחינוך שקיבל היה מהטובים ביותר שהיה אפשר לקבל באותם הזמנים .
בין היתר אלכסנדר למד פסנתר ובבגרותו גם הלחין לא מעט יצירות קאמריות, אופרה ואף שלוש סימפוניות יפיפיות.
אלכסנדר היה אחד מחמשת המלחינים הרוסיים שהיו נקראים "החמישה" או "The Mighty Handful"
אותם חמישה מלחינים שעם בורודין נמנו גם, Mily Balakriev , Cesar cui, Modest Mussorgsky ,Nikolai Rimsky Korsakov הציבו למטרה להלחין מוסיקה אומנותית רוסית טהורה.
זאת אומרת, שהם ניסו וגם הצליחו להלחין יצירות קלאסיות מדהימות, מבלי להעתיק או להיות מושפעים מיצירות ומלחינים מהמערב.
הגאווה הרוסית עמדה בראשם ולכן הם רצו שהמוסיקה שלהם תהייה מקורית וצמודה לאימא רוסיה כמה שרק יוכלו.
בורודין רק בשנת 1863 התחיל ללמוד הלחנה אצל המוביל של "החמישה" בלקרייב שגם ניצח על הסימפוניה הראשונה של אלכסנדר ב 1869, כאשר באותה השנה בורודין התחיל לכתוב את השנייה שלו.
על השנייה (שניצח בלקרייב גם כן בבכורתה הרוסית) בורודין קיבל ביקורות קרות ביותר והסימפוניה נחלה כשלון בתחומי רוסיה שלא כמו הסימפוניה הראשונה שדי הצליחה.
פרנץ ליסט ידידו של בורודין דאז, החליט שהיצירה טובה מידי בכדי שתישכח..
והביא אותה למערב (גרמניה, בשנת 1880) שם היא קיבלה הרבה יותר קרדיט שלטענו הגיעה לה בהחלט.
בורודין לא הצליח לסיים את הסימפוניה השלישית, לפני מותו ומה שמוקלט היום על דיסקים הוא רק חלקה היחסי שנמצא עם תזמור וסיום (מסוים) מהמלחין Glazunov.
למרות שיש היום לא מעט ביצועים לשלושהסימפוניות (וכן לאופרה ולמוסיקה הקאמרית של המלחין) "השנייה" שיצאה מתחומי רוסייה אז ע"י ליסט (כאמור) נשארה אולי "הפופולארית ביותר" ואולי גם היצירה הגדולה והנחשבת ביותר של המלחין. (פרדוקסאלי משהו)
למרות שמעטים מאד שמעו את שם המלחין, או שמעו את אחד מיצירותיו, בורודין ללא ספק היה אחד מהפחות פופולאריים מהחמישה, שלצידו מוסורגסקי, וקורסקוב שהיו והינם עדיין מפורסמים מאד.
הוא כתב את הסימפוניה לסירוגין משנת 1869 ועד 1876.. כאשר הוא משתמש בהשראה ובמלודיות ששאובות גם מהאופרה שלו – "PRINCR IGOR" וגם מיצירה תיאטרלית אחרת שלו בשם MLADA. שהן גם "אחראיות" בין היתר לכך, שהוא יוסח מכתיבה רצופה של אותה היצירה.
לסימפוניה מס 2 של אלכסנדר בורודין יש ארבעה פרקים – דפוס די קבוע ונפוץ.
נכתבה במפתח B Minor.
הפרק הראשון – Allegro .. נפתח במוטיבים רוסיים אופייניים- השראות מסיפורי עם ואגדות עתיקות, שבורודין הביא למוסיקה עצמה. היא כתובה בפורמט סונטה, עם נושא אקספוזיציה ופיתוחים.
מוטיבים שחוזרים ומרחיבים על הנושאים העיקריים בשלל גוונים.
הפתיחה מכניסה את המאזין למין מתח בלתי מוסבר, אולי בגלל שהמלודיה בפתיחה- מזכירה קצת סרטי אימה. אך המלחין המוכשר, משלב לתוך הנושא הראשון המותח משהו, גוונים נעימים. שמגיעים מצד הקשתנים, שבמן משחק משולב של "אורות מנצנצים" שומעים את כל הכלים המשתתפים בתזמורת יחד איתם.
