עכשיו 19/03/24 09:30

פורסם: 27/04/16 15:13 ע"י Byrdio


Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2



Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


בעוד אני ממתין למכשיר החדש שנבנה עבורי במפקדת MBS, אני מוצא את עצמי מדבר עם אחד היבואנים הנחמדים שיש לנו בארץ , מישל - (NSTUDIO HIEND). מקשקשים קצת על הרמקולים החדשים שהוא מייבא לארץ, על אודיופיליה, מחשבים ומה לא.
בין השורות, מישל הבין שאני צריך קדם מגבר ומיד הציע לעזור; "אביא לך את הקדם של Accustic Art" אמר והוסיף; "תשמע כמה שתרצה עד שיגיע הקדם שלך". נמתחתי בכורסתי ושאלתי בציפייה "יש לו באלאנס אאוט?" בטח! ענה מישל, הוא פול באלאנס. בטח! הודתי לו, ויום למחרת על הבוקר, מישל כבר דפק על דלתי עם המכשיר ארוז כאילו הגיע מהמפעל. כולל השלט, הספרות וכבל XLR נוסף אם אצטרך של חברת heaven gate (כבל מדהים ד"א).

אחרי קפה קצר, חיברתי בעזרתו של מישל את הקדם למערכת שלי. וכבר באותו הבוקר המכשיר זכה לכמה וכמה שעות הגונות של מוסיקה, לספירת השעות שלו. כך עברו להם כמה ימים עד שהחלטתי לבסוף - בכיף גדול לרשום עבורכם איך הוא נשמע, קצת על החברה ועוד.

ובאמת לפני שאנחנו נוגעים במוצר עצמו, קצת על חברת Accustic ART (מעכשיו AA). מדובר בחברת אודיו גרמנית שבעיקרון פתחה את דלתותיה באופן רשמי ב- 1997, אך הסיפור מתחיל כמה שנים לפני כן עם המייסד שלה, פריץ שאנק (Fritz Schunk) שהיה בעסקי הרובוטיקה לתעשיית הרכב. חלק מלקוחותיו היו מרצדס, פורש, אאודי ו BMW, כאשר את חברת AA הוא פתח לימים במתחם ממש ליד העיר שטוטגרט ששם ממוקמת תעשיית הרכב.
ב 1990 התחיל הכיוון המוסיקאלי בבית, יחד עם שני בניו של פריץ, וב 1997 כאמור חברת AA הוקמה ויצאה לדרך כפי שאנו מכירים אותה היום. בניו של פריץ; מרטין וסטפן שהם השותפים העיקריים בחברה הביאו כל אחד מתחומו להצלחתה של חברת AA והם גם אלו יחד עם אביהם שחולש על הכל ביד רמה, שהביאו את הדיוק והאיכויות שהחברה מדגימה כיום.

חברת Accustic ART נקראת כך כנגזרת מ ACCUrate acouSTIC ARTS, ובעצם שם החברה הוא גם המוטו שלה, האומנות הנכונה ליצירת סאונד. החברה בוחנת ומשתמשת בחלקים בגרייד גבוה במיוחד, המארזים משדרים אלגנטיות ואיכות מדהימה והסאונד- עליו עוד רגע.

את החברה הכרתי כבר בעבר בעיקר ממגזינים ומתערוכות אך גם באופן אישי כשמישל נאות להלוות לי את ה DAC של החברה (מאותה הסדרה כמו הקדם המדובר ד"א) לבחינה אצלי בבית בעת שחיפשתי לשדרג בעצמי לפני תקופה. על אף שהגדרתי אז תקציב נמוך בהרבה מעלות ה DAC הנ"ל, החלטתי להאזין לו עבור רפרנס אישי ובכלל. לימים יצא שרכשתי מכשיר שעלותו כפול מזה, אך אני גולש לפסים אישיים. הנקודה היא שכבר התנסתי באיכויות ובסאונד הבית של חברת AA בעבר, אצלי במערכת.

Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


The new TUBE PREAMP II – MK2
הקדם שיצא אל הסטנד מהאריזה, היה מהדגם החדיש ביותר שהחברה מציעה כיום. מראהו של המכשיר אלגנטי בצבעים כסופים כאשר לוגו החברה מתנוסס על "גג" המכשיר בצורת חריטה ובאמצע בקטן בציפוי כרום כמו גם הכפתורים עצמם שעל הפנל הקדמי. סה"כ שילוב אלגנטי של כפתורים גדולים וכמה קטנים, עם כיתוב מינימלי אך אינפורמטיבי לטובת המשתמש. אחד הדברים שקפצו לי די בהתחלה אחרי שלמדתי את היכולות והווריאנטים שיש לקדם הזה, כמה הוא פשוט להפעלה ביחס לטכנולוגיה שהחברה הכניסה בו. לא דבר של מה בכך, משחק לטובת אלו שאוהבים פלאג אנד פליי ופחות לאלו שאוהבים לשחק ולשנות משתנים כאלו ואחרים לטובת איזה OCD שהם חייבים להזין.
כאמור הפנל הקדמי די פשוט להבנה, כאשר שני כפתורים גדולים משני הצדדים משמשים לבחירת הכניסות, וברירת הווליום. שני כפתורים קצת יותר קטנים בציפוי מבריק מסודרים קצת יותר פנימה כאשר אחד הוא בכלל לא כפתור אלא מכסה של כניסה להגברת אוזניות שחברת AA בחרו להוסיף בקדם מגבר זה. תוספת מבורכת במיוחד למי ששומע גם במערכת אוזניות במקביל, או אפילו לאלו שאין להם עדיין אך רוצים הגברה נאותה לזוג אוזניות בעתיד. הכפתור השני מבצע ניתוק של הקדם מן המערכת ומפעיל את יציאת בייפאס (Fixedout מאחור (RCA)) לאלו שחיברו מגבר אוזניות בשרשור עם הקדם (כמוני).
זוג הכפתורים הנוספים שיש על הפנל, שעל ידם גם לד קטן, הם הפיכת פאזה 180 מעלות והשני לחימום החלק המנורתי של הקדם. על האחרון, הסבר: הקדם עצמו הוא היברידי, כלומר משתמש בשפופרות וגם בטרנזיסטורים, ועל הפנל הקדמי יש אפשרות לנתק את השפופרות מהסיגנל כדי להאריך את חייהם מבלי לכבות את הקדם לחלוטין. חימום המנורות חזרה והחזרת הקדם לעבודה מלאה, אורך סביב 2-3 דק', זמן ראלי לחלוטין. סאונד הריליי שמכניס את הקדם לפעולה יסמן לכם שהכול מוכן, כמו גם הלד האדום שנהפך לכחול בסמוך לכפתור הנ"ל.

באחוריו של הקדם נמצא שלל כניסות ויציאות, אם בתצורה מאוזנת (XLR) ואם בתצורת סינגל (RCA).
הכניסות הרבות מחולקות: שלוש בתצורת באלאנס, ועוד זוג "רגילות" בתצורת RCA.
מגוון היציאות רב יותר וכאן גם עם חידושים נוספים להתאמת הקדם עם מערכות שונות ומשונות.
בעיקרון אנו מסתכלים על ארבע יציאות להגברה כאשר שתיים מאוזנות ושתיים הם בסינגל, אך יש שתיים- אחד מכל סוג שהוא עם צימוד AC ושתיים אחת מכל סוג כמובן גם כן, עם צימוד DC.

Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


אז מה זה לעזאזל הצימודים האלה? ניסיתי לקרוא קצת באתר של AA על הטכנולוגיה הזו ועל מה שהם ניסו לעשות (אני בדרך כלל "בורח" מהסברים מדעיים בסקירות שלי, כי אותי אישית זה פחות מעניין) ומסתבר שהם ניסו לייצר שני סוגים של יציאות כך שיתאימו למגוון רב יותר של מגבי כח, שפופרתים וטרנזיסטורים. בעקבות בקשות של לקוחות שלהם במשך השנים ועוד, הם הבינו שחלקם צריכים ואוהבים קדמי מגבר שיש להם צימוד AC ביציאה (היציאה הזו מבוססת על נגדים וקבלים ולא דרך שנאי), וחלקם (כנראה כמוני עם ציוד מנורתי), אוהבים "וצריכים" קדמי מגבר שהם בצימוד DC ביציאה (כמו בקדם המגבר האישי שלי ד"א).
כבר שחיברנו את הקדם, מישל הסביר לי שאצלו על פוואר של קאראן (SS) אין כמעט הבדל בין היציאות ושאנסה גם אצלי כדי לזהות אם יש הבדלים ובאם יש, מה נשמע טוב יותר.

את החיבור הראשוני עשינו דווקא על ה AC משום סיבה מיוחדת, כאשר זו התבררה בתור היציאה הפחות טובה עם הציוד שלי, ורק שהעברתי אחרי שעה קשה של האזנה ליציאה שמכוונת לצימוד DC, הסאונד השתפר ונשמע הרבה יותר נכון עם שאר המערכת.
כך נשארתי כמובן לאורך כל הסקירה. למי שתוהה בעניין, בצימוד AC הסאונד היה (אצלי!) נפוח ועמום ברגיסטרים הנמוכים של המוסיקה. המיד היה מאובק, והמיד בס ובס היו עמומים ונפוחים מעבר לפרופורציות שאני מכיר מההקלטות השונות. כאשר העברתי ליציאת DC, הסאונד היה מאוזן, נקי ואוורירי = כלומר נכון. רק אז התחלתי להבין למה חברת AA בחרו לתת ללקוחותיהם את היכולת לבחור, כמו גם שהנחתי שבכל מערכת אחרת, המצב היה יכול להיות הפוך לגמרי בין היציאות. בתלות הטופולוגיה של מגברי הכוח שיש במערכת הספציפית.

Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


כאמור, את הקדם הרצתי מספר ימים עם גודש מוסיקאלי רציני מאד כהרגלי, בעוד שאני במקביל מתרגש שיש לי מוסיקה אחרי כמה ימים של "שקט" תעשייתי, אני גם תוהה ומקשיב באופן ביקורתי ליכולות של הקדם המקסים הזה מחברת AA.

אז איך שומעים?
במילה אחת – גרמניה.
ובפירוט:
קדם המגבר הזה נשמע יציב ומסודר מאד, אלו הדברים שקפצו מיד כבר ביום הראשון אחרי ש"סידרתי" את מצב היציאות כך שיתאים עבורי. איזון כמעט מושלם בין התדרים, גבוהים, מיד ובס שפשוט היה ניכר שהם מסתדרים באוויר ביני ובין הרמקולים באופן מופתי כשל חיילים במסדר המפקד. בשעות הראשונות מחשבה שאולי זה יתחיל לשעמם צצה, כי מי רוצה כל הזמן לראות חיילים עומדים למסדר? (שיעשו איזה תרגיל, שמישהו יפיל נשק, משהו.. שיהיה אקשן), אבל לאחר יום או יומיים, תחושת הביטחון הזו מחלחלת והתחלתי להרגיש חמימות פסיכולוגית שהתפשטה במשך זמן הנגינה. קדם המגבר הזה של AA מעביר מוסיקה כמין צינור רחב ומאוזן את הסיגנל בין המקורות למגברי הכוח שלי ביד רמה וחוסר מאמץ משגע. הקדם הזה מביא הרגשה של כמעט קדם פאסיבי בתנועה המשוחררת שלו, אך עדיין עם דרייב וחוזק יסודות שאני אישית "חייב" בחוויית האזנה שלי וכמעט שלא יכול בלעדיהם.



