אני מבין את עמדתך. איני מתחיל בסינון מוצרים ע"י הסתכלות על המדידה שלהם.
יחד עם זאת, כהדיוט גמור בתחום הטכני והמדידות, נראה לי הגיוני (אשמח להתייחסות) כי מדידות רעות יצביעו על איכות בניה/ עבודה/ חומרים לא טובים מספיק. מכאן אולי ניתן להשליך גם על אמינות המוצר לאורך שנים, דבר שלבטח אינו בתחתית הסולם גם בשבילך.
השאלה אם הקשר כפי שאני מתאר אותו אכן קיים כך במציאות.

מה שקיים במציאות הזו, הם הדברים שאתה בעצמך קושר..

כולם מדברים על מדידות נכונות או לא..
מה היא מדידה נכונה למגבר שפופרות למשל SE ?
מה מדידה נכונה עבור רמקול מסויים? בגלל שיש לו איזה SLOP ב670 הרץ של 3 DB אז אתה מוחק אותו מרשימת הקניות שלך?
הרי כל זה די מגוכך.

אני מבין אם סתם לדוגמא מיכאל יסתכל על מדידות מסוימות של DAC למשל ויגיד לי.. שמע הטכנולוגיה פה מיושנת ויש DACים במחירים הללו שנותנים הרבה יותר רזולוציה על הנייר.. אז וואלה, אולי אקח את זה שרציתי והראה נתונים פחות טובים לשמוע אחרון, אם בכלל..
אבל ברב המקרים (רב המכשירים באודיו), אקח לשמוע, בלי שום קשר לכל מדידה כלשהי שמפורסמת ע"י היצרן או בפאקינג סטראופייל so help you god

ספר את הסיפור, אנו בהאזנה

ואם דאק מיושן ישמע לך טוב יותר?
תרכוש אותו אפילו שאתה יודע שהוא שני דורות אחורה?

בלי להסס לרגע
אם;
- הוא בתקציב
- אם שום דבר אחר, בלי שום קשר למדידות, לא נשמע כמוהו (לטעמי) לפי שעה ובהשוואה רצינית
- אם הוא מתאים מבחינתי פיסית\קונספטואלית\אודיופילית למערכת (קצת קשה להרחיב)

הטענה שעלתה פה היא כי "אוזניים הוא כלי מדידה הכי טוב שיש".
ובכן, האוזניים אינן "כלי מדידה". השמיעה שלנו מושפעת מעירנותנו, מרגשותינו, מבריאותנו ומהטיות קוגנטיביות רבות.
למרות זאת, אין ספק שחוות הדעת הסובייקטיבית היא חשובה, וגם לה אין תחליפים:

בהנחה שהציטטות מהמאמר לא הוצאו מהקשרן, הוא מתאר את הצורך בחוות דעת סובייקטיבית. ובכן, זה בהחלט לא "רעיון חדש" במדע ובהנדסה:
למשל, בענף של הערכת איכות אות דיבור (Speech Quality Assesment), נבקש להעריך איכות של קו טלפוניה ו/או של מקודד דיבור מסוים. לשם כך מקובל לשקלל ציון MOS על ידי סטטיסטיקה שנותנים עשרות או מאות מאזינים שמעריכים את איכות הקול. הם לא עושים זאת בסלון ביתם עם כוס ויסקי, אלא משתמשים במתודה תקנית ומבוקרת. אגב, תהליך זה ארוך ויקר, ולכן מפתחים אלגוריתמים להערכה אובייקטיבית ואוטומטית (למשל PESQ, PEAQ, PSQM) שכיום רמתם די טובה והם נותנים ציון דווקא די קרוב לזה שהמאזינים נתנו. אבל זה לא רלבנטי לענייננו. מה שחשוב כאן זה שההנדסה בהחלט מכירה בצורך שבחוות דעת סובייקטיבית.

אז מה הבעיה בפוסט הזה, כמו-גם בפוסט של חווית הביקור במפעל רמקולים, שמישהו תיאר כאן לאחרונה?
הבעייה היא בהנחת המוצא.
מתקבל הרושם שהדוגמאות הללו עולות מתוך איזשהו ניסיון לאפס את חשיבותן של מדידות בכלל ולבטל את יכולתו של המדע להעניק לנו מידע רב מאוד(!) על אופיו של אודיו ע"י נתונים כמותיים וסטטיסטיים. אודיו אינו בגדר תופעה מיסטית.

