האמת, עוד קשה לי לדמיין עצמי יושב שם באמצע היום ומאזין,,, אבל מתכנן להגיע.

טוב, אני עשיתי שיפטינג מהיר
הרגע חזרתי מטיול אופנועים בין יומיים בצפון

כיף לך, גם חמיד היה מעדיף להיות בחוץ בשמש במקום באולם החשוך במידל עוף נון.
לפחות כך אמר לנו
אבל חמיד כמו חמיד, חומד של אישיות, וכשרון בקצות האצבעות, ללקק
ארי כמובן ענק.
והכפיל של יאיר גם לא קוטל קנים.


תודות לעמי על הדירבון להגיע

אתחיל מהסוף. אתמול חזיתי בתחייתו של פסטיבל הג'אז בתל-אביב.

זה היה יום שישי שמשי ומקסים שהתחיל בשלישייה של Ari Brown, Joshua Abrams ו Hamid Drake. דרייק הודה בחיוך רחב שגם הם עצמם היו מעדיפים לבלות את אחר הצהריים בחוץ, בשמש החמימה. אבל מאחר שנכפתה עליהם הופעת צהריים הם לא איכזבו וחיממו את האוירה באולם 1 של הסינמטק עד לטמפרטורת רתיחה. Ari Brown האדיר בטנור, כבר בן 72, אבל מלא אנרגיות כמו שני חבריו הצעירים יותר להרכב.

הם העניקו לקהל שבא שעה של שיקאגו-ג'אז אגרסיבי אך מלא נשמה כמו בימים הטובים של הפסטיבל. את חמיד דרייק, שהוא נגן כלי הקשה טוטאלי ונפלא, הייתי מוכן לשמוע גם בסולו, קל וחומר בטריו כזה. ארי בראון מנגן עם צליל ענק, יורה בסמכותיות ליינים מודליים ובלוזיים קולטריינים בקצב בינוני ומאחוריו סוערים, לעיתים בעוצמה רבה ולעיתים בלחש, אברמס ודרייק במקצבים מורכבים שמשתלבים באופן יפהפה עם הפשטות הלירית של בראון ויוצרים את התבשיל השיקגואי הסמיך והממכר הזה. הופעה אדירה שמשאירה אותך באויר שעות ארוכות לאחר שנסתיימה.

לפוסט המלא:
http://www.thesideman.co.il/2016/12/blog-post.html

חבר׳ה אתם מעליבים את ג׳ושה אברמס , לא עלה פעם אחת השם של הבסיסת בטריו והוא אחד היותר לוהטים בפרי ג׳אז כיום ..

מה, ואף מילה על עודף מלך האריות שם ? חמש עשרה דקות של תפילה ועוד משחקים בנגוני-בס הזה (בטוח שיש לו שם אחר) מתוך סט שהיה קצר ממילא. כשנדלק זה בער יופי אבל ממש לא היה לי מספיק.

וחמיד באמת גם חמוד וגם תופעת טבע. רק שאני מעדיף אותו במוד בלקוול על מוד רוחני (ח שוויה).

ג׳וש אברמס לא הגיע - יאיר החליף אותו.