המחשב (עם HFMC) החליט כנראה במצב ראנדומלי שלא שמעתי המון זמן (אם בכלל ...) זוג אלבומים ווקאליים –
את Nikki - Nikki Yanofsky אלבום הבכורה של הזמרת הקנדית שהצליחה למכור טריפל פלטינה מאז. קניתי בעבר בעקבות סקירה של אלוני אם אני לא טועה לאחר ששמע אותה. למרות שזה לא ממש המגרש הביתי שלי, אהבתי את מה ששמעתי, קול עם המן ביטחון ומנעד מטורף של בחורה צעירה עם נשמה של זמרת מנוסה משנות ה 50. את האלבום הפיק זוכה גראמי (15 פעם) וניכר שהוא אלבום עם נוכחות מוסיקאלית ווייב להצלחה. הסאונד לעילא וקולה של ניקי נשמע ברור ומפוקס באמצע הבמה. הקדם ההייברידי של AA מצליח להכניס את ניקי אלי לחדר הקטן וליצור הולוגרפיה מקסימה שלה ושל קולה במיוחד. הרית'ם סקשיין שמלווה אותה בכל האלבום נשמע היטב ומאוזן מלמטה למעלה כאמור.

האלבום השני שנכנס לפלייליסט היה שוב מהסקצייה הווקאלית כפי שרמזתי לפני כמה שורות, אך שם עם משתתפים שמבקרים אותי קצת יותר ברפרטואר האישי שלי (אם כי לעיתים רחוקות גם כן) –

Willie Nelson & Wynton Marsalis- Here We Go Again, התותחים האלו הפיקו אלבום עם לא פחות מנורה ג'ונס המצוינת בעוד הם בחרו להנציח את ריי צ'אלס (זה כמו סרט לאוסקר עם כוכבים בלבד) כך זכינו לאלבום מופת לטעמי של סוסים ותיקים ומעולים מתור זהב אמריקאי, לצד אולי אחת הזמרות המצליחות לאורך שנים, עם קול בעל אופי ויכולות אישיות אדירות.
הגיטרה האקוסטית של נלסון יחד עם קולו המחוספס משתלבים היטב עם קולה הנשי אך הבטוח של נורה ג'ונס ובעזרת הקדם והמערכת כולה ניכר הקונטרסט והייחוד שהם ניסו לייצר באלבום הזה ובבחירת השירים והקטעים המנוגנים של ריי. אך גולת הכותרת מבחינתי הוא ווינטון מרסליס שבתקופת השנים האחרונות מביא לא מעט עבודה עם ידוענים מעולם המוסיקה, אם זה באלבום נוסף עם ווילי נלסון (two man with the blues) או יחד עם אריק קלפטון למשל, אלבום שאני מאד אוהב! (play the blues). החצוצרה הנעימה והמבליחה של מרסליס נשמעת היטב מעל תווי השירה של נלסון וג'ונס והאנרגיה שהוא מביא לא תסולא בפז. הקדם מצליח למלא את אזור המיד יחד עם הווקאליות של הזמרים והחצוצרה, לא בדיוק כפי שעושה קדם שפופרתי יקר, אך כן בצורה אמינה ומאוזנת מאד. אין פה חריפות ברג'סטרים הגבוהים והבס טבעי וגרוני מספיק כדי לתת לטווח הרחב של המיד את המקום שלו הוא זקוק כדי שהאלבום הזה יעבור באופן חלק ונכון דרך הרמקולים אל המאזין, ויגע בדיוק במקומות הנכונים באוזן התיכונה ובלב.

ואם בבס עסקינן, כמעט מיד אחר הזוג הזה לא יכולתי שלא לעבור לקצת מאהלר –
לאחרונה גם הוספתי טרנספורט למערכת והחיבור יחד עם הDAC של מטרונום בצורה דיגיטאלית (AES), יוצר סאונד עמוק, גדול ובעל מסה וצמיגות משכרים. אחד הדיסקים שעלו אל הפודיום בגזרת הקלאסי היה הקלטה מעולה של –
Mahler Symphony No 5 Rafael Kubelik
שוב חצוצרה מבליחה את השקט המופתי שהיה כמה שניות לפני לחיצה על כפתור ההפעלה. פראזת סולו של חצוצרה בקצה התזמורת פותחת ואז קרשנדו ענק עולה ומתנגש "בקיר המערכת" ויוצא מן הרמקולים הקטנים שלי אל החדר בתעוזה.
הקדם, שלו כמעט ואין מעצורים לשמחתי, מעביר את כל הגל הזה כמו שהוא מהמקור אל מגברי הכוח, שהם בתורם פשוט עוזרים לכל המסה הזו לקרות ולהיחלץ מהאלמנטים שטסים קדימה.
הבס שמתקבל למרות מגבלותיהם של הרמקול והחדר שלי, טבעי ומדויק ואני אפילו מתחיל לחשוש שהוא אפילו עמוק ונמוך ממה שהקדם האישי שלי היה מסוגל לו. יש תופעת לוואי קטנה של גרעיניות ברגיסטרים הנמוכים מאד שבשלי לא היו, אך אימפקט התנופה כנראה במעט חזק יותר ממה שזכור ששמעתי בעבר אצלי. בתקווה שהקדם החדש שלי יעפיל לרמה אחרת ואוכל לחייך לשמע התנופה הזו שוב כמו ששמעתי את הפתיחה לסימפוניה בשילוב ה MKII של AA.
אך הקדם הזה לשמחתי מלבד העומק, התנופה, האימפקט והאיזון הכמעט מושלם בין התדרים גם יודע לנגן מוסיקה מרגשת.

החמישית של מאהלר כמו גם-

Elgar: Cello Concerto by Jean-Guihen Queyras and BBC Symphony Orchestra
הן יצירות מקסימות עם טונות של רגש גולמי ומהונדס ע"י טובי המלחינים במאה ה 20. ג'אן הוא כנראה אחד הצ'לנים האהובים והמצוינים שיש כיום בנישת המוסיקה הקלאסית ומאז לפני כמה שנים שפתח עם הסוויטות של באך בהקלטה של הרמוני מונדי את הקריירה הענפה שלו, הוא מוציא יצירות סולו ויחד עם אומנים שונים מהלייבל בצורה מעוררת התפעלות. הצ'לן הצרפתי הוא בעל קשת ארוכה ויד מדויקת על גריף הצ'לו מה שמביא אותו להיות טכני אך רגיש לניואנסים וויברציה נכונה בכניסה וביציאה מהפראזות. על הקונצ'רטו לצ'לו של אלגר אין מה להכביר במילים, אני מניח שכולכם מכירים לפחות את הביצוע של ג'קלין דו פרה. פה, הביצוע של הצ'לן בוגר יותר, פחות תזזיתי אך עם צ'לו מלא יתר בסאונד וכניסות כבדות ועמוקות יותר לאזורי הרגש שכתובים על הפרטיטורה. המערכת שלי יחד עם הקדם ההיברידי מנגנים מוסיקה מופלאה בעזרת הדיסק הזה.
הצ'לו נשמע נקי ונכון על כל גווניו והמרקם שהקדם של AA מביא אל המכלול משכר בכך שהוא מצליח לשלב את המיתרים והעץ של הכלי יחד עם התזמורת שמלווה מאחור באופן שכמעט דואה סביב לתווי הצ'לו שממוקמים בקדמת הבמה.

גם מוסיקה כבדה יותר שמעתי, ולמעשה זה היה גם אלבום שנשאר בטרנספורט כאשר הקדם החדש שלי הגיע מהמאסטר והתחיל לעבור ברייק אין. השנה כמו מידי שנתיים, להקת Dream Theatre הוציאה אלבום נוסף והפעם אלבום קונספט בשני דיסקים מלאים.

