Guru Pro Audio QM10
הבטחתי עוד סקירת אקספרס, והנה היא הגיעה ועל לא פחות מרמקול חדש המיובא ארצה (טוב, הוא היה חדש כשהגיע אלי לפחות
).
הסברתי בסקירה הקודמת שאשתמש בשיטת הסקירה הזו רק כשיש לכך סיבה. והסיבה הפעם הינה טכנית, שכן מעבר למראה המיוחד של ה- QM10 יש לו גם "דרישות" הצבה מיוחדות. המילה דרישות בגרשיים משום שאני סבור שלרוב המשתמשים (ובנות זוגם) זאת יותר פנטזיה מדרישה.
אתם יודעים מה? כמה מילים ראשונות על הרמקול ונחזור לסוגייה הזאת.
אני כבר מדמיין את ברקצ מכנה את היצירה הזאת כמוצר לייף סטייל. אני ארשה לו לעשות זאת רק מהכיוון החיובי, שכן הרמקול השוודי הזה מעוצב לעילא. יש לו לוק, בטח בגימור הלבן של האקזמפלר הנבחן שיכול בשקט לחיות בסלון מעוצב או חדר עבודה שיקי. הגימור הזה לא מסתיים ברמקול, אפילו הקופסה, וחוברת ההנחיות, כולן במראה "אפלי" עדכני.
כפי שבטח כבר שמתם לב, צורתו הפיזית של ה- QM10 שונה מהצורה של קופסת נעליים עומדת האופיינית למדפיים. כאן יש לנו מן תיבה בעלת עומק וגובה פחות או יותר זהים, ורוחב רק במעט יותר גדול.
בחזית נמצא את שני הדרייברים (טוויטר 0.8" ומיד/וופר 4" ארוג מסיבים מינרליים) כשאת דפנותיהם מסתיר פאנל בצבע מעט כהה יותר ומעט מחוספס, בתחתית פורט מאורך.
הפאה העליונה בעלת אותו גימור כמו של הפאנל המסתיר את דפנות הדרייברים, ובתחתית למרות שלא תראו זאת בתמונות ארבע רגליות "ספוגיות" שעל פי היצרן תורמות לשיכוך וגם למניעת תזוזה בצורה יותר טובה מספייקים. אני יכול בהחלט לאשר שאכן קשה באופן מפתיע להזיז את הרמקול לכל כיוון מלבד מעלה.
בפאה האחורית נמצא את הטרמינלים לחיבור כבלי הרמקול, אך אבוי, מדובר בשקעים המסוגלים לקבל רק קונקטורים מסוג בננה (תחילה חשבתי שבשל המקור בתחום הפרו מדובר בקונקטורי ספיקון אך זה לא המצב).
עם הרמקול קיבלתי גם את הסטנדים התואמים בעלי שלושה עמודים (עבה מקדימה, שני דקים מאחור) כאשר הפאנל העליון מכיל ארבעה שקעים התופסים את הרגליות היטב. בתחתית הסטנד ספייקים בכל זאת.
ואנו חוזרים סופסוף לנושא איתו התחלנו.
אחד הנושאים או הבעיות השכיחים ביותר בהם אנו נתקלים אצל חובבים בתחום, בעיקר אלו שאינם בעלי חדר האזנה יעודי (הרוב בישראל לפחות?) קשורים להעמדת הרמקול בחדר.
יש בדר"כ קונפליקט רציני בין הצורך של הרמקול למרחב פנוי, ובין הצורך לפנות את המרחב המשותף בבית ממכשולים בדמות רמקולים. ישנם אלו שאפילו נאלצים להזיז את הרמקול לפני ואחרי כל סשן.
ה- QM10 בנויים מלכתחילה להיות קרובים ולהעזר בקיר האחורי. אנחנו אפילו לא מדברים על 30 ס"מ אלא ממש צמודים! (אך בהטייה)
לרבים זאת ממש ברכה ופתרון מעולה לבעיית המקום וההנהלה, במקרה שלי זה פשוט לא אפשרי פיזית. יש לי את הקונסטרוקציה הגדולה ועוד מיני פילטרים ומכשולים כך שהמיקום הקרוב ביותר לקיר הוא בסדר גודל של כמטר (הרמקול שלי מתחיל בכ- 1.6 מטר מהקיר) ובמקרה שלי זה גם לא קיר רגיל אלא ציפוי קיר גבס עם מרחק מהקיר האמיתי.
אז כל זה מסביר מדוע איני יכול להעניק ל- QM10 את הסביבה לה הוא זקוק בסטאפ הראשי, ולכן הוא גם זכה לסקירת אקספרס. אך את הפיצוי נעניק לו על הסטאפ המשני שלי בחדר העבודה.
סשן האזנה
את הסשן נחלק אם כן לשני חלקים, חלק ראשון על הסטאפ הראשי, אפילו אם אנחנו לא עובדים עם ה- QM10 בצורה בה הם נבנו לעבוד אולי נצליח ללמוד עליהם משהו.
חלק שני בחדר העבודה, שם למעשה בדקתי אותם בשתי קונפיגורציות.
אוקי אנחנו מתחילים בסטאפ הראשי. בחרתי ארבעה אלבומים שכבר היו בפלייליסט של HFMC וניסיתי להבין האם יש טעם לבחון את ה- QM10 בתצורה הזאת. המסקנות לא היו חד משמעיות.
לדוגמה ב-
Unsung Heroes של סאטן, הייתי מאוכזב מרזון מסויים בקולה של סאטן, בכלי הנשיפה והתופים למרות שהטרנזיינטים בכלי ההקשה היו טובים מאוד, ואילו ב-
Ella and Pass... Again היו גודל ונכונות גם בקולה של הגב' פיצג'רלד וגם לגיטרה של פאס. ב-
Changing Places של שלישיית גוסטבסן לא היה לי את האימפקט שאני רגיל לקבל מהקונטרבס והתופים והבמה הצטיירה באופן לחלוטין לא מוכר, ואילו בקונצ'רטו השני לפסנתר של רחמנינוב
בביצוע הלן גרימו (בגירסה של Dal Segno לא של דנון אם זה משנה) שמעתי צלילות באוקטבות הגבוהות של הפסנתר שאין לרמקול שלי.
אך המסקנה שלי מהחלק הזה של הסשן זה שבהתאם להמלצת היצרן, מקומם של ה- QM10 כנראה אינו במרחק כה רב מהקיר האחורי. לפחות לא בחדר שלי או עם הסטאפ שלי. למרות שהתחום הגבוה היה גם קוהרנטי וגם בעל גודל טוב (כפי שהתבטא בפסנתר), הרגשתי יותר מידי חורים, בעיקר במיד הנמוך והבאס שלא איפשרו לי להנות באמת מהרמקול או יותר נכון מהמוזיקה (למעט אלבומים מאוד מסויימים כגון זה של אלה ופאס).
אז אנחנו עוברים לסטאפ השני.
כאן אנו מדברים על חדר מגורים די סטנדרטי, אולי עם גאומטריה קצת מוזרה.
כאמור בגלל שה- QM10 המתינו לסקירתם תקופה די ארוכה יצא לי להאזין להם בחדר הזה בשתי קונפיגורציות.
הראשונה על שולחן עבודה גדול מאוד, אני חושב שרוחבו היה מעל ל- 2.5 מטר ועומקו כמטר בחלק העמוק ביותר. בגלל שבמרכזו היה מן מחסום הם לא ישבו ממש צמוד לקיר אלא מרוחקים ממנו כ- 15 ס"מ, ביניהם כשני מטרים.
הקונפיגורציה השניה חדשה יחסית, החלטתי להפטר מהשולחן הגדול הזה לטובת דברים אחרים שהיו צריכים להכנס לחדר, במקומו אני מסתפק בשולחן קטן יחסית שאותו אפילו הצלחתי להכניס לתוך נישה ולהרוויח עוד קצת מקום בחדר.
פה הרמקולים כבר היו יכולים להיות צמודים לקיר, אך ביניהם לא היה מרחק רב, כ- 90 ס"מ. למעשה בגלל שהם רחבים יותר מהרמקולים בהם אני בדר"כ משתמש פה (USHER בהשאלה או GENELEC) הייתי צריך לוותר על אחד המסכים בזמן שהשתמשתי בהם.
אני לא יודע עד כמה יתרום לכם החלק הזה של הסשן משום שאני לא חושב שעד היום סיפרתי על הסט הזה הרבה. המקור כאן הוא מחשב העבודה שלי, הממיר (לקסיקון מתחום ה"פרו") גם משמש כקדם, ההגברה של red-wine.
מלבד העובדה שמדובר בחלל אחר, ובקונפיגורציית near field, לסט הזה יש סאונד די שונה מהסט הראשי שלי. הוא בבסיס יותר חם וסלחני.
בשתי הקונפיגורציות שניסיתי כאן, ה- QM10 נשמעו די דומה, למרות ההצבה השונה בחלל והמרחק ביניהם.
טענתי ל- HFMC את אותם האלבומים להם האזנתי בסטאפ הראשי וההבדל היה עצום. כאן לא זיהיתי שום "חור", לא זיהיתי שום "רזון", ההיפך, גם הפרזנטציה וגם הטונאליות היו על הצד המלא ואפילו קצת חם, עם זאת שמרו על הניקיון בגבוהים ששמעתי בסטאפ הראשי.
די הופתעתי מעומק הבמה שהם הצליחו לייצר בקונפיגורציית near field, אפילו כשהיו קרובים יחסית אחד לשני ואלי.
ב- Unsung Heroes של סאטן, קולה היה שוב מוכר וכלי הנשיפה טבעיים ומלאים. הקונטרבס נשמע כבר מווליום נמוך, ובווליום גבוה יותר כבר התחיל "לנענע" את החדר.
מעניין ש- Ella & Pass... Again קיבלו יותר הגדרה דווקא בתחום הגבוה, ועדיין נשמעו נהדר.
ב- Changing Places כנראה שהיה השינוי הדרמטי ביותר. כל מה שחסר לי קודם בקונטרבס והתופים התגלה כעת ואף יותר מזה. ה- QM10 בנו פה במה גדולה ועמוקה, אך כפי שניתן לתאר בשל הישיבה הקרובה הרגשתי יותר קרוב לנגנים.
ניתן לחשוב (בשוגג) שהבדיקה הזאת מוכיחה שה- QM10 מסוגלים להתמודד רק עם SPLים נמוכים. הרי בקונפיגורציה כזאת לא צריך ממש להעביד אותם קשה.
לצורך הבדיקה, גם אם אינה מדוייקת, הגברתי את הווליום לרמה כזאת ששמעתי את המוזיקה היטב גם בחדרים הסמוכים ואפילו בסלון. הם התמודדו עם זה ללא שום בעיה, ואפילו לא הצלחתי לגרום ללד ה"אתראה" להדלק.
אגב, בנושא דומה, אחד השימושים שלי לסטאפ הזה הוא להגברת פסנתר דיגיטלי (ימאהה CP1). כדי להאזין לפסנתר ללא תוספת Compression ועדיין בווליום מהנה דורש מהרמקולים המון. האושרים לדוגמה ממש מתקשים במשימה הזאת ומהר מאוד אני מרגיש צורך להחליש או לנגן פחות אגרסיבי מחשש לשלומם.
כאן פשוט לא היתה הבעיה הזאת, ומצד שני הם הצליחו לייצר יותר תחום תחתון מה- GENELEC.
סיכום
טוב, אז זאת לא היתה בדיוק סקירה סטנדרטית. אבל אני לפחות הרגשתי שלמדתי הרבה מצמד ה- QM10. נהניתי מאוד משילובם בסטאפ המשני, וצר לי להפרד מהם.
הם היו טובים מהאושרים (הזולים בהרבה יש לציין) בכל אספקט, בגבוהים ומיד יותר קוהרנטיים, ובבאס שמעולם לא שמעתי בחדר הזה.
הם עמדו במשימות דינמיות לא פחות טוב מה- GENELEC (המוגברים אגב), אך עדיין היה להם סאונד בסגנון היותר מקובל באודיו ביתי ופחות "יבש". ולמרות וופר יותר קטן שיחזרו באס יותר נמוך.
מי שמחפש רמקול בסדר גודל התקציב הזה שיוצב צמוד לקיר חייב לעצמו לבדוק את הצמד הזה, בין אם זה יהיה בחדר מגורים או סלון. אך על פי הבדיקה שלי לפחות, אלא אם יש לכם חלל בעייתי אקוסטית (לכיוון המנפח) להעמיד אותם הרחק מהקיר זה כנראה לא רעיון טוב כל כך.
שוב, אני מאמין שלהרבה אנשים זאת פנטזיה שיהיה קשה לממש אחרת. גם צמוד לקיר ולא מפריע, גם מראה שיקי ומודרני וגם, בקונפיגורציה כזאת, סאונד גדול עם באס נמוך ושפע יכולות.
very nice.
נתונים טכניים (נתוני יצרן)
טווח היענות טיפוסי
בחדר: 30 עד 30K הרץ
נצילות: 87db
עכבה נומינלית: 5 אוהם (מינימום 4)
מידות: רוחב 30 ס"מ, גובה 23.5 ס"מ, עומק 25.5 ס"מ
מחיר (כולל סטנד): 2,300 יורו + מע"מ
יבואן:
Live Sound
