עכשיו 19/03/24 07:58

פורסם: 04/04/11 09:01 ע"י Byrdio


רשמים מהטיול שלי בווגאס



הכול מתחיל בעצם ביום שישי בבוקר, שאני עושה את הסיבוב הרגיל שלי...
בעיצומו, אני תמיד מוצא את עצמי, בחנות הדיסקים שאני נוהג לבקר.. לראות מה חדש ומה נשתנה..
אז, קלאסי... לא הגיע השבוע.. ואת כל שאר הדיסקים יש לי כבר.. אוף :roll:

בפנים נפולות ועם הבעה די מאוכזבת מהמצאי, הגם ככה מחורבן שאנו חווים בזמנים האלו,
שחברות התקליטים לא ממהרות למלא את המדפים, אני מטייל קצת בין המדפים של הג'אז והאחרים.
למרות שאני די בטוח שלא אקח איתי שום דבר הביתה. לא בגלל שאני לא אוהב לשמוע,
אלא פשוט מהידיעה שזה יתקע על המדף בסופו של דבר.
בזמן שאני מביט סביב, אני מגיע לאות S.. ושם נחים להם כמה דיסקים של סינטרה.. פרנק סינטרה.
אולי הזמר האהוב עלי. אני מדפדף.. למרות שאני כבר יודע שרובם די Lame. (אתם יודעים, כל מיני אוספים
של 'מדיה דירקט' כאלו.. את האלבומים\ההופעות הטובים באמת.. כמובן שיש לי כבר..). אך בין לבין..
ממש במקרה, אני שולף כותר משולש שתופס את עיני. מוקלטים עליו שלושת הענקים..
אני מדבר על 'The Rat Pack' המופלאים. הרי הם; דין מרטין, פרנק סינטרה וסמי דיויס ג'וניור.

מי שלא מכיר, או לא שמע פעם את השלישייה הזו, שרה ומופיעה, לא ראה או שמע הופעה בחייו.
אני כמובן מסתכל באחורי הדיסק ורואה שלושה מדיות מלאות בשירים.. משהו כמו 20 פלוס שירים בכל דיסק..
זה כבר מצלצל לי, לא משהו.. אבל בכל זאת.. יש פה שירים של כולם. כולי באקזייט רוכש
ומחכה לרגע שאגיע הביתה ואתחיל לשמוע.
To make a long story short - למרות השירים היפים, זה עוד אוסף Lame מסתבר.. שייצרו
עבור אבא ואימא שרוצים להיזכר בשירים שגדלו עליהם, בעזרתו האדיבה של הרדיו באוטו המשפחתי,
בדרך לשום מקום, בשבת בצהריים..ממש מבאס.

נכון, שירים יפים ושל כל השלישייה.. אבל בלי הפלברה.. בלי המערכונים, בלי הצחוקים. הקהל שמריע ברקע,
צוחק מכל משפט של מרטין, או פרצוף של דיויס.. בקיצור.. לא מה שרציתי.
אני רוצה להיות בהופעה, על כל הזוהר שלה והקטע שלהם. רק ככה מרגישים את ה- 'Rat Pack' בפעולה.

אז נסעתי לווגאס. :D
למלון ה Sands...לייתר דיוק, לאולם הקופה...
לשמוע את השלישייה.. , את 'The Rat Pack' בעצמם! כן כן .. (טוב לפחות את "המנהיגים" שלהם)

