אפשרויות החיבוריות של ה- VTL TL 6.5 שסקרתי השבוע גרמו לי לחשוב על סוג של מהפך תפיסתי שהמיוזיק סרבר חולל בהרגלי ההאזנה שלי.

עד לא מזמן שלט רחוק ממש לא היה מבחינתי בגדר חובה, בקושי Nice to have.
לא הקדשתי אף פעם מחשבה לכמות הזמן שלוקחת לציוד להדלק או "להתחמם". להשתמש באלקטרוניקה שפופרתית או טרנזיסטורית (בהקשר הנוחות) היה מבחינתי אותו הדבר.

מאז שהמחשב נכנס למשוואת הסטראו, או יותר נכון מאז שפיתחתי את האינטגרציה לשלט הרחוק, חווית ההאזנה שלי השתנתה ואיתה במידה מסויימת גם הציפיות מהרכיבים המשתתפים באותה חוויה.

לפני המחשב 99% מההאזנה לסטאפ היתה האזנה "קריטית". אם סתם התנגן לי בראש איזה טרק או אלבום הסיכוי שהייתי מרים את עצמי וניגש למערכת, מדליק הכל, מוצא את הדיסק, שם אותו ומתחיל לנגן היה קטן מאוד. יש יותר סיכוי שהייתי ממתין עם זה ל"סשן" הבא, כמובן עם סיכוי גבוה שאשכח.

עם המחשב זה אחרת. במידה ואני יודע שהאלבום כבר נמצא על המחשב (כיום קצת פחות מ- 50% מהדיסקים שלי כבר עברו ריפ) אני יודע שהאלבום רחוק ממני רק כמה לחיצות שלט.

עוד צורת שימוש עליה כבר דיברתי בעבר היא נושא הניגון האקראי. ל- Album Player (תוכנת ניגון המוזיקה בה אני משתמש) יש מנגנון ניגון אקראי או Shuffle די מתוחכם שלא סתם בוחר טרקים (או אלבומים) בצורה אקראית אלא מתייחס גם לפרמטרים נוספים (האמת שלא ממש התעמקתי באלגוריתם) כך שלרוב יש קשר כלשהו בין הטרקים המנוגנים.

אני משתמש באפשרות זאת המון. למעשה רוב ההאזנה שלי למחשב היא בצורה זו. זה קורה כאשר אין משהו ספציפי שברצוני לשמוע, אז אני נותן למחשב להתחיל לנגן וכאשר אני שומע טרק שמתאים לי למוזה אני בוחר את כל האלבום (מודה שהרבה פעמים בשלב הזה אני מוציא את הדיסק ומנגן על ה- CD), או שאני פשוט נותן לו לנגן. הרבה פעמים גם כמוזיקת רקע.

ואחרי כל החפירה מה אני בעצם רוצה להגיד?
שציוד שאין לו שלט, או ציוד שלוקח לו הרבה זמן להדלק או להתחמם, קצת הורס לי את חווית הסיפוק המיידי הזאת (טוב או לא טוב זו שאלה אחרת).
אפילו הדקה וחצי soft start של ה- 6.5 גורעת, שלא לדבר על זמן שלוקח לו להוציא 100% תפוקה.

להגיד שלא ארכוש ציוד בלי שלט או ציוד שפופרתי? לא, אני ממש לא יכול להגיד את זה.
בשלב רכישה אבחר את מה שנשמע לי יותר טוב.
אך אם "אאלץ" לעבור לציוד כזה אני יודע שמשהו בחוויה החדשה והמפנקת הזאת ילך לאיבוד.

הרגלי האזנה

פשוט לא סוגרים את המערכת. מגיעים הביתה מדליקים ושהולכים לישון מכבים. פשוט, זמין וקל.
לא צריך שלט לא צריך SS לא צריך מחשב. זה נותן למאזין להתעסק במה שנשמע טוב ולא במה שנוח ויתר.

אני מכיר בחור באילת עם מערכת שמורכבת מ10 מנורות. הוא מאזין כמה שעות בשבוע. מעולם לא כיבה את המערכת. יש יבואן שמגיע פעם ב 6 חודשים מחליף לו את כל המנורות וזהו.

זה אכן פתרון לחלק מהעניין עבור רוב האנשים. אני עובד מהבית וישן מעט ובהפסקות כך שאצלי זה אומר שהמערכת תשאר דלוקה כמעט תמיד.
ואולי זה נאיבי, אבל אני לא אוהב להשאיר ציוד שפופרתי דולק כל היום. במיוחד בקיץ (שנראה שהפך להיות 80% מהשנה).