The astonishing הוא אלבום שהגיטריסט ג'ון פטרוצ'י והקלידן ג'ורדן רודס, כתבו והפיקו כמעט את כולו. כמו בשאר אלבומיהם, תנועת גלי הקול מלמטה למעלה ענפה. אימפקט הכלים כמו כמובן מערכת התופים המטורפת המוקלטת באלבומיהם והבסיסט הסיני אמריקאי מובילים את לב היצירה ביד חזקה.
היכולת לשחזר מערכת תופים אדירה כזו, למרות הקומפרסיה היחסית הקיימת באלבומים בז'אנר, היא לא דבר של מה בכך ושמענו לא פעם מערכות שקורסות בניסיון להחזיר לעצמן קצת אוויר להמשך הביטים. הקדם סיפק את הסחורה ולא מצמץ יחד עם מגברי הכוח שלי שכבר ידועים כסופר דינאמיים, חזקים ומוכנים לכמעט כל דבר שמעיפים לכיוונם. הפעם, הרבה יותר מאשר סאונד השפופרות הטבעי שבו, הכוח הטרנזיסטורי של הקדם שיחק תפקיד ואת התעוזה כמו גם את האיזון והיכולת לשמור על הקצוות בכל עת הוא הביא אל מגרש השפופרות אצלי. אפילו את ה C8 של מטרונום העברתי למצב SS במקום ה TUBE החביב עלי, ואף על פי שמאבדים מעט מהווליום ו מעט מיד בס, השקיפות, הקצוות והאימפקט מתגברים ומחזיקים היטב את קירות המוסיקה לכל אורך הדרך.

גם ויניל מהסט האנלוגי בדקתי דרך הקדם כמובן, מה שמוביל אצלי כמעט 60-70 אחוז מהזמן כיום. אך פירוט יתר לא יתן מעבר למה שכבר כתבתי קודם, מאומה. התקליטים ששמעתי בזמן שהקדם של AA היה כאן מחובר אצלי נשמעו באותו האיזון והדינאמיקה שהאלבומים הדיגיטאליים אם מהמחשב או מהטרספורט נשמעו. חיבור הפונו סטייג' שלי לאחת מכניסות הבאלאנס של הקדם הביא עוד יותר שקט ממה שאני רגיל מהפונו המטורף הזה והדינאמיות מיקרו ומאקרו התגברה למימדים שעוד לא שמעתי מעולם אצלי על המערכת. זוהי גם הנקודה שהתבאסתי שאין לי כניסות מאוזנות בקדם החדש שנבנה עבורי ורשמתי לפני שזה עניין שאצטרך לפתור בשנים הבאות (אולי בקדם חדש נוסף, בעתיד).

Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


כאמור, ל TUBE PREAMP II – MK2 של חברת Accustic art יש גם יציאה לאוזניות, ובכמה מהאלבומים ששמעתי בשעות הלילה, ניסיתי גם אותה יחד עם ה HD800 שברשותי. ניכר שהסאונד של הקדם נשמר בהשוואה ובאותם היחסים, כמו גם שנדמה שהחברה השקיעה בהגברה נאותה לכניסה הזו ולא סתם "סינפה" איזה מחבר אל מגבר שרת כדי לסגור פינה. הבמה הייתה פתוחה כמו גם שהיה שקט ברקע ומסביב, משהו שלמשל אני מקבל פחות ממגבר השפופרות הייעודי שלי בדרך כלל, אך התרגלתי לרעש העבודה שלו וזה כבר פחות מטריד מבעבר, אלא רק ששומעים שאפשר גם אחרת 8-) . סאונד השפופרות פחות ניכר בכניסת האוזניות יחד עם ה HD800 שלי, כמו גם כנראה שבאזורים קשים במיוחד מבחינה דינאמית, היה עדיף שהייתי משתמש באוזנייה קצת פחות דרשנית מהסינהייזר הספציפיות הללו והייתי מתחבר עם אוזניה קצת יותר סלחנית וגם פחות קשה להפעלה. אך לסיכום, בשעות לילה מאוחרות שאין דרישות מיוחדות מהגזרה האודיופילית ואני רק רוצה להמשיך לשמוע את האלבום שלא הצלחתי לסיים דרך מערכת הרמקולים שלי, זה מספיק ואף הרבה יותר ממה שאני דורש לנקודה הזו. למעשה, אם הייתי רוכש את הקדם הזה לעצמי, הייתי כנראה חוסך מעצמי מכשיר נוסף ומשתמש בו כפתרון לזמן האוזניות שלי, אני אישית לא צריך מעבר ליכולת הספציפית הזו כלום.

לסיכום:
הקדם של חברת אקוסטיק ארט ה THE NEW TUBE PREAMP II – MK2 מכיל המון כניסות ויציאות לכמעט כל אפליקציה, אם בשרשור לקולנוע ביתי, יחד עם מגבר אוזניות ייעודי, יציאות וחיבור בהתאמה מושלמת למגברי כח מכל הסוגים דרך נגדים וקבלים ודרך צימוד DC למגברי שפופרות שמקשים יותר על החיים. אך אחרי כל אלו, קלות תפעולית של כמה כפתורים בלבד עם איכות בניה ומחשבה מהמעלה הראשונה.
אז זהו לא בדיוק הקדם שאמליץ למי שאוהב סאונד מנורתי מובהק, אך אני מניח שכמעט כל אוהב מוסיקה שיש לו דרישות אקלקטיות בז'אנרים שונים במוסיקה, יאהב ויעריך אותו מאד. הקדם הזה הוביל מוסיקאליות, דינאמיות ויכולות מצוינות בכמעט כל ז'אנר שניגנתי דרכו, במשך הזמן שהוא עבד אצלי (מלבד שעה אחת בחיבור הראשוני שלו אל המערכת עד שהתאפסתי על הצימוד הנכון עבורי) נהניתי מאד ממה שהוא יודע לעשות ומהסינרגיה שלו יחד עם המערכת האישית שלי.

השוס הגדול מבחינתי היה כשחיברתי אליו את ה XP25 (פונו סטייג') בעזרת כבל מאוזן שמישל השאיל לי, וכך שמעתי את הסט האנלוגי שלי בצורה שלא חוויתי אצלי במערכת מעולם. אך פה אני לא אתן את כל הניקוד לקדם עצמו, אלא גם לצורת החיבור וכמובן ל XP25 שהיציאות המאוזנות שלו כנראה עדיפות על הסינגל אנדד, עם כל הכבוד והמדידות הבלתי מתפשרות בשתי האופציות ש PASS LABS מציעות במכשיר הזה. הקדם עצמו אינו יקר בצורה מחרידה, בטח לאור המחירים המופרזים והמשוגעים שיש לנו בתחום היום. וסביב 8500 יורו ניתן כנראה היום לרכוש קדם שלא רק יפה ובא ממשפחה טובה, אלא גם מנגן בצורה משכנעת ומעולה עם יכולות להיכנס ו להיסתנכרן עם כמעט כל מערכת ומאזין. אה כן, ויש גם שלט! :D

Accustic Arts - TUBE PREAMP II – MK2


יבואן: NSTUDIO HIEND
מחיר - 8,700 יורו

סטאפ בחינה והשוואה


הגברה: זוג מונו-בלוקים + קדם מגבר שפופרתיים (MBS).
רמקול: Magico S1
מקורות דיגיטאל:
Metronome Technologie C8+ELEKTRA, PC based HFMC Music Server
מקורות אנלוג:
Brinkmann Balance,Tube power supply RöNt II, A.S "The Archon"\ ZYX - R1000 AIRY3S
Pass Labs XP25 Phono Stage
כבילה- חשמל: PS Audio, Furutech,Heavens Gate Audio,DH LAB
כבילה- סיגנל: TARA LABS/Heavens Gate - XLR & RCA
כבילה – רמקולים: TARA LABS APOLLO 1
כבליה - אנלוג: TARA LABS, Kubala Sosna

אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות