eyalp כתב:
אתמול שמעתי מישהו שטען שהוא אוהב כל כך אוהב את גלן גולד, כיוון שנגינתו חסרת פרשנות. הוא תמיד יכול להפתיע, אבל עדיין ללא פרשנות.
ז'קלין דה-פרה לעומתו, המשיך, היא למשל עמוסת פרשנות, לטוב ולרע.
המצוטט הנו, כמובן, פרשנות מאוד רחבה השומטת את הבסיס הלוגי מהשאלה.
התשובה על כך יכולה להיות שנגינתו של גולד דווקא עמוסה פרשנות, למשל,
פרשנות הדבקה באופן קוהרנטי, מודע ומצמצם מאוד בשרטוט היצירה התווי,
כזו העורכת חיבור מן-המודע בין המרכיבים ואינה מתווכת אותם במנייריזם,
כזו המנגישה את התוצר לקהל ונמנעת מחידוד סובייקטיבי או קביעה אישית
מטעם המבצע של השיאים וכמובן מיקום והדגשת הנקודות הנמוכות,
שכן ידוע שגולד לא בהכרח הסכים לפרשנויותיהם של אחרים בנוגע
למהו קרשנדו או היכן ביקש המלחין ללחוש, למשל, וכאשר ביקש,
כיצד תוצא משאלתו זו אל הפועל :
תפיסתו הפרשנית המובהקת הזו של גולד ממקמת אותו בפסגת
המבצעים הפרשניים ביותר לצד אחרים והופכת את הפיוריזם שלו
להיגד פרשני שכמותו איננו פוגשים רבות.
גולד נחשב בעיני רבים לנגן הפרשן ביותר,
ובקרב חוגים שומרי מסורת מכונה פרשנדתא.