פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 3   [ 29 הודעות ]
עבור לעמוד 1, 2, 3  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 16/12/09 23:34 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
01/09/08 15:14

הודעות: 31857

Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni



Hanss Acoustics T-20 & PA-20


לומר שאני מבין גדול בפטיפונים תהיה בדיחת המאה. ובכל זאת בשנה האחרונה יצא לי להרכיב שלושה פטיפונים ("מהקופסא"), לשדרג אחד לדגם מתקדם ולהחליף כמה פעמים זרועות, ראשים וכו'. כלומר למרות שהתחום חדש עבורי הוא כבר לא זר לי.

אך בין היכרות עם התחום למוכנות לכתיבת סקירה יש עוד מרחק רב.
לכן, גם הפעם, לא אעניק לכם סקירה השוואתית (משום שאני לא מרגיש שלמדתי מוצר אחד מספיק על מנת להשוות מולו) אלא סקירה מנקודת מבט אישית. שלי. של איש דיגיטל השוקל להצטרף גם למשפחת האנלוג ומנסה לבדוק מה היא יכולה להציע.
הסקירה תנסה אם כן להתמקד בשיקולים הפרקטיים, בסאונד, בחוויה ופחות באמונות ודעות קדומות. אולי בעצם הייתי צריך לעשות זאת עוד קודם.

המשתתפים

על מנת לשלב פטיפון בסטאפ שלי הייתי צריך להוסיף לא פחות מארבעה מוצרים שונים. זה אומר שלא אוכל בסקירה זו לשייך בוודאות סאונד למוצר ספציפי, אם נספיק, נבצע בעתיד follow up בו נשנה חלק מהרכיבים ונבדוק את ההשפעה על התוצאה.

את הסט כולו בחר (וסיפק) היבואן הישראלי של חברת Hanss Acoustics - אודיו דרימס.

שולחן/מנוע/בקר Hanss Acoustics T-20



Hanss Acoustics T-20 & PA-20


תיאור כללי
את הבסיס לסט האנלוגי מהווה השולחן של Hanss Acoustics בעל שם הדגם T-20 והוא בעצם דרגת הכניסה לתחום הפטיפונים של חברת Hanss Acoustics.

בסיס השולחן עשוי כסנדביץ' משכבה אקרילית בעובי של כשני ס"מ בין שני לוחות אלומיניום בעובי של כ- 4 מ"מ כל אחד.
שלוש הרגליות העבות משככות זעזועים ומתברגות לשליטה בגובהן לקבלת שולחן מפולס ויציב.
הפלטה מתנשאת לגובה של כארבעה סנטימטרים, ולשם שינוי עשויה מאלומיניום ולא חומר אקרילי.
המיסב המגנטי מתוצרת גרמנית.

המנוע מתוצרת צ'כית שאמורה להיות איכותית במיוחד, ואליו מצורף בקר מהירות של Hanss Acoustics (כלול במחיר השולחן) אשר מעבר לכפתור הדלקה וכיבוי מציע סלקטור בין 33 1/3 ל 45 RPM בלחיצת כפתור וכיוונון מדוייק של המהירות. בקר המהירות בעל form factor זהה לפונו סטייג' מלבד הכפתורים בקדמת המכשיר.
המנוע מניע את הפלטה בעזרת פולי אקרילי ושלוש חגורות סיליקון.

השולחן מגיע עם שתי תושבות, המכשיר הנבחן איכלס תושבת המתאימה לזרועות Rega ותואמותיה ותושבת SME. פיצ'ר מיוחד ונוח במיוחד הוא מנגנון VTA הקבוע בתושבת ומאפשר כיוון נוח ומדוייק על ידי סיבוב טבעת משוננת מבלי להתעסק בברגים.

השולחן מכיל גם מד סל"ד אלקטרוני (מקבל את כוחו מבטריה בגב השולחן) אולם לצערי לא הצלחתי להפעילו, ביקשתי את תמיכת היבואן מול היצרן, ואעדכן אם תתקבל תשובה בימים הקרובים.
מלבד מד הסל"ד האלקטרוני המוצר מגיע עם פלטה אקרילית בצורת תקליט עליה מצד אחד סטרובוסקופ (בו השתמשתי לכוון את הסל"ד) ומצד שני שרטוט null point לכיוון מרחק וזוית ההשקה של הראש עם הגרוב.

Hanss Acoustics T-20 & PA-20Hanss Acoustics T-20 & PA-20Hanss Acoustics T-20 & PA-20Hanss Acoustics T-20 & PA-20


נוחות שימוש
אני חייב לציין שהסט הזה לא הפסיק להפתיע אותי ברמת נוחות השימוש. זה מתחיל בשלוש הרגליות המאסיביות וקלות לכיוונון מושלם. הפרוטרקטור והסטרובוסקופ המגיעים בצורה קשיחה וחלקה.
שתי תושבות הזרועות, הכיוונון העדין בבקר המהירות (וכפתור הכיבוי/הדלקה) וגולת הכותרת מנגנון ה- VTA (למי שלא מכיר מדובר במגנון השולט על גובה הזרוע, כלומר מעלה ומוריד את נקודת החיבור של הזרוע לשולחן).

העובדה שהשכבה העליונה בשולחן עשויה אלומיניום עדיפה לטעמי מגירסאות אקריליות (אני מדבר כרגע במובן פרקטי בלבד!), האלומיניום פחות מתלכלך (יותר נכון הלכלוך פחות נראה על גבו), קל יותר לניקוי ופחות רגיש לשריטות.

עיצוב
אם להודות באמת, אף פעם לא התלהבתי מעיצוב המכשיר כשראיתי תמונות שלו מתערוכות בחו"ל, גם מהדגמים הבכירים יותר. הם נראו לי מאוד בלינג בלינג (כן כן, את זה אמר בעל ה- MBLים המוזהבים) וחסרי עדינות.
במציאות דעתי השתנתה. השולחן אינו בעל עיצוב מוחצן כלל (אם כי גם לא ממש סולידי), אמנם האלומיניום המוברש מספק קצת ברק אבל בסך הכל הגודל, הצורה המעוגלת והפלטה השחורה יוצרים עיצוב די הרמוני ונאה.

המגע בחומרים מרמז על איכות יצור גבוהה, האלומיניום המוברש מרגיש נהדר, חתוך בעבודה מדוייקת ויפה והסה"כ מרגיש נעים ואיכותי.

האלמנט העיצובי היחיד שהפריע לי הוא קלאמפ (קלמפה בלשון העם), צורתו קצת מצחיקה לטעמי וכאשר הוא ניצב על הפלטה הוא מעניק לפטיפון מראה סיני. אני בטוח שיש שלא יפריע להם, אני הייתי רוכש אחד אחר או משתמש בלי.


פרטים נוספים:
משקל פלטה: 5.2 ק"ג
מידות: 56 ס"מ על 43 ס"מ על 12.8 ס"מ
משקל כללי: 16.2 ק"ג
מחיר: 2,950$ + מע"מ

Hanss Acoustics PA-20



Hanss Acoustics T-20 & PA-20


הפונו סטייג' ששימש אותי לתקופת הסקירה הינו מדרגת הכניסה של החברה גם הוא.
ה- PA-20 וה- PA-23 מתאימים לשולחן ה- T-20, לפחות מבחינת התמחור. ה- PA-20 הוא מכשיר ב"משקל נוצה" (1.3 ק"ג, ה- PA-23 כבד ממנו משמעותית), בעל שסי קטן אותו קל להסליק, ספק כח חיצוני ופשוט ואפשרויות הקונפיגורציה מתרכזות לכפתור בודד הבורר בין MM ל MC.

מחיר: 275 $ + מע"מ

זרוע Rega OEM



Hanss Acoustics T-20 & PA-20


הזרוע שקיבלתי להרכבה על השולחן הינה גירסת OEM של Rega בעלת לוגו של Amari (גילגול קודם של Hanss Acoustics). כמדומני שמדובר בגירסת ה- OEM של RB250 הנקראת גם OEM 1.
על פי הבנתי חברת Hanss Acoustics והיבואן אינם מתכוונים לשווק זרועות אלו בארץ ומדובר באקזמפלר בודד לשם הדגמה.
מחיר חו"ל של RB251 הוא כ- 350$.