קיים הבדל מהותי בין אי-היכולת לכמת במספרים ("למדוד") חוויות האזנה כמו שמיעה באולם קונצרטים - לבין ביקורת בלתי עניינית על היכולת לייצג גל אקוסטי חד-מימדי באמצעות אות חשמלי. במקרה הראשון, המתואר ע"י פותח השרשור - איש אינו מערער על עקרונות הייסוד של הפיזיקה המרכיבים גל אקוסטי סבוך, שמיתאם בין תבניתו לבין החוויה הוא במובנים מסויימים בלתי אפשרי לכימות (נכון להיום). במקרה השני, לעומת זאת, קיים ביטול מוחלט של הרעיון לפיו מקורותיו של האות הם גדלים פיזיקליים מוכרים - תהיה תבניתו אשר תהיה. גישה זו נובעת בעיקרה מחוסר הבנה, ומגובה במתודולוגיות בדיקה שגויות. גישה זו היא המקור לוודופיליה שחוגגת, למרבה הצער, בעולם האודיו כיום.
הביטוי הכי נפוץ להסקה הפסולה הזאת הוא הטענה כאילו האות החשמלי העובר בכבלים הוא "רק עוד פרמטר" בצליל, וקיימים עוד מכלול פרמטרים המגדירים את החוויה - שהרי הנה, כמו בחויית מבנה התיאטרון - "המדע אינו יודע" את כולם.

הנה - יגידו האודיופילים - הרי המדע לא יודע לקבוע כמותית איזו מוסיקה יותר "יפה" - מכאן שהוא לא יודע לקבוע כמותית איזה פיוז הוא יותר "מוסיקלי". אתם מבינים את הכשל? נעשה פה סלט בין צורת האות למהותו.

באופן שקול:
אם שני בניינים יעלו במתבונן אסוציאציות שונות, גישה יותר מניחה את הדעת תהיה לחקור איך צורתם משפיעה על חווייתינו, ולא להסיק שתווך ההתבוננות מעביר לעינינו עוד גודל מיסטי חוץ מאור וצבע.
לפי גישה בריאה זו, אם נציב שני בניינים זהים לחלוטין - והמתבונן ייטען שהם שונים... אך לא מוכיח את טענותיו באופן עיוור - אז המסקנה היא שהוא הוזה.

אז לא, איש אינו מתיימר לקבוע שאינפדנס של רמקולים הוא המדד היחיד לצליל שלהם, כשם שאיש אינו מתיימר לטעון שגובהו של בניין הוא המדד היחיד ליופיו.

לא כל כך ברור לי החלק הזה של המשפט.
לא קראתי פה שום "ביקורת על יצוג גל אקוסטי חד מימדי באמצעות אות חשמלי" (לא אומר שהיא לא קיימת). העניין הוא שגל בודד לא רלוונטי להערכת אודיו במוזיקה, זאת הביקורת שניתנה.

אלוני,
למיטב הבנתי, הדיעה הסובייקטיביסטית השולטת בשרשורים שכנים דוגמת "האזנה ומדידות" (ובפורומים אחרים שהם "דתיים חרדים לענייני אודיופיליה", כדברי מנהליהם) - היא בפירוש ביקורת על ייצוג גל אקוסטי באמצעות אות חשמלי. ביקורת שהיא בלתי-מושכלת, לדעתי. ומכאן נסללה הדרך לטענה הדמגוגית לפיה יש "טכנוקרטים" שכביכול חושבים שמה שלא נמדד - לא קיים, ושלדעתם די בהסתמכות על מדידות בעולם האודיו. וכנסיון לחזק את השמצתם, מופיעים שרשורים דוגמת שרשור זה. שרשור זה מוציא את הדברים מהקשרם על מנת לחזק את הדוקטרינה האודיופילית.
זה כמו לגייס את איינשטיין (שבכלל היה אתאיסט) על מנת לחזק טיעונים של בריאתנים.
הנה - יסיקו אותם אודיופילים - המדע לא יודע לכמת יופי של מוסיקה, מכאן שהוא גם לא יודע למדוד "מוסיקליות" של כבלים, מכאן שעוברת בכבלים איזשהי תכונה מיסטית הקשורה ל"מוסיקליות", ונסתרת ממכשירי המדידה.

כבר הגיעה השלב שאטקינסון יכול להרשות לעצמו יותר :

;זה ההבדל בין להקשיב במשך שעה, אפילו במערכת שלך לבין האזנה בת כמה חודשים.
לכן, אני בדרך כלל (שוב, הכל בתחום שלנו הוא בדרך כלל, אין ממש כלל) מעדיף להאזין למכשיר במשך זמן רב ככל האפשר לפני שתהיה לי דעה מגובשת.