הפרקים הנוספים הם איטיים, או מהירים יותר, כפי שהפרק הראשון מציג.
הסימפוניה די קשה מבחינה תיאורטית וניתוח מוסיקלי, אך בהאזנה, לא מורגש כל קושי, או מעמסה מוסיקלית. מי שרגיל למוסיקה מה"צד" הסלאבי יהנה מאד. (וזה מה שחשוב!)
הכול מאד זורם, עם טמפרמנט מרעיד לפעמים, בשילוב עם מלודיות עדינות ומענגות.
שלעיתים גם מזכירות את הצדדים היותר "עתיקים" ו"מחוספסים" של רוסיה, כמעט צועניים אם צריך לקטלג. (ערבות רוסיה).
הפרק השני נכתב שבראשו של המלחין רכיבה על סוסים, או מוטיבים של רדיפה.
אך לא בדמוי מארש, ואולי קצת גם כן.
הפרק כולו מורכב מכמה נושאים זהים אחד לשני, בעלי מוטיבים דומים אשר מנוגנים כאילו זה לצד זה במן ריקוד מעולה של כלי הנגינה בתזמורת.
כל נושא "רודף", או עונה למעשה על נושא ראשון, שהתנגן זה עתה מחלק אחר בתזמורת.
פרק מדהים ביופיו שמשאיר טעם של עוד.
האנדנטה, הפרק השלישי של הסימפוניה יפיפה- בצורניות ובגווני הצליל שבורודין בחר והעלה על הכתב וכן על ידי התזמורות שמבצעות את היצירה כיום.
היא בחצייה מאד מסתורית, איטית ואפלה ובמחציתה השני מלודית להפליא, עם נושאים ברורים צלולים ומושרים ביותר. אלה שהיצירה תתחבב עליהם, יצליחו לזמזם חלק מהנושאים מפרק זה ללא בעיה.
עליה במתח לקראת הפרק הרביעי מורגשת כמובן, בורודין עבד "לפי הספר" (של בלקרייב) אך בהתפלפלות רגישה (כראוי).
התזמורת המוצעת על ידי המלחין רחבה מאד, עם חלק ארי של כלי נשיפה רבים (דבר די שכיח אצל הרוסים) כולל קרנות אנגליות שהכפילו את עמדות הקרנות, טרומבונים, טובה... טמבורין ואפילו נבל משתתפים גם כן.
בפרק הרביעי מסכם אלכסנדר את הנושאים ואת רוח היצירה האפית הזו, כאילו שזר את הצלילים, הנושאים והמוטיבים מכל שלושת הפרקים הקודמים באחד מיוחד.
למרות האופי היותר מסתורי של הפרק האחרון, עדיין מצליח המלחין להגניב את היכולות שלו למלודיות סלאבית אופיינית ולתת למאזין לצאת מהיצירה עם טעם מדהים של עילוי ורוח בגבו.
ביצוע?אחד הביצועים האחרונים שרכשתי עבור הסימפוניה השנייה של בורודין, היא
זו שצוותה יחד עם
"תמונות מהתערוכה" של חברו ל"חמישה" מוסורגסקי, בניצוחו של סיר סיימון ראטל.
עם הברלינר פהילהרמוניקר. ב EMI.
למרות שעיקר האלבום הזה היה אמור להיות "התמונות" הכל כך מפורסם של מודסט מוסורגסקי, דווקא הבורודין התברר לפנינה האמיתית שהדיסק העגול הצליח להביא אלי לחדר.
ראטל מנצח על התזמורת המצוינת הזו, בעדינות ובאינטרפרטציה מאד מרחפת, אך מחושבת.
בהשוואה עם ביצועים אחרים, הוא קצת שונה. אולי בשל הרוח הרוסית שמרחפת מעל הסימפוניה מבלי שראטל יצליח להבין אותה עד תומה. אך הניסיון, הצלילות והזרימה שהוא מכניס בה, מעולים.
ההקלטה חדשה והדיסק משנת 2008, כך שאפשר להנות מאיכות סאונד טובה מאד לצד ביצוע לא רע בכלל.
מומלץ.
א.
