פורסם: 28/03/11 14:03 ע"י eyal2991


פטפוטי פטיפון פרק ראשון



The_Sounds_of_Earth.jpg



כשחושבים על זה – די מדהים שניתן להקליט ולנגן מוזיקה מתקליט. לי, באופן אישי, מהנדס אלקטרוניקה מבציר שנות התשעים עם חיבה מיוחדת לעיבוד אותות דיגיטאליים, הרבה יותר פשוט להבין דגימה של סיגנל לצורך הקלטה, והעברת הדגימות דרך פילטר וממיר דיגיטאלי לאנלוגי כדי לשחזר את הצליל.

אבל היו ימים, כן, בהם הטכנולוגיה הדיגיטאלית היתה עדיין חלום, וגם לאחר מכן משזו התפתחה, לקח זמן עד שהפכה קטנה וזולה מספיק כדי להכניסה לכל בית. לפני כן, אם רצית לשמוע מוזיקה ברמת שחזור נאותה – הקשבת לתקליט. נכון, היו גם מדיות מגנטיות כמו הקסטה הקומפקטית שאף תפסה את מקום התקליטים לפני שהגיעו הדיסקים והעיפו את שניהם מהדלת – אבל יתרונה היה בניידות וביכולת ההקלטה, ולא באיכות הצליל.

אפשר לכתוב ספר שלם על ההיסטוריה של מדיות להשמעת מוזיקה במאה העשרים ואחריה – סיפור מרתק ששוזר בתוכו את התפתחות תעשיית המוזיקה לאורך השנים עד לאן שהגיעה היום (לאן באמת?), אבל לא על זה אני רוצה לכתוב. אני רוצה לדבר על הפן הטכני של אותה טכנולוגיה שהביאה לראשונה את המהפכה של מוזיקה לכל בית – מהפכה בעלת השלכות מרחיקות לכת על התרבות האנושית בכלל, והמוזיקה בפרט.

ה"רשומה" הזו היא ראשונה בסדרת רשומות שמטרתן לפטפט על הטכנולוגיות שקיימות היום (נדלג ברשותכם על ההסטוריה שהביאה אותנו עד הלום) למימוש של פטיפונים. הגדרתי את הפעילות כ"פטפוט" כיון שאני לא מתיימר לתת סקירה מקיפה ומוסדרת שתכסה את כל האספקטים הנוגעים בדבר. המטרה היא להעלות כל פעם נושא אחר, לא תמיד לפי איזה סדר ברור, לחלוק ידע ודעות ולנהל דיון פורה ומפרה בנושא.

לאורך הסדרה נכנס לעומק שיקולי התכנון של חלקי הפטיפון השונים, וננסה להבין ביחד איך תכנונים שונים פותרים את הבעיות השונות – ואיזה בעיות חדשות הם יוצרים. נשתדל להגיע גם למדריך קצר למשתמש באיזהו שלב, שיהיה פשוט אחרי שנבין את התאוריה...

לפני שממשיכים, כמה נקודות "מנהלתיות":
1) אני ממש לא מומחה בתחום הפטיפוניה – כל מה שאכתוב כאן הוא ניתוחים שלי אחרי לא מעט שעות קריאה והתעסקות, אבל יכול להיות שאני טועה, או שהחמצתי דברים, או שסתם יש עוד מה לומר בנושא.
2) אי לכך – אני מברך על כל הערה, תיקון, שאלה, דיון, ויכוח וכיו"ב. הכל מותר בשרשורים, כל עוד מתדיינים בצורה מכובדת ומכבדת.
3) מה שאני מבקש לא להכנס אליו הוא תחום השוואת הסאונד בין המדיות. ראשית, כיון שזה לא נושא השיחה, ושנית, למרות שלי זה לא מפריע כהוא זה, אנשים אחרים שאני מאד מחבב נוטים להמנע מלהשתתף ברגע שהדברים גולשים לשם. על כן – אנא, המנעו מכך.
4) אין לי מושג מה תהיה תדירות השרשורים – זמני לא תמיד בידי, ולוקח זמן להעלות את הדברים על הכתב. אם הייתי אלון, כמובן שהייתי משחרר אחד כזה כל שבוע כמו שעון שויצרי– אבל אני לא :) .



טוב, אי אפשר להתעמק כיצד עובד פטיפון מבלי להבין מעט איך נוצר תקליט, ואיך הוא נראה.




הסרטים מתארים את התהליך בצורה די ברורה. קצת פרטים פיזיים על התוצאה (LP מודרני של 33.3RPM):
קוטר התקליט 300 מילימטר
קוטר הלייבל כ 100 מילימטר
קוטר החור המרכזי כ 6 מילימטר
אורך הגרוב השבלולי בכל צד – כחצי קילומטר
הגרוב הוא בצורת V כאשר על קיר אחד מוקלט ערוץ שמאל ועל השני ערוץ ימין.
עובי הגרוב בחלקו העליון כ 30 מיקרון
ככל שמתקרבים למרכז התקליט, המהירות הקוית של המחט יחסית לתקליט יורדת (הקוטר קטן יותר, אותו מספר סיבובים בדקה). בקצה החיצוני של התקליט המהירות הקוית כחצי מטר לשנייה. כלומר כדי לייצר תדר של 5 קילוהרץ למשל, אורך הגל על הגרוב כעשירית מילימטר (100 מיקרון). לקראת סוף התקליט אורך הגל יהיה כ 40 מיקרון


להלן כמה תמונות תחת מיקרוסקופ של תקליט:
http://www.synthgear.com/2010/audio-gea ... icroscope/
http://www.recordtech.com/vinylgrooves.htm

ועוד אחת יפה:

diamond_stylus_travelling_through_LP_grooves.jpg



ככל שהווליום גבוה יותר, משרעת הגל תהיה גדולה יותר ותדרוש יותר רווח בין החריצים, כך שפחות זמן מוזיקה יכנס לתקליט. נחמד להציץ בלינק הזה למשל של חברת RTI שנותנת שרותי PRESSING. בין השאר הם ממליצים להקפיד של ווליום לא גבוה מידי כדי לאפשר יותר זמן נגינה על כל צד.
גם השימוש בעקומת RIAA מנחית את תדרי הבס בהקלטה ע"מ לחסוך מקום ולאפשר יותר זמן נגינה. בעת ניגון התקליט, מגבר הפונו מבצע את ההיפוך לעקומה כדי להחזיר את אות המוזיקה למצבו המקורי.

אם כן – כדי לנגן מוזיקה מתקליט יש צורך במערכת שמסובבת את התקליט ב33 ושליש סיבובים לשנייה בדיוק, ובה אלמנט אלקטרו-מכאני בגודל קטן מ 30 מיקרון שיעקוב אחרי השינויים המוקלטים ויתרגם אותם חזרה לאות חשמלי. הפטיפון עושה שימוש בשלושה חלקים עיקריים לצורך העניין:

הבסיס המסתובב (Turntable) – תפקידו לסובב את התקליט ב 33 ושליש סיבובים לדקה בדיוק בכל רגע נתון, במישור האופקי בלבד, מבלי ליצר כל תנועה במישור האנכי. בעקרון מדובר על פלטה עגולה מסתובבת על מיסב כלשהו בעזרת מנוע.
הראש (Phono Cartridge) – אלמנט הקריאה האלקטרו מכאני שכולל מחט שעוקבת אחרי החריץ, ומערכת של מגנטים וסלילים שמתרגמת את התזוזות לזרם חשמלי. תפקידו לעקוב אחרי החריצים באופן מדויק ולהעביר את המידע ב 100% לאות חשמלי.
הזרוע (Tonearm) – תפקידה היחיד להחזיק את הראש במקומו על התקליט (כיון שהראש לא יכול ככה סתם לרחף באויר). אסור לה להוסיף שום השפעה משלה לתהליך שחזור הצליל.

נשמע די פשוט... אבל, זה לא. בחיים האמיתיים שום דבר לא מתנהג בצורה התאורטית. במיוחד כשמדובר במכניקה, יש הרבה מאד גורמים שבעצם הופכים את הפעולות האידיאליות המתוארות למעלה לבלתי אפשריות. כמו כן – אפילו נקודת הפתיחה רחוקה מלהיות אידיאלית. פגמים רבים יהיו תמיד בתקליט, החל מבעיות יצור (בעיות בחומרים, בחריטה, במרכוז וכיו"ב) וכלה במצב התקליט עצמו (לכלוך, שריטות, עוותים, שחיקה וכיו"ב). תוסיפו לכל זה את העובדה שהגדלים הפיזיים שצריך לעבוד איתם הם קטנים באופן מעורר השתאות, ותגיעו אולי לאותה מסקנה איתה פתחתי: זה פשוט נס שזה עובד. הכרה של הגדלים המיקרוסקופיים שמתעסקים איתם ושל הגורמים המפריעים לשחזור היא הבסיס להבנה של ההקפדה היתרה על הפרטים הקטנים שדרושה כדי ליצור פטיפון שמנגן ברמה גבוהה.

אייל




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות