אביעד, תודה רבה ושאפו על ההשקעה

לגבי ברייק-אין, מוליכי זהב צריכים זמן הרצה ארוך בהרבה מנחושת.
אינטרקונקטים וכבלי רמקול זהב זקוקים למאות שעות. לכן אני מניח
שראש עוד ישתפר, בעיקר בתחום הגבוה.

לגבי תוחלת החיים של ראשי MC בכלל.
נכון שיצרנים מציינים 2000 שעות. אבל מנסיון,
1. סטאפ מוקפד - tracking force נכון, tracking ברמה גבוהה של הזרוע
2. תקליטים נקיים
3. שימוש נכון
מבטיחים הרבה אלפי שעות עבודה.

שימוש נכון
נקודה חשובה מאוד היא רגע המפגש של הטיפ עם התקליט. בגלל שטח
הפנים המיקרוסקופי של קצה הטיפ הוא חוטף מכה אדירה ממשטח התקליט
בכל נחיתה ונחיתה. בגלל זה חשוב מאוד לווסת ידנית את הנחיתה ולא לתת
למנגנון הנחיתה של הזרוע לעשות את העבודה. אני באופן אישי מקפיד
להוריד את הזרוע הרבה יותר לאט מהמנגנון האיטי ביותר. האידיאל להגיע
למצב בו לא שומעים את מכת הנגיעה מהרמקולים.

יש דגנרציה מובחנת בראשי MC לאחר פרק הזמן הזה (2000 שעות) גם אם עבדו בתנאים אופטימליים שאם לא כן עוד הרבה לפני

תודה על הסקירה.

שאפו על ההשקעה המטורפת.
סקירות מדהימות, ושלנו בארץ הקודש

תודה לכם.

אם זה נכון אז כדאי עוד יותר להקפיד לא לקצר את חיי הראש

אז ראש אחרי אלפיים שעות גלות מקבל אלצהיימר?

מה זה משנה, לרוב המשתמשים 2000 שעות זה הרבה שנים (לא כולל את עמי ואביעד ) עד אז יש כבר יותר סיכוי לתאונה פיזית מהגעה לדגרגציה המיוחלת.

תלוי בחלוקת הנטל בין הפטיפון למקורות האחרים, אני שוחק ראש במשך שנה עד שלוש שנים (יש תקופות שאני עושה 30 שעות בשבוע, יש תקופות של עשר ואפילו חמש). ברמת הראשים שאני משתמש (כרגע ליירה דלוס, DV-XX2 וראשי לין-סופקס משופצים) מתחיל IGD בהקלטות ׳חמות׳ אחרי אלף שעות, אולי פחות. הייתי מאוד מהסס להשתמש בראש במשך אלפיים שעות, לא חשוב כמה מקפידים על נקיונו ונקיון התקליטים. מצב העיגולים השחורים חשוב לי פי אלף מאיכות הראש ככה שאני מחשב ראשים כהוצאה שוטפת (כלומר לא רוכש את היקר ביותר שאני יכול ברגע נתון אלא מה שאני יכול להרשות לעצמי להחליף {עדיף} או לרטפ (פחות עדיף) על סקלות הזמנים הנ״ל).

עמי, אז גם אתה מאלו שלא היו 'מלווים'/מביאים תקליטים למסיבות (שלא אצלך...)

אביעד, נתנו כבר שאפו, אז קבל שטריימל
(אהבתי גם את ההתייחסות בסיפתח לאף הליצן).

דגרדציה או אם תרצו דגנרט/ציה