HiFiMusic
http://www.hifimusic.co.il/

שרשור השירה העברית
./%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-t22098.html
עמוד 16 מתוך 16

מחבר:  GAB [ 21/06/17 07:29 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

(Y)
הורדתי את הספר לטבלט ב-E-VRIT
יצירת מופת
קראתי בנשימה אחת.

מחבר:  Sol [ 21/06/17 08:06 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

GAB כתב:
(Y)
הורדתי את הספר לטבלט ב-E-VRIT
יצירת מופת
קראתי בנשימה אחת.

את הפרק הראשון בקושי סיימתי.
לאחר מכן קלטתי את הכיוון.
ענק (Y)

מחבר:  GAB [ 22/01/20 10:47 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

החודש מציינים את יום מותה של לאה גולדברג וכן את יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ -בירקנאו.

שיר שנקשר בעקיפין לתקופה זו הוא שירה של גולדברג שאין לו כותרת אך מוכר כ"האמנם"

אוסיף כאן מתוך וויקיפדיה תקציר ובהמשך את שירו של מאיר אריאל "שדות גולדברג" שהוא מעין פרפראזה על "תלכי בשדה"

הַאֻמְנָם (האומנם) הוא שיר מאת המשוררת לאה גולדברג, שנדפס לראשונה בעיתון "דבר". בכל הופעותיו בכתבי לאה גולדברג השיר נטול כותרת, אך ההתייחסות אליו (כשיר מולחן) היא על פי המילה הראשונה (או המילים הראשונות) בו. השיר מייחל לאפשרות לסבול את מכאובי החיים ולדעת להתייחס אליהם בשלווה וברוגע.

לשיר חוברו לחנים אחדים, הנודע שבהם מאת חיים ברקני. הוא בוצע לראשונה בשנות ה-70 על ידי חוה אלברשטיין. לשיר חיברו לחנים גם סשה ארגוב בביצוען של מיכל שקד ונעה ביזנסקי; דני גרנות, בביצועו; נעמי שמר, בביצועה של מלי ברונשטיין; בועז שרעבי, בביצועו; ושרון רוטר, בביצועה.


נושא השיר הוא התקווה לפתח יכולת להתמודד בשלווה גם עם העבר וגם עם ההווה, למול תחושות של אובדן ומכאוב. הדובר פונה אל דמות נשית כללית, ופורש לפניה אפשרות לדרך חדשה. מסלול הדרך המטאפורית המקווה כולל: "שדה" ו"תלם"; עונה בשנה: החורף שבו יורד "המטר ... בעדת טִפּוֹתיו הדופקת", המרטיבה ואת גופה המטאפורי של הנמענת, כנראה מ"הענן" שהאור נמצא בשוליו. בשדה צומחים גידולי תרבות אספסת שיבולי תבואה וגידולי פרא: "דשאים". הדמויות בשיר הם הנמענת, ודמויות לחיקוי: ה"הלך התם" ו"אחד האדם".

הדובר מתאר את אברי גופה המטאפוריים של הנמענת, מלמטה למעלה: "מחשוף" כף הרגל, כתפיים, חזה, צוואר וראש, ואחר מוזכרות פעולות הגוף החיוניות והחושים: נשימה, ראייה ונגיעה, ואחר מידות הנפש: אהבה, יושר לב, ענווה והכנעה.

אברי הגוף של הנמענת, בשאלתה המקווה של המשוררת, נענים בשלווה לסבל הנובע מהמגע הממשי עם איתני הטבע, ברוגע פנימי הנובע מרוח של אופטימיות, כך למשל הדקירה של "שלפי שבולים" אינה מכאיבה אלא נעימה למהלכת, והשקט שמתדמה לאור, נובע בפנימיותה של הנמענת, בתיאור הגשם היורד על גופה בהתהלכה ב"שדה הרָטֹב"; הוא אך מרחיב בה את השקט הפנימי, שמתדמה "לאור בשולי הענן". במקום לסבול ולרטון על הדקירות והגשם השוטף, מחליטה הנמענת לקבלן ברוגע.

מילות השיר המחורז הן שאלה ארוכה הכוללת שלושה בתים ובית רביעי המשמש כמענה לשאלה, כחזונה או תקוותה של המשוררת.

הבית הראשון פותח את שאלת השיר:

"הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,"

הבית השני ממשיך את השאלה, ושיאה של השאלה בסופו של הבית השלישי:

"וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים, וְחַיִּים,
וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,
וּמֻתָּר לֶאֱהֹב."

הבית הרביעי משרטט את העתיד; הדמות הנמענת תוכל ללכת לבדה, ללא ליווי וללא פגע:

"... לֹא נִצְרֶבֶת
בְּלַהַט הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים,
שֶׁסָמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם."

יצוגי השיר בתרבות השיר פורסם בימי מלחמת העולם השנייה, לאחר הופעתו הראשונה בעיתון "דבר" הוא נדפס בשני מאספים - האחד, קובץ דברי הספרות בסער, בעריכת יעקב פיכמן, אשר הוכן עבור חיילי היישוב במלחמת העולם השנייה, והשני - המאסף עלי טרף, בעריכת העורך והמתרגם עזריאל אוכמני (אז - עזריאל שוורץ), שראה אור באפריל-מאי 1943.

