עצור! אתה שפונגל!
בסקירה צנועה זאת נתייחס ל"Shpongle", שזה הרכב\פרוייקט מוסיקה אלקטרונית מדליק במיוחד.
שפונגל מורכבת משני חברים: סימון פוסטפורד ור'אגה ראם שפועלים מבריטנייה.
החברים חתומים ומשחררים אלבומים בלייבל המעולה Twisted Records.
למעשה שפונגל זה פרוייקט יזום של הלייבל וסיימון ור'אגה פעילים בעוד כל מני פרוייקטים.
נתחיל בשאלה המסקרנת מה זה שפונגל? זו בהחלט שאלה טובה, ברם אין בנמצא תשובה מלאה.
הסברה הרווחת היא שכך ר'אגה נוהג לענות כששואלים אותו לשלומו. במיוחד כשהוא חש אופורי ומבסוט.
ההגדרה הרחבה והמרתיעה לעיתים "מוסיקה אלקטרונית", נמתחת כאן עוד מעבר לגבולותיה המופשטים מראש.
המוסיקה השפונגלית שייכת לתת הג'אנר הפסיכדלי, איטי של האלקטרוניקה. מעבר Downtempo,
היצירות משופעות במוטיבים של מוסיקת עולם, כלומר גם כלים טבעיים, תופים, גיטרות וחלילים וקצת שירה. מה שאני מנסה לומר כאן זה שאם אתם חוששים ממוסיקה אלקטרונית באופן דומה לאיך שמיקי בוגנים מבועת מוואגינות, אז הגעתם לסקירה הנכונה. השפונגליסט האדוק הממוצע לא מכלה את רוב זמנו במציאת דילים של הדקה התשעים לטיסה לגואה. הראש הוא אחד, הרבה יותר מתוחכם ובוגר.
הגוון האתני\מוסיקת עולמי במוסיקה השפונגלית הוא אחד מאבות המזון המוסיקליים של ראג'ה, אך לאו דווקא בגלל מוצאו (כפי שמעיד שמו), למעשה בכלל לא קוראים לו ראג'ה אלא רונלד רוטפילד, הוא אוסטרלי (במקור לפחות, הוא היגר לבריטנייה בצעירותו) לבן, בן 69 (יליד 1941!!!) ובעלים של לייבל משלו.
לעומתו, סיימון מתהדר ברזומה יותר סטנדרטי לאמן אלקטרוני: הוא יליד 1971, ובעל רקורד מכובד בסצינת הטראנס. אבל טראנס טראנס: חפירות, קרחנות, גואה, שוודיות מדליקות ודלוקות , תימנים עם רסטות ושארוואל מזוגגי עיניים שרצים בחוף כתרנגולת קטועת ראש. כיף חיים.
על כל פנים הזוג המוזר שיחרר את אלבומם הראשון Are you shpongled? בשנת 1998. זה אלבום מצויין, פסיכדלי ואיטי, עם השפעות טרנסיות עדינות. כמובן שהטרנס כאן בחצי מה BMP ה"תקני".
האלבום הבא Tales of the Inexpressible שיצא ב 2001, כבר סוחב יותר לכיוון מוסיקת העולם. ר'גה מנגן שם בשלל אינסטרומנטים אקזוטיים. כמובן שגם כאן לא חסרים סימולים וסינטוזים. מומלץ.
בשנת 2005 הם הוציאו אלבום מעולה Nothing lasts … but nothing is lost לדעתי זהו אלבומם הטוב ביותר. כאן הם שיכללו את המיזוג הבלתי אפשרי בין הקארחנה המסטולית של סיימון, והשאנטיפי האינטיליגנטי של ר'אג'ה לרמה מרשימה ביותר. את החגיגה משלימים שלל שת"פים עם כל מני VIPs מהסצינות. גם האלקטרונית וגם ב-מוסיקת עולמית.
החודש הם הוציאו את אלבומם הרביעי Ineffable Mysteries from Shpongleland. מאז הוא לא עוזב את ה CD (הדיסק בדרך, אבל בנתיים לא התאפקתי ונעזרתי בשיתוף קבצים..).
האלבום הזה מייצג את כל מה שאני אוהב בשפונגל. השירים שלהם שלמים בכל בחינה: מוסיקלית, הפקתית וביצועית. אין חלקים לא פתורים באף שנייה באף קטע. הרעיונות המוסיקליים זורמים ומפתיעים כל פעם מחדש. מבחינה מסויימת יש באלבום נסיגת מהקו הטראנס פסיכדלי Downtempo מהאלבום הקודם,
ושילוב של יותר אלמנטים מוסיקת-עולמיים מוזרים, אבל אני אוהב את התוצאה המרנינה.
האיכות הגבוהה לא מפתיעה בהתחשב בכך שזה בסה"כ אלבומם הרביעי של השפונגלים באחת עשרה שנות פעילות. הזוג מוזר משקיע המון זמן עד שהחזון המוסיקלי מגיע לחנויות התקליטים.
שפונגל זה כמו אוטריבין למח. אני ממליץ בחום.
אי אפשר בלי כמו טיובים ....
מהאלבום החדש : הקטע הפותח :
והקטע השני (האהוב עלי מאוד)
ומהאלבום השני , Star Shpongled Banner
