דווקא על שלי יש. העברתי אותן

מה שאין זה מדבקות ההייפ הכחולות-לבנות הקטנות שהיו על הקבוצה הקודמת.

צודק לגבי אחידות השדרות (חוץ מהסקופילד והגלספר כיאה לתקליטים מודרניים יותר) אבל לוקח את העטיפות של Tone Poet בכל רגע נתון. הבנות כבר לא ממש גרות בבית, אפשר להפוך את החדרים שלהם לספריות.

מסוג האמירות החזקות לזכות המדיה.
האם יש לך לשם השוואה את גרסת ה 192 של HDt?

לא, אבל אם הייתי צריך לנחש, הייתי מנחש שזה כן יהיה דומה למה שיש פה.
(כי זה לא באמת תלוי במדיום אלא כמה השקיעו במאסטרינג)

תכלס אפילו לא השוותי לגרסת הסידי שיש לי, אני רק זוכר בכללי שבדר"כ פרדי נשמע יותר צפצפני ממה שהיה פה.

אתה מתכוון לזה לא?




(דקה 8 בערך)

לא רציתי לקלקל לך את השבת עם האזעקה שנתפסה לו, אבל לפחות יש וילון
לכן חיפשתי משהו 'ברגוע'.
אגב, איך נקראת החצוצרה בנסיקה הזו?

אתה חושב שזה נחשב לסוג? חשבתי סתם וריאציה לעשות דאווין או שיהיה יותר קל לכוון למקרופון

אני לא משוכנע שהכל במסטר. גריי והארלי מייצרים במקביל לחיתוך האנלוגי הישיר של הלקה גם מסטרים דיגיטליים. הם זמינים בטידל וקובוז ולמרות שהם נשמעים מצויין, לדעתי הם לא מתקרבים לתקליטים. לא חושב שזה עניין של רזולוציה והזרמה וכל זה. אלה לא הבדלים שצריך לחפש במגדלת. אתה יכול לבדוק בעצמך היות והצד הדיגיטלי אצלי באמת לא משהו.

זה לא במקרה שפאדיס מנגן פה עם חצוצרה עקומה. זו הופעה שלו כילדון עם השישיה של דיזי. הסיפור שאני מכיר זה שדיזי או מישהו לידו דרך פעם בטעות על החצוצרה וכופף אותה. הוא הרים וניסה לנגן ומצא שהזווית הזו עובדת יותר טוב לקהל מאחורה. מאז התחילו לייצר כאלו במיוחד בשבילו. לא חושב שיש לזה שם מיוחד חוץ מ bent trumpet. זה התחיל איפשהו בשנות החמישים, אחרי התרומה העיקרית שלו.