השיר התפרסם כאשר ברקע הידיעות על התקדמות כוחות צבא גרמניה הנאצית בחזיתות באירופה ובצפון אפריקה, והמערכות הכבדות שניהלו כנגדה בעלות הברית. על אף משמעותו האוניברסלית-אישית של השיר, היו כאלה שביקשו לפרשו כביטוי לתחושת היישוב לנוכח הידיעות הקשות הראשונות שהגיעו על היקף השואה באירופה. כחלק מתגובת היישוב לשואה, הוחלט להוציא לאור קובץ ספרותי אשר ינחם ויעודד את המתגייסים לצבא הבריטי הלוחם בנאצים. הקובץ נקרא בסער, על שם התקופה הסוערת, והוקדש בתת-כותרו "לחייל ולחיילת העברים מאת סופרי ארץ-ישראל".

השיר נקשר בזמנו ללוחמת הגטו והפרטיזנית רוז'קה קורצ'אק, על אף שבראשונה נכתב ופורסם לפני שפגשה המשוררת בה. המילים סליחה וחסד, יכלו להתפרש באותו זמן כביטוי לזיקה אל אירועי המלחמה העולמית והשואה. הן מבטאות את התקווה ליכולת לבנות חיים חדשים של צמיחה, נועם ורוגע למרות זיכרון מוראות המלחמה.

מאז הולחן זכה השיר לפופולריות עצומה בישראל. השיר מבוצע ומנוגן בכלי התקשורת בהקשרים של אירועים או תקופות בשנה, הקשורים לבקשת סליחה או הזדקקות לחסד וחמלה בין בני אדם.

בסדרת הטלוויזיה "הבורר", בפרק האחרון של העונה השלישית, מושמע השיר בביצועו המחודש של שלומי סרנגה.

שדות גולדברג (ידוע גם בשם "ילדתי שלי", על פי מילותיו הראשונות) הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל. השיר יצא לאור בשנת 1984.


ההשוואה בין השיר האומנם לשיר שדות גולדברג



השיר יצא לאור בשנת 1984 ונכלל באלבומו השני של מאיר אריאל "...וגלוי עיניים". השיר מתכתב עם שירה של לאה גולדברג "האומנם".

הדובר בשיר הוא אדם המזהיר את ילדתו מפני סכנות העומדות בפתח, מפני פיתויים המופיעים סביבה ומפני מקסמי שווא העלולים לאכזבה

ההשוואה בין השיר האומנם לשיר שדות גולדברג

השיר נקרא "שדות גולדברג", כשם משפחתה של המשוררת לאה גולדברג. הוא מתכתב עם שירה "האמנם" שפורסם לראשונה בשנת 1943 בתקופת השואה. בשירה של גולדברג נכתב "את תלכי בשדה לבדך" בעוד בשירו של אריאל נאמר "אל תלכי לבדך בשדה". אצל גולדברג נאמר "ה"שיבולים ידקרוך" ואצל אריאל נכתב "לבך נמרט נשרט". בעוד גולדברג כתבה על "עלי אספסת", מאיר אריאל שר על "עלי בננה". בשיר של גולדברג נאמר "ראי השלולית הזהוב" והשירו של גולדברג נאמר "מרחב השדה המוזהב". מאיר אריאל פירש את השיר "האמנם" כקריאה לנערה לצאת אל המרחב, ובשירו הוא מזהיר את הנמענת מפני הסכנות


מילים: גולדברג לאה
מלחין: ברקני חיים




הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ חָזֵךְ צַוָּארֵךְ וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשׁוֹם וְרָגוֹעַ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,
וּמֻתָּר וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים כְּאַחַד הָאָדָם


לצפייה באתר YouTube





שדות גולדברג
מאיר אריאל







ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
הוא ימכור לך מרחב
השדה המוזהב

הוא יקסום לך אלף גוון
בחידת מרחקיו
אך בכל מקום ליבו אוון
הוא לעינייך זב כזב
זב אכזב

ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
הוא ימכור אם ואב
השדה המוזהב

הוא יתן לך רעננה
הוא יביא לך מטר רץ
פרדס חנה כרכור צל עלי בננה
רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט
ונמחץ

ילדתי שלי
אל תלכי…

בחיים עובר שבוע
עוד מעט נרדם
לב נודד אל מבוע
אל שלחייך פרדס רימונים
כפרים עם נרדים

ילדתי שלי


לצפייה באתר YouTube

מחבר:  LazyBoy [ 22/01/20 11:25 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

איזה יופי! כל הכבוד GAB. (Y) (Y) (Y)
לא היה לי שמץ מושג שקיים קשר בין השירים, ניכסי צאן ברזל בפני עצמם.

מחבר:  eyalp [ 22/01/20 15:58 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

מקסים, תענוג לקרוא גבי (Y)

מחבר:  GAB [ 22/01/20 17:10 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

רב התוכן מצוטט והקרדיט הוא להם.. אבל..... כפי שנאמר
"המביא דברים בשם אומרם, כאילו הביא גאולה לעולם"
:D

מחבר:  orlr [ 24/01/20 19:49 ]
נושא ההודעה:  Re: שרשור השירה העברית

תודה,
ניתוח מרתק! גם החיבור לשיר של מאיר אריאל מעניין, לא הכרתי...
דרך אגב את השיר בביצוע של חווה אלברשטיין עיבד מתי כספי שגם מנגן בכל הכלים בשיר.

עמוד 16 מתוך 16 כל הזמנים הם UTC + 2 שעות
Powered by phpBB © 2000, 2002, 2005, 2007 phpBB Group
http://www.phpbb.com/