ישנן שיטות שונות לכיול פטיפון. לפניכם רשימה ראשונית ודיי שיטחית.
הנפוצה יותר היא השיטה הגאומטרית שהיא גם נדמה לי הרחבה ביותר מבחינת שיטות, כלים וטכניקות. לצידה מגיעים סרגלים, שבלונות שונות והמקפידים יותר (או המשקיעים יותר) יקנו גם מכשירים שיעזרו לך לכוון גאומטרית בצורה המדויקת ביותר.
זה למשל בחור שנחשב בתחום שמייצר מוצרים לכיוון גאומטרי ועוד.
ישנה שיטת "העין", אלו החברה שמספיק מנוסים וסומכים עלעצמם ועל הדיוק שהם משיגים בעינים.
ישנה שיטת "השמיעה", אלו חברה שמספיק מנוסים וסומכים על האוזן שלהם שתדע האם צריך להוסיף עוד עשירית גרם למשקל או לגרוע חצי סיבוב לאנטי סקייטינג.
ישנם גם המשלבים בין השיטות.
ישנה גם שיטת המדידה החשמלית. הרעיון של השיטה אומר שבהזרקת סיגנל קבוע מראש ופרמטרים ידועים היציאה מהפונו סטייג' צריכה להיות ידועה ומדידה. באם אחד הפרמטרים (למשל מופע או דיסטורשיין) לא תקין, אזי תכוון את הפרמטר שגורם לליקוי זה. שיטה זו אמורה להיות די מדויקת או לפחות היא די מרגיעה את אלו שטמון להם עמוק בבטן זיק טכני שלא נותן להם מרגוע עד שלא רואים בעינים ובמדידה שזה תקין.
לצורך כך צריך להצטייד ב:
1. תקליט בדיקה - זהו תקליט שיש עליו את אותם סיגנלים שבאים לבדוק את הכיול. למשל טון של 1 KHZ בעוצמה מסוימת שמוקלט מונו.
אני השתמשתי בתקליט
הזה.2. ציוד מדידה, סקופ.
3. להכין כבל שתוכל להתחבר אליו עם הפרובים של הסקופ.
3'. יש קופסאות חיבור שמקלות עליך את העבודה ונותן לך להתחבר בקלות.
זהו ... שמים את התקליט, שמים את הווליום במינימום שה- 1 KHZ לא יחפור לך באוזן.
מתעלמים בעדינות מהממבטים המרחמים של זוגתך שהפכת לה את הסלון למעבדה.
משקיעים בהסבר יפה לילדים (שעזבו את המשחקים במחשב) מה "עושה" הסקופ.
עובדים כרגיל, לאט לאט ובסבלנות, מודדים, משנים, מחזירים ושוב משנים.
בסה"כ לא היה לי הרבה מה לשנות.
אך יש לי תחושה טובה יותר עכשיו ששומעים טוב יותר. קיט ג'ארט (וה- "טווס" של זי) נשמעים טוב יותר.
תוצאה מענינת אחת נוספת היא בדיקת "הסטנד". אחת הבדיקות בתקליט הם מבקשים לתופף בזהירות על הסטנד/ מזנון והתוצאה אמורה להיות שאין הכנסת רעש. אצלי היה רעש ... ובגדול.
כל נגיעה לא חזקה במיוחד הראתה רעש בסקופ. טוב נו ... השתכנעתי שאני צריך סטנד (כאילו שלפני לא ...) עכשיו אני צריך לשכנע את זוגתי להחליף את המזנון בסטנד יעודי ...
.
וברצינות (וזה מופנה לזוגתך 