the rat pack1.JPG



איך עשיתי זאת? בייחוד ששלושתם כבר לא בני החיים.. אתם שואלים?!.. או!. שאלה מצוינת.
האמתי זה די פשוט.. הפעלתי את מכונת הזמן.. וחזרתי ל 1963.. לאחת ההופעות המפורסמות של השלישייה
ובמקום הטוב ביותר שיכולתי לבחור להיות, כדי לחוות הופעה של כמה מהאנשים הגזעיים ביותר שהתהלכו
על הפלנטה הזו. אתם יודעים.. יש את ג'ימס דין, מרלון ברנדו, ג'ימס בונד.. ויש את פרנק סינטרה ודין מרטין.
ילדים מגודלים, לבושי טוקסידו, וכוסית הוויסקי והסיגריה האלמותיים ביד. שרים בקול ענוג ויפה
ומספרים בדיחות כאילו העולם שייך להם.
האמתי? באותם השנים העולם באמת היה שייך להם! אין בן אדם בעולם שלא היה רוצה להיות הם,
או To Hang out with them. בחורות.. מאפייה, פוליטיקה,צחוקים, אלכוהול, אוכל, מה לא?!.
הם היו המלכים של אותם השנים. הם התמונה המושלמת של חיי ההוללות הגברית, האולטימטיבית.

מלון הסנדס הוא אחד הראשונים שהוקם בעיר לאס ווגאס במדבר נבאדה, השביעי לייתר דיוק
בסטריפ האלמותי והמיתולוגי. המלון, חוץ מכמה מאות החדרים שהציע לאורחיו, הציע משהו בנוסף.
את "חדר הקופה" (Copa Room). את אולם האירועים הגדול והגזעי ביותר שאי פעם ידע ה שאו ביזנס.
ההופעות שהיו בו היו הטובות ביותר, עם האומנים החמים ביותר באותה התקופה.. השלישייה הופיעה שם
באותה השנה ואני איתם.

אנשים יפים ומוכרים, יושבים מסביב לשולחנות קטנים עם מנורות חמימות, שותים מרטיני וויסקי.
אוכלים ניו יורק סטייק, עם תפוחי אדמה בשמנת. מוחאים כפיים וצוחקים בקול רם..
הריח באולם הוא שילוב של שטיח מקיר לקיר, אלכוהול ובושם מהול באפטר שייב.
איך שהתיישבתי, המלצרית מניחה מולי בקבוק של ג'ק (אתה חייב להזמין ג'ק, זה מה שפרנקי שותה..)
וכוס.. בלי קרח, בלי חרטא. אני פותח, מוזג ובדיוק יוצא אל הבמה המארח.. שמכריז שדין מרטין מגיע אל הבמה..
מהבר כמובן ;) , מחיאות הכפיים רועמות.. וההופעה מתחילה.
דין מרטין לבוש בטוקסידו, שיכור כלוט, אך זקוף לגמרי. עם כוס ביד ימין וחצי סיגריה בין האצבעות.. ניגש למיקרופון
הקרוב.. ומתחיל לשיר. כמה מילים והוא מסתובב אל הפסנתרן.. הוא עם הגב אלינו ואנו רואים אותו לוגם את הטיפה
האחרונה בכוס. מגרגר כשהוא מרים את עיניו לתקרה.. מסתובב לקהל ונתקל בסטנד המיקרופון.. מסדר אותו, נשען
עליו.. ושואל .. "How long has i've been out ?"
הוא פותח את ההופעה "שלו", שבכרזה בחוץ כתוב:

DEAN MARTIN
Maybe Frank! Maybe Sammy!


הוא שר, "When You Drinking, the show looks good for you"
את 'Volare', את 'On the evening in rome' ואת כמובן 'I love vegas' הוא מוסיף ..like sinatra love his jack..
הקול שלו יפה כל כך, חלק כמו שמן זית, אפילו שהוא טועה, לא זוכר את המילים, הוא מאלתר.. וממשיך הלאה..
הכול מתאים, הכול מצחיק.. כולם אוהבים אותו ומוכנים לסבול כל דבר שיעשה בכל מקרה.
אני מתרגש, כמו ילד.. החיוך לא יורד לי מהפנים. הוא משרבב בדיחות, משפטים הזויים בתוך השירים..
הם כמעט חצי מערכון. הוא בעצם שר מחרוזת של כמה מהשירים שלו .. מדבר קצת, מספר.. ושר שיר, או שתיים נ
נוספים. בין לבין..צוחקים, אוכלים ושותים כמובן.

פרנק סינטרה נכנס.. וכמובן הקהל על הרגליים, זוהי התקופה הגדולה שלהם.. ההופעה מגיעה מייד אחרי הצלחת הסרט 'אושן 11'
(המקורי, לא זה עם ג'ורג' קלוני) והחבורה מחוברת מאי פעם.
אם חשבתי שמרטין מצחיק לבד, יחד עם סינטרה הם קורעים.
אני בקושי יכולתי ללגום מהוויסקי שהיה מונח לפני.. הייתי בחצי הדרך להשתין כמעט כל ההופעה.
אך התאפקתי כמובן, כמה פעמים ייצא לי לראות הופעה שלהם יחד? אעשה כמו כולם.. בקטטר!!

הבדיחות שלהם יחד, קורעות.. יש להם כמובן בר משלהם על הבמה, פשוט אף אחד לא היה עומד בקצב של
הזוג הזה.. השירים שלהם בדואטים מקסימים ביופיים, אפילו יותר מאלו שהם שרים לבד. יש לזה קטע.
אך למרות זאת, סינטרה שר כמה מהביצועים היפים לשירים כמו : 'Call Me Irresponsible'
'I Only Have Eyes For You' ו 'Please Be Kind'...
הסאונד מרשים ומצוין. יש מאחוריהם כמובן ביג בנד של מקצועניים, שיודעים לעקוב אחרי ההופעה באופן
מעורר השתאות ללא ספק.. וזה לא קל I can tell you that.
בחצי ההופעה הצלע השלישית וכנראה גם המצחיקה ביותר, עולה על הבמה.. הוא האנטיתזה של מרטין וסינטרה..
הוא שחור, מכוער ונמוך, אבל הוא משלים את התמונה באופן שאי אפשר לוותר עליו.
השירים שלהם יחד, משורבבים יחד עם חיקוים של מיטב הזמרים והאומנים של התקופה/ ג'רי לי לואיס,
טוני בנט, אלוויס שר שירים יהודיים על מצות, ואפילו חיקוי של דין מרטין שאת כולם עושה כמובן.. סמי דיויס.

הם יורדים אחד על השני ושרים יחד.. יש כמובן המון בדיחות פנימיות, שמי שלא ממש חי באותה התקופה,
קצת מפספס.. אבל אני די בטוח שכל אחד מימכם היה נהנה לא פחות ממני.
אני סופג הכול, מקשיב לכל מילה.. הם הכי לא פוליטקלי קורקט, הם מלוכלכים, הם יורדים על שחורים, יהודים,
איטלקיים, על כולם!

"You can sing with me..you can dance with me...you can go to the steam room with me....
but just don't TOUCH me!"..
(dean to sammy)


אבל זה זורם ומצחיק וכמובן מובן ונלקח בהומור המטורף שזה מוגש (למרות שצריך לקחת בחשבון, שרק שבוע
לפני כן, מרטין לותר קינג נאם את נאום ה I have a dream שלו)...
אני? אני כמעט שכחתי מהדיסק "המפגר" המשולש הזה שקניתי בחנות, אי שם במאה ה 21..

the rat pack.jpg



זו ההופעה הטובה ביותר שהייתי בה, ואיזה כיף שאני יכול להקשיב לה שוב ושוב ושוב.
Rat Pack: Live at the Sands
בשנת 2001, חברת התקליטים 'קפיטול' הדפיסה על דיסק - 70 דק' מההופעה הזו, את הקטעים הטובים ביותר,
את השירים המוכרים והטובים ביותר ששרו באותו הערב. יש כמובן את המונולוגים והדיאלוגים של מרטין וסינטרה,
יש כמובן את החיקויים של דיויס. את הפלברות של שלושתם על כל העולם ואישתו, יש שם הכול!
הסאונד אדיר ומוקלט כל כך טוב. זה כמובן לא כמו לשבת שם באחד השולחנות הקטנים עם הוויסקי ביד ולראות
אותם בחי.. אבל זה ללא ספק The Second Best Thing.
בחיי אנשים.. Im in heven.. 8-)
CHEERS!


אביעד.




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות