פורסם: 26/10/11 15:52 ע"י eyal2991


פרק תשיעי





דיברנו על הפלטה, המיסב והבסיס וכיצד נהוג לתכנן אותם. אבל צריך עוד אלמנט אחד – שיסובב את כל העסק: המנוע, ואותו גם צריך לחבר לפלטה איכשהו. הפרק שלפנינו יעסוק בסוגי התמסורת השונים, כלומר הטכניקות המקובלות להעביר את מומנט המנוע לפלטה.

לא נעסוק היום במנועים לסוגיהם – על כך בפעם אחרת.

סוגי תמסורת


התכונה שבד"כ מגדירה ב"איזה סוג פטיפון" מדובר, היא טופולוגיית התמסורת. הנעה ישירה (Direct Drive), הנעת רצועה (Belt Drive), הנעת גלגל (Idler Wheel Drive) ובשנים האחרונות גם הנעה מגנטית (Magnetic Drive) – הן האפשרויות העיקריות שנדבר בהן.

התמסורת היא הדרך בה מועברת התנועה הסיבובית של המנוע לתנועה סיבובית של הפלטה. הפרמטר המעניין לגבי תמסורת הוא ה Trade Off בין מה שאנחנו רוצים להעביר (המומנט של המנוע) לבין דברים שאולי נרצה לא להעביר (רעשים).

לחובבי הדם שביננו, דיונים שנוגעים בעדיפות תמסורת אחת על רעותה הם מהלוהטים שניתן למצוא בתחום האודיופיליה האנלוגית, ותמיד מספקים הרבה אקשן ודרמה (ולפעמים גם קצת קומדיה – לפחות כשמדובר בחבר'ה שלא ממש מבינים על מה הם מדברים). לטעמי, אין תמסורת אחת טובה מהאחרות בפני עצמה. אפשר להשוות מכשירים ספציפית והאיכות בה מומשה טופלוגיה כזו או אחרת. חשוב מאד לבחון פטיפון כיחידה אינטגרטיבית עם פילוסופיית תכנון שעומדת מאחוריה – והתמסורת הנבחרת צריכה להתאים לאותה פילוסופייה.

המידה שבה נצמד את המנוע לפלטה חוברת למספר פרמטרים אחרים כדי ליצור תמונה מלאה של אופן התנהגות הפטיפון. כאשר מדובר באותם פרמטרים נוספים, בעיקר מדובר בהתנהגות המנוע עצמו (כמה מומנט הוא מסוגל להפעיל בעת ההדלקה ובעת נגינה ובאיזו מהירות הוא מסוגל לשנות אותו, מידת ה"חלקות" של התנועה שלו, כמות הויברציות שהוא מייצר), בכובד הפלטה ובכמות החיכוך במיסב. כבר העלתי בעבר את שני הכיוונים העיקריים שניתן לקחת בתכנון פטיפונים – צימוד חזק+פלטה לא כבדה מדי לעומת צימוד חלש+פלטה כבדה. בפטיפונים של DD למשל, נמצא בד"כ פלטות לא מאד כבדות, וכמו כן השקעה רבה במנוע שמסתובב חלק ולא מייצר הרבה ויברציות – אם דרך טכניקות המימוש של המנוע עצמו, ואם דרך תחכום המעגלים האלקטרוניים השולטים בתנועה שלו.

טוב, בואו נביט על סוגי התמסורות קצת מקרוב יותר

Direct Drive



נתחיל עם DD. הרעיון הבסיסי הוא פשוט מאד. הפלטה מונחת ישירות על הציר (שהוא המשך של הרוטור של המנוע). מדובר באופן הצימוד החזק ביותר – כל המומנט שהמנוע מפעיל עובר מיידית לפלטה והשליטה שלו עליה מקסימלית. מאידך – כל ויברציה וכל שינוי רגעי במהירות יגיעו גם הם מיידית לפלטה וישפיעו על רמות הרעש בעת הנגינה. לכן – ההקפדה על מנוע באיכות גבוהה ומעגלי בקרה מתוחכמים הם חשובים כאן יותר מבכל טופולוגייה אחרת.
הנושא של מנועים ומעגלי בקרה שווה בהחלט פרק משלו, אבל בגדול מדובר במערכות שעושות שימוש ב Feedback כזה או אחר ע"מ לנעול את המהירות למקור מדוייק מאד (גביש קווארץ, למשל) וכדי לספק תמיד את כמות המומנט הנדרשת – לא פחות מידי ולא יותר מידי.


כמה דוגמאות לפטיפוני DD שמביאים הרבה כבוד למגזר:



1) Denon DP100M
2) Nakamichi TX-1000
3) Technics SP-10 MKII
4) EMT 950
5) Rockport Sirius MKIII
6) Sony PS-X9
7) Trio L07D



כל המכשירים הנ"ל הם קלאסיקות במלוא מובן במילה. אבל ראוי לציין שלא צריך לחזור אחורה בזמן כדי לראות מימושי HIGH END של טכנולוגיית DD. בשנים האחרונות ישנה עדנה לתחום, ויצרנים שהיו שם נרדף לתכנונים מבוססי חגורה יצאו עם מוצרי DD. למשל Brinkman בדגמי Oasis ו Bardo:


וגם Teres עם ה Certus Direct Drive:


החזרה לצורת התמסורת הזו מגיעה בעקבות התקדמות טכנולוגית משמעותית (כך אומרים היצרנים) בתכנון מנועים "שקטים". אצל שתי החברות אגב, בניגוד לתכנונים הקלאסיים, הפלטה לא יושבת על מנוע אלא היא ממש חלק מהמנוע. הנה תמונה של החלק הסטטי של המנוע של TERES. הסלילים/מגנטים המסתובבים נמצאים בתחתית הפלטה



אני, באופן אישי צופה שנראה עוד חברות מוציאות מוצרים כאלה בעתיד הקרוב – שכן אם אכן ניתן לייצר מנועים שקטים כפי שהיצרנים טוענים, היתרונות של DD הם משמעותיים מאד וזהו אולי העתיד של פטיפוני High End.


Belt Drive



מרבית הפטיפונים המיוצרים היום, אאל"ט, הם מונעי רצועה. מדובר בטופולוגיה בה המנוע נפרד מהפלטה, ומניע אותה בעזרת רצועה שחובקת את הפלטה. בראש המנוע ישנו PULLEY שעליו יושבת הרצועה, והיחס בין מהירות סיבוב המנוע למהירות סיבוב הפלטה שווה ליחס בין קוטר הפלטה לקוטר ה PULLEY. במכשירים ישנים יותר, ה Pulley נחרט בצורה מדורגת והשליטה במהירות (33, 45 סל"ד וכיו"ב) נעשתה ע"י העברת הרצועה לאזור בעל קוטר אחר. בימינו, לרוב ה Pulley יהיה בעל קוטר אחיד ובקרת המהירות נעשית דרך מהירות סיבובי המנוע עצמו.

היתרון העיקרי בהפרדה הוא הרחקת מקור עיקרי של רעשים מהפלטה, ושליטה (דרך מידת האלסטיות של הרצועה) במידה בה שינויים קטנים ומהירים במהירות המנוע יגיעו לפלטה.בואו ונבחן את האמירה הנ"ל מקרוב יותר.

כדי שויברציות יגיעו מהמנוע לפלטה יש צורך בחיבור מכאני, כלומר מגע פיזי כלשהו. שתי נקודות קיימות ש"מחברות" את המנוע לפלטה:

- נקודת העיגון של המנוע, כלומר, הנקודה בה הוא מונח, או תלוי.
- הרצועה שמחברת אותו לפלטה

נתחיל עם הנקודה הראשונה. בפטיפונים זולים רבים משנות השבעים והשמונים תלו את המנוע מה SUB CHASSIS שאליו חובר גם בית המיסב. ויברציות לא רצויות מהמנוע הרעידו את כל הבסיס ואיתו גם את בית המיסב, שהרעיד את ציר המיסב, שמחובר לפלטה שהרעידה את התקליט, חד גדיא, חד גדיא...
כדי לצמצם מעט את התופעה, היו כאלה שהשתמשו בקפיצים או גומיות לצורך תליית המנוע.



בדגמים מתוחכמים מעט יותר, חובר המנוע ל PLINTH התחתון, תוך שימוש בקפיצים בין ה PLINTH ל SUB CHASSIS כדי לבודד את המנוע מהפלטה (דיברנו על Suspended chassis כבר).



עם התקדמות הטכנולוגיה והרצון לבודד את המנוע אף יותר, הורחק המנוע מחוץ לשסי לחלוטין. הדבר מאפשר לשים אותו רחוק, אפילו על משטח אחר – ולתת למרחק לעשות את שלו.





אם כן ניתן לראות שבעייה זו נפתרה לא רע. אבל מה עם נקודת הקשר השנייה?

כדי להעביר את מומנט המנוע לפלטה מחברים אותו עם רצועה לפלטה. בחירת סוג הרצועה היא כלי בידי המתכנן כדי לקבוע את אופי החיבור בין שני האלמנטים. מחד – הקשר הכרחי ע"מ להניע את הפלטה, אולם מאידך – גם רעשי המנוע יעברו דרך הרצועה.

המימוש הקלאסי של פטיפון מונע רצועה ישתמש ברצועה אלסטית מגומי נמתח. ע"מ להבין את היתרונות, זהו זמן מצויין להיזכר בשיעור הפיזיקה שלנו (שוב) ובדוגמת הקפיץ. זוכרים את הקפיץ שבצד אחד שלו היה גוף שנע ימינה ושמאלה ובצד השני אחזנו בו ביד והנענו אותה ימינה ושמאלה? להזכירכם, הגענו בסוף למסקנה שהמערכת הנ"ל היא מימוש פשוט של Low Pass Filter כלומר מסנן שמעביר תדרים נמוכים ומסנן גבוהים. אם אזיז את היד באיטיות מצד לצד, גם הגוף יזוז מצד לצד, אבל אם ארעיד את היד מהר, הגוף לא יזוז כמעט, אם בכלל.

רצועת הפטיפון האלסטית מייצרת את אותו האפקט בדיוק כמו הקפיץ – ההבדל היחיד הוא שכאן התנועה סיבובית ולא קוית. הרצועה תתפוס את התפקיד של הקפיץ והחיכוך עם הרצפה יוחלף עם החיכוך במיסב הפטיפון. הרצועה תעביר כמובן את התנועה הסיבובית של המנוע (שהתדר שלה 0, זו תנועה סיבובית קבועה), אבל כאשר יהיו הפרעות בתדר גבוה כמו ויברציות או שינויי מהירות מהירים בגלל COGGING (מעבר של הרוטור של המנוע בין הקטבים של הסטטור) הרצועה תימתח ותשתחרר ובסופו של דבר "תאכל" בעצמה את השינויים, כלומר תיצור אפקט של החלקה.

נשמע נהדר לא? אבל גם למטבע הזו יש שני צדדים. כשדיברנו על בסיס הפטיפון הבנו שבידוד הוא דבר מצויין כשמדובר במקורות רעש חיצוניים, אבל אם ההפרעה מגיעה מתוך המערכת – הוא מקשה עלינו לטפל בה. ושוב גם כאן העיקרון הזה חוזר על עצמו: כאשר הפלטה משנה את המהירות בגלל מקורות שאינם המנוע, למשל האטה בגלל Stylus Drag, הקשר ה"רך" עם המנוע מונע ממנו להרגיש את התופעה ולתקן אותה בצורה אפקטיוית ע"י הגברת המומנט (מנגנון מאד חשוב ב Direct Drive).

נציין שתי טכניקות להתמודד עם הבעיה הנ"ל בפטיפונים מונעי רצועה – את הראשונה כבר הזכרנו, והיא שימוש בפלטה בעלת מומנט אינרציה גבוה ומיסב עם חיכוך. מערכת שכזו תהיה הרבה פחות מועדת לקפיצות מהירות אבל היא לא תעלים אותן אלא תייצר אפקט של "מריחה" – כלומר במקום קפיצה חזקה ומהירה, נקבל שינוי חלש יותר אבל בעל משך ארוך יותר. חותמת הצליל של ההפרעות תשתנה בהתאם. הטכניקה השנייה היא שימוש בחגורה לא אלסטית (יצרנים מסויימים משתמשים בחוט דק, אחרים בסליל של טייפ). במקרה הזה, אנו עדיין מקבלים את האפקט של הרחקת הפלטה מנקודת העיגון של המנוע אבל מקריבים את סינון הרעשים של הרצועה כדי לקבל שליטה חזקה יותר של המנוע בפלטה. זהו צעד בכיוון פילוסופיית בנייה של DD וגם כאן נצפה לראות פלטה פחות כבדה (אחרת המנוע לא יוכל להשפיע מהר מספיק) – אבל עדיין אין לנו כאן אותה רמה של אחיזה של המנוע בפלטה כיון שהחגורה מחליקה מעט בעת שינויים מהירים.

כאשר מדובר בהגדלת מומנט האינרצייה של הפלטה, הגדלה ופיזור נכון של המסה היא מנגנון מאד מקובל – כפי שציינו באחד הפרקים הראשונים. טכניקה נוספת להשגת האפקט שניתן למצוא בעיקר במימושי DIY הוא שימוש ב Fly Wheel. לעתים אנשים רוכשים פטיפון כמו שהוא ומחפשים דרכים "חיצוניות" להגדיל את מומנט האינרצייה. בפתרון הזה, לא משתמשים בחגורה ישירות מהמנוע לפלטה, אלא מוסיפים עוד פלטה שמסתובבת על מיסב משלה. המנוע מניע את הפלטה החדשה בעזרת רצועה והפלטה הזו מניעה את פלטת הפטיפון עם רצועה נוספת. הנה כך:



החסרון בטכניקה הנ"ל הוא שהיא יקרה מאד כי גם לפלטת העזר צריכים מיסב ברמה גבוהה מאד ובזמן שניתן להשתמש בפלטה קלה יותר בפטיפון ולצמצם כך את שחיקת המיסב – נקבל שחיקה מוגברת במיסב של פלטת העזר (שחייבת להיות כבדה כדי לייצר את האפקט – ויש לזכור שהיא גם מסתובבת מהר יותר מפלטת הפטיפון כי אלא אם כן תהיה בעלת אותו קוטר).

עד עתה הבטנו קצת לעומק הנושא של הנעת רצועה, יתרונותיה וחסרונותיה במונחים של שליטה במהירות וצמצום רעשים. אולם קיים חסרון נוסף להנעת הרצועה והוא הבעייה של שחיקה בציר ובבית המיסב כתוצאה מהעובדה שהחגורה "מושכת" את הציר לכיוון המנוע. בעייה זו תמצא בכל תמסורת שאינה סימטרית כדוגמאת DD. טכניקה מקובלת כדי להתמודד עם התופעה היא ריבוי מנועים – שניים ואפילו שלושה שמפוזרים באופן סימטרי סביב הפלטה. החסרון הוא כמובן ריבוי מקורות הרעש ותחכום מערכת הבקרה שצריכה כעת לסנכרן בין המנועים.



חלק מדגמי VPI משתמשים בשני מנועים שמסובבים Fly Wheel, אשר מניע את הפלטה – כך שלמעשה יש בו שימוש בשתי הטכניקות האחרונות שציינו:




Idler Wheel



הותיק מבין מנגנוני התמסורת הוא ה IWD. בשנות החמישים זו היתה צורת ההנעה המקובלת ולמען האמת – רוב התוצרים היו די מחורבנים. ולמרות זאת – מספר מימושים קלאסיים מהתקופה ההיא שרדו ונמכרים היום במחירים מפוצצים. תומכי השיטה יטענו (כמובן) שמדובר עד היום בפטיפונים שנותנים את התוצאה הטובה ביותר.

אם בגלל ההייפ סביב המוצרים הללו ואם בגלל אמונה אמיתית באיכות התמסורת, בשנים האחרונות יוצרו מספר פטיפוני היי אנד שמשתמשים בטכניקה זו או אחת שדומה לה מאד, Rim Drive. נדבר גם על המימושים הללו.

אבל נתחיל מהמימושים הקלאסיים. כפי שרואים בשרטוט, ההנעה מתבססת על גלגל גומי קטן (Idler Wheel) שצמוד לפלטה מצד אחד ולציר המנוע מהצד השני. המנוע מסתובב, מניע את הגלגל וזה בתורו מניע את הפלטה. הנה המנגנון של EMT 930 :



באופן כללי מדובר בתמסורת ישירה, או חזקה יותר מהנעת רצועה, אבל פחות ישירה מ DD. יש כמה חסרונות מובנים לשיטה:
1) שחיקה של גלגל הגומי מאלצת להחליף אותו פעם בכמה זמן, שכן אם הגלגל אינו עגול באופן מושלם, התמסורת אינה טובה.
2) החלפת מהירויות מתבססת על הצמדה לגבהים שונים בציר (רואים בשרטוט שהוא מדורג לצורך העניין). הדבר דורש מערכת מנופים וקפיצים שתזיז את הגלגל למקום הנכון – וזה מאד מסרבל את המנגנון ומהווה מקור פוטנציאלי לויברציות. בתמונה – התחתית של Garrard 301.



3) גלגל ה IDLER דורש מיסב איכותי משלו

חלק מהמודלים (בראשם הטורנס 124) שינו מעט את הסכמה – הציר המדורג לא ישב ישירות על המנוע, אלא על מיסב נוסף משלו, והונע ע"י רצועה קצרה שהגיעה מהמנוע. המוטיבצייה היתה להקטין את הרעשים שמגיעים מהמנוע לפלטה. הנה לדוגמא Kenwood Trio שמממש את העקרון גם:



ב Lenco L75 גלגל ההנעה עומד בצורה אנכית ומתממשק לפלטה בצידה התחתון, ולא בדופן. ייחוד נוסף הוא שהציר אינו מדורג, אלא משופע.



למרות החסרונות, יש רבים שטוענים שהתמסורת הזו, כאשר היא ממומשת כראוי, מהווה Sweet Spot בין הנעת רצועה להנעה ישירה. אין לי ספק שאותם דגמים שנחשבים טובים עד היום הם אלה שהושקעה בהם חשיבה רבה לגבי פילוסופיית תכנון קונסיסטנטית, ואיכות היצור שלהם היתה גבוהה במיוחד. הנה כמה קלאסיקות:



1) Dual 1229
2) EMT 930st
3) Garrard 301
4) Garrard 401
5) Rek-O-Kut B12H
6) Russco Cue-Master
7) Thorens TD-124
8) Lenco L-75



ציינתי בהתחלה, שגם להנעת IDLER יש כמה מוצרים חדשים בשנים האחרונות. רוב המימושים הנוכחיים שונים מהקלאסיים בשני אופנים: ראשית, הגלגל יושב ישירות על המנוע (וישנויי מהירות נעשים דרך מהירות המנוע, לא קוטר הציר). שנית, המנוע יושב מחוץ לפלטה, כמו בהנעת רצועה, והגלגל שיושב לו על ה PULLEY פשוט מוצמד לפלטה. השם החדש שניתן להנעה הזו –Rim Drive.