חוץ מזה גם זמינות המוזיקה עושה לי משהו.
קורה לי הרבה שאני רואה טלויזיה ופאף משהו קופץ לי לראש ואני רוצה לשמוע אותו עכשיו. כמה לחיצות, לא זזתי ס"מ - המקרן והרסיבר מכובים, והמוזיקה מנגנת. נכון, כמו שאמרתי קודם זה הרבה פעמים מלווה בלשים את הדיסק אחר"כ (אבל לא תמיד).
ויש גם את השאפל הארור הזה.

אין שום בעיה להשאיר ציוד דולק כל היום.
אישית אני משאיר את הציוד דולק כל עוד אני בבית, גם אם אתה בבית כל היום לא יקרה כלום אם תשאיר את המערכת דלוקה.

היה לי מנלי סנפר במשך 5 שנים והוא עבד בממוצע 12 שעות ביום שמכרתי אותו הוא היה כמו חדש.

אני חושב שההיתפסות "רק" לשפופרות לא בדיוק נכונה..
למרות שזה ציוד שבעקרון די "בעייתי" לתפיסה המפונקת החדשה שנתפסת אליה ללא ספק,
מכיוון שזה כבר לא "רק" לקום מהכורסה באמצע הסרט ולחפש דיסק לשים בCDP וכו..
אלא פה יש עניין של זמן רב עד לאופטימום בהאזנה.

הרעיון הכללי של ההתפנקות הזו שיש הכל מתחת לאצבעות עם הפרונטו שלך מצד אחד פנטסטית לטעמי..
כי זה בכלל לא מחושב מבחינתך להאזין למוסיקה, הקלות הזו מגבירה את הזמן או את הפעמים שתשמע מוסיקה, זה דבר אדיר לדעתי.

ומצד שני, בתור אחד שיש לו הגברת שפופרות מלאה.. ואחד שחושב על הסשין האזנה שלו לאחור כביכול
(ז"א אני כבר בבוקר מחשב מתי להדליק את המגברים כדי שאוכל להיכנס לחדר לסשן היומי שלי כך שהם יהיו בתפוקה מלאה.. )
מה שאני רוצה להגיד, שהכניסה שלי לחדר המוסיקה משולה להליכה לקונצרט, ההתרגשות והמצב הנפשי שלי הוא אחר מהאזנת קז'ואל..
כך שלי אין בעיה עם כל עניני הזמן והטקסיות כי זה משהו שאני לוקח בחשבון.
אבל...

מאז שיש לי את ה TOUCH שמחובר ודלוק תמיד, אני מבין את הקלות הזו ואת הפינוק הזה שיש לך המון המון מוסיקה מבלי לקום.
עדיין, אני לא משתמש ב PLAY LIST או בבחירה אקראית, אלא גם שם שומע בדרך כלל יצירות\אלבומים שלמים.

בסופו של דבר.. מה שגורם לך להנות יותר ולשמוע יותר מבחינתי "הולך!"

ברוך הבא למאה ה 21...
:-)
הנוחות ה"בלתי נסבלת" הזו, גם במעבר מ DVD לקבצי סרטים/סטרימר,
ומתישהו הקוראים הדיגיטליים, תמונות דיגיטליות יש לנו כבר.
החיים הדיגיטליים.
השאלה הנשאלת - האם הנגישות הגדולה הזו זה שיפור של משהו.

תודה, למרות שאין מה לעשות
ואת הציוד המבוסס על הטכנולוגיה של תחילת המאה ה 20 (שפופרות במקרה הזה) קשה מאד לנצח כאשר הוא במיטבו.

זאת אכן אחת משאלות המפתח.

בתחום הנגישות בטוח כן

בתחום הכמותי - כן. כמו שכתב אביעד זה גורם לי להאזין יותר. (אם זה טוב או לא טוב זאת גם שאלה)

גם בתחום הגיוון. אחת הבעיות עם ספרייה מוזיקלית שגדלה זה שאתה שוכח כל מיני אלבומים, לדוגמה סתם בגלל שאתה לא נוהג לגשת למדף של הז'אנר. פה ה- shuffle הזה עושה עבודה חיובית מאוד מבחינתי.

בסה"כ פינוק נהדר, בהנחה שנעשה בשימוש נכון..כמו הרבה סוגי פינוק אחרים..
חוץ מזה, מצידו השני של גרף השימוש, בשביל זה אתה עובד גם עם פטיפון, כדי שיהיה קצת סרבול לאיזון..

בחדר העבודה בבית רובצות שתי מערכות המוכנות בכל רגע לשימוש (סוליד סטייט...אין לי כח או חשק להתעסק עם מנורות): מערכת אחת נמצאת במרחק 40 ס"מ מהמרפק שלי, והשנייה בצד השני של החדר - אבל יש לה שלט. כבר איזה שבועיים שאני מזניח את זו שליד המרפק, כי השלט של הרחוקה קרוב יותר. לך תבין.