שני חללים, שדרכי הצטלבה עם דרכם לרגע איום ונורא אחד......
בתקופת מלחמת לבנון הראשונה שרתתי כחובש בגדוד 12, ובמציאות הקשה של התקלויות ומטעני צד טיפלנו באין ספור נפגעים, תחילה כחובש מחלקתי ובהמשך כחובש בתאג"ד.
בסוף מרץ 85 בתקופה שלפני פנוי דרום לבנון, הצטרפנו לגדוד צנחנים שהיו בקו באזור נבטיה, ע"מ לאבטח את הפנוי שלווה בניסיונות פיגוע בלתי פוסקים.
בתאריך 30.3.85 בבוקר יפה ושמשי להכעיס ,הוקפצנו לטפל בארוע רב נפגעים לאחר שכח צנחנים נתקל בחולית מחבלים.
כשהגענו למקום בנגמ"ש, עדיין התחולל במקום קרב ומרדף אחרי החוליה המפגעת ,שלבסוף הצליחה לברוח לתוך ואדי סמוך ולהעלם בין הסלעים והצמחיה במקום.
בשטח טרשי במרחק של כ- 15 מטרים ביניהם שכבו שני פצועים ,כשחובש מחלקתי שלהם ניסה להגיש עזרה ראשונה.
אחד הפצועים , מרק, עולה חדש נפגע בירך והיה בהכרה, ואף דיבר עם החובשים שנגשו אליו. טופל בחוסם עורקים וחבישה מקומית ועירוי נוזלים ע"י ששי חכם שלמיטב זיכרוני היה בן מחזור של יוסי בבאר שבע ועופר עקרוני חברי לתאג"ד. לאחר מספר דקות הושען על האפוד המקופל שלו ועישן סיגריה וצחק על כך שחבריו בארה"ב הזהירו אותו לבל יתגייס.....
הנפגע השני, יוסי שהיה מפקד הצוות , נפגע בצורה אנושה בבית החזה ממספר כדורים, התנשם בכבדות ומלמל חלושות שצריך לטפל במרק כי הוא לא בטוח שהחובש הגיע אליו.
בגלל פגיעת החזה הקשה, והדקות שעברו עד שהגענו אליו הוא היה במצב של שוק תת נפחי משני לדמם והפגיעה הראתית .
בניצוחו של דר' מני אלקלעי, אבי בן נאים ואנוכי עשינו כל שניתן לבצע ברמת השטח, כולל נקז בין צלעי להקל על מצוקתו הנשימתית, וכן צנטר תת בריחי שיאפשר מתן נוזלים בכמות ומהירות מספקת בשל איבוד הדם הרב ממנו סבל.
לאחר מספר דקות נחת בקרבתינו מסוק בל 202 עם רופא מוסק ע"מ לפנות את הנפגעים.
לדאבוננו ולמרות מאמצים עילאיים שלנו ושל הצוות הרפואי המוסק לא הצלחנו להביא מזור לפציעותיו של יוסי , ומותו נקבע על הגבעה הטרשית המקוללת מאות ק"מ מביתו בבאר שבע.
מרק פונה בהכרה מלאה לצד חברו המת, ואנחנו לווינו את מעוף המסוק עד לאופק בתקווה ובודאות עיוורת שגורלו ישפר.
לאחר מספר ימים פנינו לרמב"ם לברר מה שלומו , והתברר שהפגיעה ממנה סבל היתה קשה, וקליע נוסף שהיה מוסתר תחת חוסם העורקים חדר דרך האגן לחלל הבטן, דבר שגרם לזהום קשה ממנו לא הצליח להתאושש וב- 1.4.85 נפטר מרק מפצעיו.
יהיה זכרם ברוך
דף זכרון של מרקוס הוכשטייןדף זיכרון של יוסף מויאל