מדי פעם מגיע אלי ציוד חדש כזה או אחר ,אבל יש לי קדם אחד ישן של sonic frontiers ,שהוא מבחינתי בן משפחה , יש לי עכשיו בבית 4 קדמים ,אבל תמיד שאני חוזר לזקן שלי ,תמיד מתמלא הרגשה ש"הגעתי הביתה" ,
נכון הוא בן 15 ,משודרג בכבדות ,מחיר הקבלים ,כבלים ושפופרות שלו הופכות אותו בעצם לבילתי מחיר ,אבל גם אם מישהו יחפוץ בו ,אין מחיר בעולם שאני אמכור אותו ,
ודאי יש פה ושם חברים שיש להם ציוד דומה מבחינה ריגשית ,וגם אם יביאו להם משהו יותר טוב ,עדיין ישארו עם הציוד המוכר והאהוב ,יש משהו באמונה שזה הדבר הנכון בעבורך ,וזהו ,
יש לי חבר שעמד יפה בפיתוי ולא מכר סטרימר אקזוטי ישן יחסית בעבור נזיד עדשים , אני מניח שגם חברים בעלי ציוד של 845 מושקע חושבים ככה ,
הייתכן לדעתכם שנוצר קשר רגשי למכשיר?

קלעת בול.
ההגברה שלי (מבית 845) לא תימכר מבחינתי לעולם (NEVER SAY NEVER... כן? אבל עדיין. כרגע זו ההרגשה)
גם אישית לא מצאתי משהו טוב יותר לטעמי. והיו פה לא מעט עם השנים.
וגם אם כן אמצא משהו "טוב" יותר, לא בטוח שאוותר עליהם.

בהחלט נוצר.
אני כניראה לא אחליף את ה devialet 400
שלי.

וואאו..כמה פעמים שמעתי מאודיופילים מדופלמים, שהכל טוב ועכשיו רק מוזיקה.
אחרי כמה שבועות/חודשים -פתחו הודעת התחדשתי.
NEVER SAY NEVER

לא חושב שעל זה מדובר כאן.
אלא על חיבה וקשר מיוחד לציוד מאד מסוים. לא בקטע של "לעזוב הכל, להרגיש שסיימת ולנוח"...

אהבתי את אקיופייז.
ההסטוריה,המבנה , האמינות, הסאונד...
רציתי רק לשדרג לאקיופייז טוב יותר
לא חשבתי פעמיים אחרי ששמעתי מגבר אחר טוב יותר עבורי.
(כרגע אני לא חושב לשדרג למשהו אחר חוץ ממטרונום - זמנים יגידו)

אוקי, פייר אינאף.. אבל שוב, לא על זה מדובר.
אלא על קשר *מיוחד* לציוד כזה או אחר, שגם אם היית מוצא טוב יותר וקונה אפילו אחר, לא היית מוכר אותו, סתם בגלל נוסטלגיה, או
בגלל שהוא כבר למשל עבר שידרוגים אישיים שהעלו את הערך שלו ששום מחיר ראלי ביד2 לא יספיק עבורך, בגלל שהוא מזכיר לך ילדות או את הילדים, ועוד המון דוגמאות כאלה.

לשדרג מה למטרונום?

לא מפתח רגש לציוד.
אם הערך הכספי שלו משמעותי - אמכור.
אם זה ציוד שאני אוהב עם ערך כספי שולי - לא אמכור.
לשדרג למטרונום אחר,נגן או dac

אני מחכה בסבלנות

למה?