תערוכה זה אירוע שלדעתי מיועד אך ורק לספק את הציודופילית הפנימית שלנו, בלי שום תירוץ מוסיקלי או אפילו של סאונד. פשוט להתסכל על ציודים, לשוחח עם המציגים וללמוד מדעתם, לעבור מחדר לחדר, ולסמן מטרות לבדיקה בעתיד.
מניסיוני הפרטי אני יודע שיש שנים שיש לי כוח לסוג כזה של חויה ויש שנים שממש לא, שהרגשתי שהכל הוא MORE OF THE SAME. אבל זה פחות בגלל הציוד או המוסיקה ויותר בגלל שלא היה לי כוח לתחביב באופן כללי יותר.

יש חדרים לפעמים שמפתיעים אותך אבל בהחלט אין לחפש סאונד בתערוכה, המטרה היא אינפורמציה.

אלוני ,

לדעתי הרווחת ובגדול !!

תחשוב על זה שב 4 ימים בערך ביקרת בהמון חדרי האזנה . בחדרי האזנה האלה מוצגים
המערכות הטובות בעולם .

אתה בטח שואל מה הרווחת ? ובכן ,כתבת שחזרת הבייתה ונהנת מהמערכת שלך באופן שלא נהנת ממנה זמן רב .
מערכת שנמצאת אצלך כל יום כל היום . מבחינתי זה רווח עצום ,ההכרה בציוד שיש לך והיכולת להתרגש ממה ששלך .

תמשיך להנות ...

ארז

וואללה נועם, מעניין וסחטיין על הכנות.
עבורי זה לא נכון (או שאני מצליח בינתיים לעבוד על עצמי). אני כן מחפש ומצפה לריגוש המיידי שבהאזנה. ובהמשך לזה כפי שפיתחנו בשירשור הזה את ההשראה לעתיד.
אגב איך אתה מסמן מטרות לעתיד אם לא דרך האזנה?

ארז, הייתי שמח להגיד שאתה צודק אבל זאת לא תהיה האמת.

קורה לי דבר דומה כשאני נוסע לאילת לפסטיבל הג'אז, או שניתקתי את המערכת לצורך שיפוץ כזה או אחר. זה פשוט עצם זה שלא האזנתי בבית כמה ימים ואני מתגעגע למוזיקה שלי ולסאונד שלי.
וחוץ מזה "המערכות הטובות בעולם" בתערוכות נשמעות לרוב גרוע (לטעמי), אז זה יותר הפדיחה שלהם מה"הצלחה" שלי.

בשנה שעברה ביקרתי בתערוכת ההיי אנד בטוקיו. ביקור קצר של חצי יום. היו שם לא מעט מערכות שאהבתי ... למרות הדוחק והצפיפות. אבל היה חדר אחד, של הטאד המדפיים החדשים עם אלקטרוניקה של air tight, שבו נתנו לי במשך קרוב לשעה לשחק עם הווליום, להחליף תקליטים כאוות נפשי (היו שם הרבה) ולהחליף מקום איך שבא לי. כנראה כל זה כי הייתי אחד הזרים הבודדים בתערוכה והיתה שם כימיה עם המציגים. ופשוט נהניתי שם מכל רגע ... אני מניח שבתערוכת ענק כמו מינכן (התערוכה בטוקיו קטנטונת בהשוואה) זה לא היה יכול לקרות.

בהחלט
אין צורך לטוס כול שנה , וכן הסאונד ברוב החדרים מזעזע, אבל , אסור לשכוח שתערוכות אלו פתוחות הרבה בשביל ובגלל התעשייה עצמה, מקום בו יבואנים יצרנים כתבים וסוחרים יכולים להיפגש ולדבר ביזנס

אלוני, הכל מתחיל באוירה ובאקוסטיקה!

עברתי בתערוכה באיזה חדר שאני אפילו לא זוכר מה ניגן שם, אבל היה טיפול אקוסטי מאסיבי, החדר היה די חשוך והצליל עטף את החלל כמו שצריך
זו לא היתה המערכת הטובה בתערוכה, אבל הפרצנטציה היתה נכונה והיו שם אלמנטים בצליל שלא היו במערכות שעלו כנראה פי כמה וכמה.
האינטימיות שהצליחו ליצור שם מזכירה לנו יותר את מה שאנו רגילים לשמוע בבית, משהו שברב החדרים האחרים לא מנסים בכלל ליצור וזו טעות.
אי אפשר להשמיע מוסיקה באור לבן למשל... בסיסי ביותר

ועל החדר של LV , מבחינתי כל שנה הוא מדהים, אבל השנה דווקא השופר הקטן יותר התאים יותר לחלל מאשר האולימפיין הגדול בפעמים הקודמות שלדעתי היה צריך חדר גדול יותר. אבל הטון שם לא רואה כמעט שום מערכת בתערוכה. מין הסתם זה גם הסאונד של קונדו...

המערכת של LV הייתה האור בקצה המנהרה של התערוכה הזו, הטונאליות של קונדו עם השופרים של LV זה משהו שמכניס אותך לשמוע מוסיקה.
כמה שניסיתי לנתח אודיופילית את המערכת לא הצלחתי. נכנסתי לשם ביום האחרון בצהריים ואחרי שני קטעים פשוט רציתי להגיד לחברים, תבואו לקחת אותי עוד 5 שעות שנוסעים. הייתי צמא למוזיקה אחרי כמה ימים בלי והסאונד שם נכנס לי לורידים.

ד"א אני מאד אהבתי גם את החדר של קונדו עצמם עם הקייזר, לדעתי אחת ה-מערכות שניגנו בתערוכה.

מילה נוספת על ה"תלונות" מלא מעט אנשים שהיו ונסעו (ואני מוציא את אלון מהפסקה הזו, כי יצא לי לדבר איתו ארוכות במשך שנים על מה שאני אומר עכשיו) -
אני קורא ושמעתי המון אנשים זורקים לאוויר מילים כמו "סאונד מזעזע", סאונד פח וכהנה וכהנה.
נראה לי שאנשים פשוט מגזימים בטירוף. התערוכה במינכן על כל מגרעותיה מביאה לשם את הקרם דה לה קרם של התעשייה ושומעים שם בחדרים למעלה את המערכות היקרות בעולם! שהכל בהן פיקס פוקס! מהכבלים היקרים, על מרימים הכבלים, גראונדינג, מכשירים בעשרות אלפיי יורו אם לא מאות, רמקולים מטורפים ועוד.
אז האקוסטיקה לא מושלמת, או העמדה, או הרעש מסביב לא תורמים לכלום, אבל מזעזע? פח??
רחוק מאד מזה! יש טובים, יש טובים פחות, יש מעולים וכן הלאה, אבל שום דבר! שום דבר!!!! ששמעתי שם לא נשמע פח או מזעזעז.
אולי לא לטעם שלי, אולי לא מצאתי שם רגש, או רגש בלי אודיופיליה וכן הלאה, אבל שום דבר לא היה כזה שיצאתי מהחדר עם הידיים על האוזניים ומלמלתי "להלהלהללה" כי זה היה פח!
MY 2C

זה עניין של סמנטיקה. עבור בן אדם אחד (נניח אני) אם אין רגש זה פח, עבור אחר אם אין בס או הגבוהים הם כאלו או כאלו וכו' וכו'

אני חושב שלא אמור להיות בכלל ספק שלפחות 95% (כנראה יותר) מהמוצרים שם הם מעולים ואפשר לעשות איתם המון. אבל תיאור ה"פח" הוא על התוצאה לא על המוצרים.

"צ'ט בייקר בשירותים" לא שמעתי השנה.