אני אוהב ניסויים.
עשו לי פעם ניסוי כזה : השמיעו לי רמקולים מוגברים של ADAM בניר פילד הסטרי - כלומר ממש לשבת בין שני הרמקולים. בעמדת אולפן. לכאורה - אין פה בעצם "במה" בצורתה המובנת מאחר ואתה נמצא בין שני הרמקולים ולא מולם. ואחר כך השמיעו לי כל מיני הקלטות אולפן - מאלה שאני לא ממש אוהב כי הן מיועדות רק להדגמות ולא ממש למוסיקה. אבל הפלא ופלא - בהקלטה הנכונה שמעתי באופן ממש ברור ומובחן לא רק ימינה ושמאלה אלא גם למעלה, למטה, קרוב, רחוק..... כלומר אפילו בסטאפ שלכאורה אין לו במה ניתן היה לקבל תחושת מרחב בגלל שזה מה שרצו להדגיש בהקלטה.

אני חוזר ומדגיש- ההקלטה אכן קריטית לעניין. אבל בהינתן אותה הקלטה, ניתן לחוש הבדלים גדולים בין רמקולים בעניין הבמה והאימג'.
הקלטה ללא במה (דהיינו ערוצי ימין ושמאל מופרדים ושונים לחלוטין) לא תיתן במה בשום רמקול, והצליל יישמע כ'נשפך' במישרין מהרמקולים.

אני חושב שאני הכנסתי את הבילבול הזה.
אתה צודק - אלו 2 דברים שונים.

אולי לא שמתי לב, בכל מקרה קבל על הווידוי.

ברקצ- רוי הסביר את ההבדלים ביניהם היטב.

בעצם השאלה המקורית היתה אם יש במה ו\או אימג' בסאב וופר.
מעצם העובדה שהוא לא כיווני בכלל וגם לא מוציא ממש "מוסיקה" אלא רק המהומים ונהמות.
וכמובן מכיוון שיש סאבים שפועלים לבד ולכן קשה לראות איך הם יוצרים במה.

סאב יחיד לא ממש יכול לייצר במה.
תמונת סטריאו דורשת , ובכן, סטריאו.. שני רמקולים ..
כמו כן, הסאב לא כיווני רק בתדריו הנמוכים ביותר. ניתן לחתוך את הסאב כך שיינגן תדרים עדיין כיווניים.
לכן תיאורתית סטאפ אידיאלי יכלול שני סאבים, אחד לכל מוניטור, שממוקמים אנכית למוניטור (למעלה או למטה),
וברוב המקרים גם קרוס דיגיטלי חיצוני שינהל את חלוקת התדרים לרמקול ולסאב.

אבל אם נניח את התיאוריה בצד, לדעתי הוספת סאב (מכמה מקרים בהם נתקלתי), גם יחיד, בהרבה מקרים נותן תוצאה כיפית.