מתוכם, לדעתי, יש כמה שניסו לקפוץ על העגלה בזול, ולקחו פשוט את המוצר של הנעת הרצועה, העיפו את הרצועה ושמו גלגל במקומה – ובמידת הצורך קרבו את המנוע לפלטה. למשל VPI:



אחרים השקיעו מעט יותר –TERES פיתחו מנוע חדש, ה Verus, המכונה Direct Coupled Motor. המנוע עצמו (בו הם מתגאים מאד) מבוסס על מנוע ה Direct Drive החדיש שלהם. אבל כדי להציע אותו כמוצר בפני עצמו שיכול להתאים לכל פטיפון חשבו שם על דרך מקורית להצמיד את הגלגל לפטיפון: כל יחידת המנוע פשוט נשענת על הפטיפון, כך שהגרויטציה דואגת ללחץ קבוע של הגלגל על הפלטה. מבנה הרגליות בתחתית בית המנוע הוא זה שגורם לו ממש להשען על הפלטה:



כאן עם נוטינגהאם:



אפילו כבר ראיתי ב eBay פלטפורמה יחודית שאמפשרת להרים מעט את המנוע כדי שלא ישען על הפלטה כשלא מנגנים, ובכך להאריך את חיי ה O Ring שמקיף את גלגל ההנעה. 50 פאונד, ופלטפורמה שלכם! כאן בפעולה:



דוגמאות נוספות לחברות שמשקיעות בתחום הן TT Weights ו- OMA (דגם Saskia). אתם מוזמנים לגגל ולהציץ..

לסיום, למי שיש כוח לקרוא את השרשור הזה מה Vinyl Asylum– שווה. הוא סובב סביב הנעות ה Rim Drive החדשות והוא גם דוגמא מצויינת לויכוחים החמים בתחום, וגם ניתן ללמוד ממנו לא מעט על הנעות שונות, מנועים, פלטות ועוד – שכן משתתפים בו אנשים שיודעים מה הם מדברים... cbrady הוא Chris Brady מ HW, TERES הוא Harry Weisfeld מ user510, VPI הוא Steve בעלי האתר הנהדר http://www.theanalogdept.com ו JD הוא אחד הותיקים המבינים ביותר והמעניינים ביותר (בעל יכולת נהדרת לעצבן את כווולם) – ויש עוד חברים רציניים שם (חלק מהם כבר לא כותבים שם יותר).

http://www.audioasylum.com/audio/vinyl/ ... 79765.html


Magnetic Drive

לסיום הפרק על צורות תמסורת – נדבר מעט על הנעה מגנטית, שצצה אצל מספר חברות בשנים האחרונות. הרעיון הוא שהפלטה אינה מחוברת פיזית למנוע בשום צורה. במקום זה, המנוע מחובר לפלטה תחתונה (בהנעה ישירה או דרך רצועה). בחלק העליון של הפלטה הזו יש מגנט אחד טבעתי או סדרת מגנטים. מעליה, הפלטה של התקליט ובה יש בתחתית מגנטים נוספים. כאשר הפלטה התחתונה מסובבת ע"י המנוע – הכוחות המגנטיים יגרמו גם לפלטה העליונה להסתובב.

הרעיון – סינון מוחלט (או כמעט מוחלט) של ויברציות מהמנוע לפלטה, אבל בלי ויתור על שליטה חזקה של המנוע בפלטה. ניסיתי פעם לעצור פלטה של Transrotor כזה בעת עבודה – תאמינו לי, זה לא היה קל!

עד כמה כל הסיפור עושה את העבודה? לא יודע האמת – אבל זה מגניב לאללה! נסתפק הפעם בקצת תמונות והסברים: לחברת Transrotor שני סוגים של הנעה מגנטית. ה Transrotor Magnetic Drive וה Free Magnetic Drive. ה TMD הפשוט יותר בין השניים, ובו הפלטה התחתונה מונעת ע"י רצועה ושתי הפלטות חולקות את אותו הציר. ה FMD הוא המתקדם יותר, בו הפלטה התחתונה מונעת בהנעה ישירה, ושתי הפלטות נפרדות לחלוטין, לכל אחת ציר עצמאי משלה.


TMD
http://www.frank-landmesser.de/hoer_analog_tmd.html



FMD



גם ה Disc Master של EAR עושה שימוש בהנעה מגנטית.

תמונה

אופפפפפ....
זהו להפעם, תהנו.

אייל




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות