valer_valer כתב:
מושג "מוזיקאליות" שייך לסוקרים, לדעתי, שניסחו כך איזון בין אנליטיות לחוסר פירוט, ופועל משתמשים לריכוך הביקורת.
מה לגביי אותם אנשים שאינם סוקרים החותרים למוסיקאליות במערכת שלהם?
אגב, מרבית הסוקרים, בארץ ובעולם, מתארים מערכות במונחים אודיופיליים, לא במוסיקאליות.
גם אלוני לא מתייחס למוסיקאליות בסקירות שלו, אם-כי כמאזין הוא מייחס חשיבות רבה למוסיקאליות.
אני מכיר סוקר אחד שלאחרונה התחיל להשתמש במונח "מערכת מוסיקאלית", אלא שלא ברור לי לחלוטין אם כוונתו במונח זה דומה לכוונה שאלוני הציע כאן.
aloni כתב:
פה אתה צודק, כדי להעריך בצורה נכונה צריך להשתמש בשיר/אלבום שאתה מכיר טוב. למרות שבעיקרון זה עובד איכשהו גם על חומרים שאתה לא מכיר.
המקום שזה פחות עובד זה על חומרים שאתה לא אוהב. אני כנראה לא אוכל להעריך מוזיקליות כמו שצריך על מוזיקה שדוחה אותי בפני עצמה.
אכן.
aloni כתב:
אני חושב שהבעיה היא של-"צבע" יש שתי משמעויות קצת שונות.
לפעמים משתמשים במושג צבע או "סאונד צבוע" כביטוי לעיוות טונאלי משמעותי.
לפעמים משתמשים בו כביטוי לאופי המערכת (כלומר "מערכת דינמית" גם יכולה להחשב כסוג של צבע).
אני סבור שניתן להגיע לסטאפ מוזיקלי מבלי להשתמש בצבע טונאלי (פירוש ראשון).
עם הפרשנות הזאת למושג "צבע של מערכת" אני מסכים, דהיינו, אופי של מערכת, אני מסכים.
aloni כתב:
אני לא בטוח שניתן ללא השני, או לפחות לא במערכת סטנדרטית.
מערכת בלי אופי זה אומר שכל הפרמטרים שלה שווי ערך. להגיע למצב שהם גם שווי ערך וגם בעלי ערך גבוה מספיק כדי להיות "מוזיקליים" זה לא פשוט ואולי גם לא אפשרי משום שיש פרמטרים מנוגדים.
לא נראה לי שקיימת מערכת כלשהי ללא אופי.
אם תוכל להביא דוגמאות קונקרטיות, יתכן שאשנה את דעתי.
רוזי1 כתב:
חוץ מזה, אם רגש הוא דבר אישי, והאחד מתרגש מבאסים כבדים והשני מגבוהים צווחניים, איך אפשר להסכים מה זה "מוסיקאלי".
אכן, רגש הוא דבר אישי.
כאשר אדם מתאר תכונות מסוימות של מערכת, אין לי מושג אם מה שמרגש אותו זה הצלילים שהמערכת מפיקה, או המוסיקה שהמערכת משחזרת.
רוזי1 כתב:
לכן ההגדרה צריכה להיות בעיקרה טכנית. הבעיה רק להסכים אכנית מהי מערכת מוסיקאלית.
לדעתי, תיאור נתונים טכניים של מערכת היא משהו שונה לחלוטין ממוסיקאליות של מערכת.
מאחר ואין אף מערכת בעולם המסוגלת לעשות את הכול בצורה מושלמת, בכל מערכת יש פשרות מסוימות. כאן נכנס העניין של טעם אישי והעדפה אישית. יש אנשים המעדיפים את גודל תמונת הבמה, אחרים מעדיפים פירוט, או פרזנטציה, או איזון טונאלי, או מרקם טונאלי, או מקרו-דינאמיות, או מיקרו-דינאמיות, או attack, או decay, או בסים המרעידים את הבטן, או בסים הדוקים, או תחושת חלל (ambience) – וכך הלאה.
לדעתי, ההבדל בין מי שאני מכנה "אודיופילים" לבין מי שאני מכנה "מוסיקופילים" אינו נמצא בתכונות המערכת שאדם זה או אחר מעדיף – אלה בדבר העיקרי המרגש את אותו אדם – אם זה הצלילים שהמערכת מפיקה, או האופן בו המערכת משחזרת את המוסיקה.
לכן, תיאור תכונות אודיופילות של מערכת ותיאור מוסיקאליות של מערכת הם שני דברים שבעיקרון הם מנוגדים.
byrdparis כתב:
מי אמר שצריך להסכים?
לכן אפשר להגיע להגדרה, אף היא תהיה סוביקטיבית.
מוסיקאלי לא יכול להיות טכני.
אכן.
