פרק רביעי
שלום ידידי,
אחרי שדיברנו בהרחבה על הפלטה, נתייחס לאלמנט שמאפשר לה להסתובב –
הציר והמיסב. מדובר כמובן בשני חלקים: אחד צמוד לפלטה (מסתובב) ואחד צמוד לבסיס (קבוע). מדובר במשימה לא מסובכת לכאורה, ותעשיית הפטיפונים התכנסה פחות או יותר לפתרון אחד – אבל יש עליו לא מעט וריאציות בשוק. ניגע בעיקריות שבהן ובכמה קצת יותר אקזוטיות. חשוב לציין שפרק זה כפי שנכתב אינו בדיוק רלוונטי לפטיפונים בעלי הנעה ישירה – למרות שגם שם קיים ציר בתוך המנוע וחלק מהבעיות דומות.
ישנם מספר סוגים של מיסבים בתעשייה, אבל לצרכי סיבוב הפלטה בפטיפון משתמשים בד"כ במיסב בעל כדור יחיד ע"מ להקטין את כמות הרעש. הרעיון הבסיסי נראה כך:
אז מה מצוייר בשרטוט? לפלטה מחובר ציר. הציר יושב בתוך "כוס" שמחוברת לבסיס, ובתחתית הכוס – כדור. הכדור יושב לרוב על דיסקית קטנה (Thrust Pad) ומסתובב עליה. כיון שהכדור והדסקית הם שני האלמנטים שנעים זה ביחס לזה משקיעים בחומרים שנשחקים כמה שפחות. טפלון, דלרין, מתכת, אבנים קשות... היתרון של הטפלון למשל – שהוא סופח מעט מהשמן ונהיה חלק מאד. בד"כ לא משתמשים באותו חומר לכדורית ולדיסקית, מה שיגרום לשחיקה מקסימלית – אחד מהחומרים מעט רך יותר מהשני.
הציר והכוסית הם מהחלקים הקשים והיקרים ביותר לייצור בפטיפון. המרווח ביניהם מזערי (מספיק כדי שהשמן יחדור פנימה) ורמת החלקות שלהם מדהימה. המרווח ורמת החלקות מגיעים לעתים לרמות של מיקרונים בודדים, ואפילו פחות. הציר עשוי לרוב ממתכת (אבל יש גם צירים קראמיים), והכוסית עשוייה כיום לרוב מפליז, או ברונזה שיוצרה בתהליך SINTERING שגורם לה להיות "מחוררת" ונותן לה תכונת ספיחה של השמן.
בין הציר לכוסית ממלאים שמן (או נוזל אחר, למשל סיליקון) כדי להחליק את התנועה, למנוע שחיקה, רעשים והתחממות. מעט על לובריקציה: מדובר, מסתבר, במדע שלם. אבל נסתפק בלציין את שתי התכונות החשובות של השמן:
ראשית סוג השמן: עליו להיות כזה שמשמר את רמת הצמיגות שלו לאורך זמן ובטמפרטורה, ולא כזה שנהיה ג'לי עם הזמן או מימי כשהעניינים מתחממים. כמובן ללא כל מיני דטרגנטים ושאר תוספים כמו שמן מנוע סטנדרטי.
התכונה השנייה היא מידת הצמיגות. כעקרון – ככל שהמרווח בין הציר לכוסית קטן יותר כך ממליץ היצרן על שמן דליל יותר, אבל יש יצרנים שדוגלים בשמן סמיך גם אם המרווח קטן מאד – וזאת כדי לייצר חיכוך בכוונה. לדבר יש אפקט של שיכוך (DAMPING) על אופן התגובה של הפלטה לשינויי מהירות. נדבר עוד על הנושא של שיכוך בעתיד אבל בגדול דרך החיכוך במיסב בצרוף המסה של הפלטה ניתן ליצור אפקט של החלקה של שינויי מהירות רגעיים.
חברת Well Tempered יצרה מימוש שונה מעט של הציר הסטנדרטי. ראשית הכדורית התחתונה אינה במרכז הציר. שנית, הציר מוחזק ע"י 4 כדוריות טפלון נוספות בצדדים, שנוגעות בו כל הזמן. המשחק, או הטולרנס של ציר כאן הוא 0 – אבל מאידך – האם הרעש מהמיסב לא גבוה יותר? שאלה מעניינת...
בשורה התחתונה חשוב להבין שמיסב מסוג זה הוא מקור רעש בפטיפון – אם מנקודת המגע של הכדור, או מהקירות. הדבר קריטי במיוחד במימושים בהם הפלטה כבדה מאד, טכניקה שדיברנו עליה והפכה נפוצה למדי בשני העשורים האחרונים. ככל שהאימפלמנטציה טובה יותר, הרעש נמוך יותר. כמו כן יש פה אלמנט של שחיקה. בסופו של דבר יש להחליף את הכדורית ו/או הדיסקית כי לשמר את הביצועים. חסרון נוסף של המימוש הזה נובע מהעובדה שמרכז הכובד של הפלטה נמצא גבוה מעל נקודת הציר שהיא נקודת המגע של הכדורית בדיסקית – והדבר גורם למומנט גבוה ויצירת ויברציות מוגברות בפלטה (שמתנהגת קצת כמו סביבון) וגם לשחיקה מוגברת.
כדי להתמודד עם המגבלות הללו של המנגנון הקלאסי, הומצאו סכימות מעט שונות של ציר ומיסב:
> מיסב הפוך (Inverted Bearing):
על מנת לקרב את נקודת הציר למרכז הכובד של הפלטה (ואפילו למקם אותה בדיוק במרכז הכובד, או מעליו) משתמשים יצרנים לא מעטים במיסב הפוך. כמתואר בציור, במקרים אלה הציר יוצא מהבסיס כלפי מעלה, ובראשו מונחת הכדורית. הכוסית היא חלק מהפלטה ומולבשת על הציר מלמעלה. התוצאה היא העלאת נקודת הציר ושיפור היציבות של המערכת. החסרון: כעת הכדורית כבר לא שוחה באמבטיית שמן (מקסימום מאגר קטן בראש הציר). כמו שרואים בציור, בתחתית הציר ישנו מאגר שמן גדול יותר, ורצוי למצוא דרך לגרום לו לעלות כל הזמן למעלה כדי לשמור את נקודת הציר "רטובה" כל הזמן וליצור תחלופה של השמן. חברת MICHELL משתמשת בפטנט נחמד בעניין – הם חורטים תעלה ספיראלית מסביב לציר וכתוצאה מתנועת הסיבוב עולה כל הזמן שמן חדש לראש הציר והשמן הישן "נשפך" מהצדדים.
מיסב נוסף עם אותו רעיון:
ואפרופו Michell, זוכרים את התמונה של ה Michell Gyro עם המשקולות על הפלטה בפרק 2? כעת ניתן גם להבין מדוע המשקולות נמצאות בתחתית הפלטה – המטרה היא – במקביל לשימוש בציר הפוך להעלאת נקודת הציר – הורדת מרכז הכובד של הפלטה אל מתחת לנקודת הציר ליציבות מירבית.
חובבי המיסב הרגיל (לא הפוך) – חיפשו דרך לפתור את בעיית מרכז הכובד מבלי להתעסק עם בעיות הלובריקציה של המיסב ההפוך. הפתרון שלהם נראה בציור הבא:
המיסב נשאר רגיל עם כדורית למטה והכל – אבל כל המנגנון הועלה למעלה לתוך הפלטה. התוצאה שוב: קירוב נקודת הציר למרכז הכובד של הפלטה.
>מיסב צף (Floating Bearing)
מין הסתם חיפשו היצרנים להפטר ממקור הרעש והשחיקה העיקרי – הכדורית והדיסקית. ההתפתחויות בתחום של ייצור מגנטים יציבים ואחידים איפשרו לפתח סכימה שבה עדיין יש ציר וכוסית (כדי למנוע כל תנועה שאינה סיבובית) אבל הציר צף באויר ולא נוגע בתחתית הכוס (או במיסב הפוך הכוס צפה ולא נוגעת בראש הציר). באופן כללי שמים שתי טבעות מגנטיות שדוחות אחת את השנייה – אחת על הפלטה ואחת על הבסיס. כוח הדחייה מספיק כדי להרים את הפלטה ולגרום לה להסתובב באויר. דוגמאות:
CMB של Clearaudio:
Davinci in Unision:
La Platine Verdier:
Hanss T-30:
שימו לב ששלושת המימושים הראשונים משתמשים במיסב הפוך, ואילו הרביעי משתמש במיסב "רגיל".
Verdier פיתחו ציר צף אחר עבור ה Nouvelle Platine – ציר שצף על אמבטיית שמן. הדבר דורש כמובן איטומים יותר רציניים למנוע דליפות ומשאבה פסיבית שתשמור על לחץ שמן קבוע. להלן שרטוט (בלי הסברים...):
מתנגדי הציר הצף טוענים שהעובדה שהפלטה יכולה "לשחק" בגובה שלה (אם נלחץ בכוח עם היד הפלטה תרד מעט) מורידה את הביצועים ופלטה שכזו אינה מהווה בסיס יציב מספיק כדי שהזרוע והראש יוציאו את כל האינפורמציה מהתקליט כראוי. אני שמעתי VERDIER פעמיים – ולא הרגשתי בעיה שכזו... פטיפון נפלא.
ע"מ להתמודד עם הבעיה שקיימת כביכול, הומצא ציר היברידי – יש לו גם כדורית וגם מערכת מגנטית. במימוש הזה – כוח הדחייה של המגנט מחושב כך שיחזיק כמעט את כל כובד הפלטה, הכדורית עם הדיסקית "מרגישים" פלטה קלה מאד – למרות שהיא יכולה להיות כבדה מאד. התוצאה: הרעש והשחיקה יורדים כמעט לאפס אבל הפלטה יציבה ולא יכולה "לשחק". אני לא מכיר מוצר מסחרי כזה, אבל קראתי על מספר מימושי DIY כאלה.
ובכן, זה סוף הפרק בנושא הציר והמיסב. בפעם הבאה... משנים קצת כיוון, Stay Tuned.
אייל