יצא לי לעבוד יחד עם מר משיח על פרויקט משותף (לפני 3-4 שנים), מרכז מסחרי בכרמיאל ששילב מתחם של 6 בתי קולנוע, שמי משיח לקח את מושכות פרטי האקוסטיקה המאוד מורכבים של מתחם בתי הקולנוע, אני זוכר שכאשר עבדתי על התוכנית והחתכים (אני אדריכל), העביר לי שמי, פרטי תקרה וקירות - רק לתכנן אותם ולהטמיע אותם בחתכים והתוכניות ולהבין אותם לקח לא מעט זמן - האיש מבין מה זה חומר/סטורקטורה וקונסט' והשפעתם בחלל - ברמה המעוררת כבוד הערכה והערצה.

מי קבע שהרמקול אמור להיות הרכיב היקר ביותר במערכת?
כדאי שאודיופילים יפסיקו להשתמש ב״מדע״ ויעברו לאוזניים.

השם של שימי הולך לפניו, אדם עם המון ידע ויכולת

היכן ראית שהשתמשתי במושג "נאמנות למקור" ?
כתבתי "נשמע אמיתי" . לדוגמא, הגישה המודרנית בהרבה דוגמאות היא שמקריבים על מזבח הפירוט את המשקל הטקסטורה והצבע של כלי נגינה בכדי לשמוע פרטים שאפילו במציאות לא שומעים. זה מבחינתי לא אמיתי. לא צריך לדעת מה בדיוק היה שם במקור אם האופי הזה חוזר על עצמו בכל מה ששומעים .

בהופעות חיות כמעט אין פרוט ,אבל בהקלטות יש לפעמים .

אני מתקשה לקבל את המושג "צליל אמיתי", "נאמן למקור" כל עוד מדובר בהקלטה הדברים עברו מניפולציה זו או אחרת, כשהבסיס כבר לא יכול להיות "אמיתי", "נאמן" השאר כבר לא רלוונטי.
יש צליל שמתקרב למקור, יש צליל שמתקרב לצליל האמיתי, צליל שאני אוהב יותר או פחות אבל אמיתי יש רק מהכלי עצמו בדיוק כמו וגם זה ישמע שונה בכל חלל ונקודת האזנה.

אם זאת כולנו חשופים לסטאפים שנשמעים מטוב ועד עוצר נשימה.
האמור כמובן מתייחס לדעתי האישית בלבד,

איבר השמיעה הוא לא האוזן אלא המוח. האוזן היא רק צינור להעביר את תזוזות האויר למוח שמבצע אינטרפטציה לצלילים.

לא מעניין אותי להיות נאמן להקלטה אם האנטרפרטציה שהמח שלי מבצע משדרת לי שהסאונד בהיר מידי, או לא "נשמע אמיתי", גם אם הוא יותר מפורט. לפעמים הרגשת פירוט היא בעצם חוסר משקל (ופלעמים לא)

בסופו של דבר נסיון להגדיר נשמע אמיתי מביא לפלפולים על נאמנות למקור, להקלטה, למקרופונים, איפה ישבתי באולם ומי עצבן אותי בשורה מאחורה. כל זה לא רלוונטי ומעקר את הדיון.

בעני יש טעם לדבר על "נשמע אמיתי", אבל הקונטקסט שאני מכוון אליו הוא נשמע אמיתי זה אומר שזה לא נשמע לא אמיתי. ז"א אני יכול להגדיר מה בעני נשמע לא אמיתי, או להגדיר תכונות שאם אחת מהם מתקיימת בעני הצליל לא אמיתי. ועכשיו מחפש להגיע לצליל ללא התכונות האילה. מכיוון שכל אחד יגדיר תכונות שונות, הכל סוביקטיבי. לכן האנטואיציה של נשמע אמיתי היא בסדר בקטע הזה לדעתי.

בקיצור בעניין הזה אני עם ערן.

אם אני מסכם את דבריך אתה מחפש את מה שנשמע "אמיתי" עבורך, יכול להיות שהטעם שלך יקלע לטעמם של עוד מיליון אנשים אבל לא לטעמם של כולם, לכן אני חושב שהמרדף אחר הסאונד האמיתי מוטעה, אני מחפש את הסאונד שמרגש אותי, זה שיוצר בי חוויה כל כך טובה כדי שארצה להמשיך ולהקשיב לסאונד שבוקע מהמערכת ומה שירגש אותי לא בהכרח ירגש אחרים.

לשמחתי התחום כל כמו ההגדרות, כמו התאוריות כל כך רחב כך שכל אחד יכול למצוא את מקומו ואת הדרך שתוביל אותו לנירוונה האודיופילית האישית שלו.

לא ממש הבנתי איך הבנת שחשוב לי שהסאונד שאני מחפש ירגש עוד אנשים או יקלע לטעמם של כולם. אמרתי בדיוק ההפך, לא מחפש אמיתות באודיו, מחפש להנות ממוזיקה.