
רן לוי הוא דוגמה לזן שהולך ונעלם - של עיתונאים אמיתים, שכותבים את מה שהם באמת חושבים ולא מה שהבוס (או מנהל השיווק) מכתיבים להם. אני מאד מקווה שימצא את דרכו חזרה ויעשה את מה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכולם.
בדיוק הייתה לי שיחה היום עם עיתונאית ותיקה ומוכרת, שמבכה את מר גורלה של העיתונות (בכלל, לא רק בארץ!), שערכה הולך ונשחק וחשיבותה הולכת ומצטמקת. כמעט אין היום עיתונות לשמה - יש פרסומונים, יש בטאון המפלגה ויש בטאון אנטי מפלגה וזהו.
לא ברור לי בשביל מה דנקנר צריך את מעריב, אבל מה שבטוח שנמרודי יוכל לנשום עכשיו לרווחה ואולי אפילו לשדרג את המערכת במרתף, למונו בלוקים של Krell למשל...