תקשיבו טוב-המורה שלו בתחרות דאז היה אריה ורדי-אני מיד שנסתיימה התחרות הפסקתי לנגן-זה היה

בגיל 16-הבן אדם לא היה הולך לביס- מנגן 8-9 שעות ביום מילדות כמו שסיפר אביו לאמי ברוסית מאחורי הקלעים

אני הגעתי לתחרות ללא אימון-טוב נו,חצי שעה אולי ביום אחרי מריבות קשות ונצחיות עם אמא'לה-0בגיל 28 החלטתי

לחזור-פניתי לאריה ורדי וכך הוא אמר:אני זוכר אותך היטב,למה לא פנית אלי אז,הייתי עושה ממך בדיוק את יפים

עכשו בגיל 30 אין לי מה לעשות איתך-הוא שלח אותי לוולריה ברוסקין מחיפה שאמרה לי-אין לך ידיים של פסנתרן

אבל מה שכן,במחשבה ריאלית-טוב לעולם הקונצרטים שלא הגעתי-הייתי מכה סדרנים,מנצחיםתוקף כנריות

יותר טוב לעולם

וגם אם הייתי שם לא הייתי מכיר אותכם-אז מה עדיף?

כנריות