ראש Goldenote Boboli MC



Hanss Acoustics T-20 & PA-20


הראש שסופק עם הסט האנלוגי למעשה אינו משווק על ידי אודיו דרימס אלא על ידי לייב סאונד. ה- Boboli הינו האח הגדול של ה- Babele אותו אביעד סקר לעומק כאן. גם כאן מדובר בראש MC בקונפיגורצית High Output שהופכת אותו לתואם MM מבחינת חיבוריות.

מחיר: 714$ + מע"מ
יבואן: לייב סאונד

הרכבת הסטאפ

נושא הרכבת הסטאפ יכול היה למלא מאמר בפני עצמו אך לא ממש קשור לסקירה. סקירה אמורה לתאר את המוצר כשהוא במצבו האופטימאלי.
עם זאת, משום שזו לא סקירה רגילה, ולמעשה סקירת הסט האנלוגי השלם הראשונה באתר ובאה לשרת גם חברים שאינם בקיאים ברזי האנלוג ורק שוקלים להכנס לתחום החלטתי לספק תיאור קצר של התהליך.

קרטון השולחן נפתח ממנו נשלף המיסב שהורכב על השולחן ועליו הפלטה. כעת היה צורך לחבר את הזרוע (שהיתה ארוזה בנפרד), תחילה לא הייתי מודע למנגנון ה- VTA ורק בנס גילה היבואן שהטבעת מסתובבת (בקושי רב בהתחלה) וכאשר היא במצב הגבוה ביותר נחשפים ברגים לחיבור הזרוע. עניין פשוט ביותר.

את השולחן הנחתי באופן זמני על מתקן עיתונים ריבועי מעץ שכן באותו זמן עוד לא הרכבתי את המדף השלישי על הסטנד החדש. בהזדמנות אחרת הגיע היבואן בליווי שני חבריו לספק את הראש.
החברה שלא היו ממש "בראש" של להשקיע בהרכבה מדויקת הרכיבו את הראש ככה "על פי העין", ועשו קצת התאמות "על פי האוזן". הם היו מרוצים מהתוצאה (ומעצמם) ועזבו מרוצים וטובי לב.

תחילה גם אני הייתי מרוצה. בעיקר בגלל שזה נשמע כל כך שונה מה- CDP.
הסאונד היה פתוח ברמה שאינה בכלל ברת השוואה, ולא שהיה חסר באס. הגיין היה עצום, אני רגיל שעבור פטיפון אני צריך להגביר את הווליום בפרה בצורה משמעותית, כאן הייתי צריך להחליש.

אבל זה לא החזיק מעמד. אחרי מקסימום יומיים כבר היה לי קשה להאזין לסאונד הזה. מלבד היותו מעייף (לא פיזית, למרות שהוא היה מאוד פתוח הוא לא שרט/צרם/הציק) עקב אופיו המאוד מובהק, בנוסף נתגלתה בליטה מעט מציקה בתחום הגבוה של המיד. התוצאה חשה לי די חלולה, כלומר אין מספיק בשר, גוף ויציבות בתחום המיד והוא נשמע מעט כבוקע מתוך מערה.

החלטתי שאטפל בזה רק במעבר לסטנד, ולאחר שהרכבתי את המדף השלישי החלתי לכוון מחדש את הפטיפון. התחלתי בפילוס מדוייק של השולחן, המשכתי בהורדת הגובה של הזרוע (VTA) ולבסוף כיוון מחדש של מרחק וזוית הראש בעזרת הפרוטקטור, כיוון המשקולת ליצירת לחץ אופקי נכון (VTF) וכיוונון עדין של מהירות המנוע בעזרת הסטרובוסקופ.

האמת שמדובר בתהליך די פשוט שלקח דקות ספורות.
מירב המכשולים נעלמו, עושה רושם שהאיזון הטונאלי הסתדר או לפחות התמתן. הסאונד עדיין היה פתוח (לטובה) והגיין גבוה מאוד.
בשיחה עם חברי אביעד הוא התעקש שיש להשתמש בהגברת ה- MM של הפונו סטייג'. זה נשמע לי הגיוני ברמת התאוריה, אולם בשימוש באפשרות זו נשמעו מין עיוותים בתחום הגבוה לכן העדפתי עד אז להישאר באופצית ה- MC אליה כיוון היבואן.
אחרי אותה שיחה החלטתי להתעקש ולהשאר במצב ה- MM לתקופה. זה התגלה כמעשה נכון, אחרי זמן מה פסקו אותם עיוותים (אולי עניין של ברייק אין של הפונו סטייג') והגיין עכשיו היה בתחום אליו אני רגיל (אם כי הייתי שמח לערך ביניים שיהיה דומה לגיין של ה- CDP).

Hanss Acoustics T-20 & PA-20


הסאונד

אחרי סיום ההרכבה והטוויקינג הייתי חופשי להנות מסאונד שנשמע לי כעת "נכון". במשך כשבועיים האזנתי לסט בהאזנה לא ביקורתית על מנת לתת לפונו סטייג' לרוץ קצת שכן הוא רכיב הגברה חדש שסביר שדורש זאת (הראש שהורכב איננו חדש). עם הזמן התוצאה אכן השתפרה והתחדדה, אך הפעם (בניגוד לניסיונות קודמים עם סטים אחרים) הסט האנלוגי שמר על סאונד שונה מזה של ה- CDP (אם כי פחות מהחיבור המקורי), עוד על כך בסוף קטע הסאונד, אך נתחיל בסשן ההאזנה בלתי השוואתי.

Willie Nelson - Songbird
אחחח, התגעגעתי לאלבום הזה. אין לי אותו במדיה דיגיטלית מה שאומר שלא שמעתי אותו כבר מספר חודשים.

האלבום הזה מאוד בלוזי ומכיל גיטרות באס כבדות לרוב. אני לא חושב שאי פעם נהנתי כך מהביצוע של Rainy day blues, אני לא נוהג להטריד את השכנים עם מוזיקה חזקה בלילות, אך הפעם נשברתי, הפצצתי ווליום ונהנתי מכל רגע.

בזכות אלבום זה אני חושב שהבנתי את כוונתו של אביעד לגבי הצטיינות ה- Babele במוזיקת רוק. זה אומנם לא רוק, אך ממש ברור כיצד הוא ינגן רוק.

כאמור האלבום מלא גיטרות באס כבדות, הסט מנגן אותן בדיוק כך, כבדות, גדולות, מלאות וממלאות את כל רוחב הבמה בתשתית באס. מעל גיטרות הבאס נמצא גיטרה אקוסטית המפתיעה בפירוטה והפרדתה משכבת הבאס.
ולבסוף נלסון והמפוחית, לעולם לא מכאיבים, לא משנה כמה גבוה הם עולים, ותמיד מלאי אופי וטקסטורה.
יופי של דבר.

Duke Ellington & John Coltrane
כשאני כותב על אלבומים או אמנים כל כך מוכרים, חשובים או טובים אני מרגיש מוזר לכתוב את פיסקת תיאור האלבום. לכן אני בדר"כ נמנע מכך :) .

אבל יש סיבה ספציפית בזכותה אני מזכיר את האלבום הזה כאן. אני אוהב מאוד את הדיסק וכאשר התחלתי לרכוש תקליטים וראיתי שהוא נמכר כחדש מייד הזמנתי לי עותק.
על אכזבתי מהתקליט אולי כבר קראתם כאן. אוסף של שיבושים שכוללים פיצפוצים ועיוותים לאורך התקליט לא איפשרו לי להנות ממנו.

בסטאפ האנלוגי הנוכחי אותם שיבושים אמנם לא נעלמו לחלוטין, והם עדיין נשמעים מידי פעם לאורך התקליט (בעיקר בטרק הראשון), אך הכמות והתדירות פחתו משמעותית. בסט הנוכחי יכולתי להנות, או יותר נכון נהנתי, בכל פעם ששמעתי את התקליט.

אני לא מתיימר לדעת בדיוק מה גרם להבדל זה, אבל אני מניח שהוא בתחום המכני ולא האלקטרוני (פונו סטייג'), כלומר ראש, זרוע, שולחן וכו'...

התופעה הזו חזרה על עצמה באופן עיקבי, כל תקליט שהיו בו בעיות - פחות הפריעו או אפילו לא תמיד נשמעו בסט האנלוגי הזה.
בזכות תכונה (כל כך לא סונית) זו חווית ההאזנה השתפרה באופן בלתי ניתן לתיאור. בעתיד אנסה לענות על השאלה מהיכן נובע השיפור הזה.

מהבחינה הסונית האלבום נשמע טוב מאוד ועקב אחר התכונות הסוניות שאיפינו את הסט בשאר האלבומים.

Marilyn Scott - Every time we say goodbye
חברה, שלא יהיו טעויות, לעיתים אתם מתייחסים לרשימת ההשמעה כרשימת המלצות. במקרה של האלבום הזה אנא התייחסו אליו מינימום כאזהרה ובטח שלא כהמלצה. זהו כנראה אחד האלבומים המיותרים ביותר שרכשתי בשנים האחרונות.

אבל אי אפשר להאשים אותי, היו בו את כל המרכיבים המנצחים.
תמונה של זמרת רבת הבעה על העטיפה, מבצעת סטנדרטים אולי שחוקים אבל עדיין אהובים והוצאה יפנית להבטיח את איכות הסאונד.
קשה לפספס לא?

לא. אני לא יודע מה יותר מפריע לי, העיבודים חסרי המעוף או קולה חסר התוכן של הסולנית. אולי זאת העובדה שהיא פשוט שרה. כמו ששרים פופ. היא אינה משתמשת כמעט בהגשה בעלת פרייזינג מעניין כפי במקובל בג'אז.

אבל בכלל התכנסנו על מנת לדבר על הסאונד.
טוב, היפנים האלו יודעים בדר"כ לעשות את העבודה. מהרגע שמחט נוגעת בתקליט ועד שהיא עוזבת אותו לא נשמע אפילו פופ אחד.
ובכלל, הפרזנטציה כאן בעלת שקט שבכלל אינו אופייני לתקליט. היא גם בעלת אופי מלא וכבד, ועם זו עדיין פתוחה בתחום העליון.
זה עושה טוב לקולה של סקוט, ולכלי הנשיפה (סקסופון וקלרינט) נותן להם גוף מבלי להשמע סתומים.
עם זאת הקונטרה באס נשמע לי יותר מידי בשל. קצת כאילו המיתרים אינם מתוחים די. עם זאת בסולואים הקצרים שהוא מפגין זה לא ממש מפריע.

התופים והגיטרה סובלים מאופי דומה אם כי במידה פחותה משמעותית כך שהם לא ממש מפריעים לי אלא אם אני "מחפש" אותם.
סה"כ התוצאה הסונית טובה, אפילו טובה מאוד, והקיטורים שלי מופנים יותר לצד הביצועי.

Sarah Vaughan
אני בטוח שכבר כתבתי על האלבום הזה פעם, אבל הייתי חייב לשטוף את הטעם הרע מהאלבום הווקאלי הקודם.

ואכן כאן, בהוצאה יפנית עתירת משקל וואהן מצליחה להקפיץ או להמיס אותי כרצונה. וזאת כשהיא מוקפת בצוות כל כך מוכשר שלמרות שכולל שלושה כלי נשיפה בצורת חצוצרה, חליל וסקסופון (Brown!, Mann & Quinichette בהתאמה), פסנתר, באס ותופים אלו מעניקים לה את הבמה שהיא צריכה על מנת לספק את אחת החוויות הווקאליות והמוזיקליות הטובות שאני מכיר.

למרות הפתיחות בסאונד קולה של וואהן לא נשמע חלול כלל, ההיפך, הוא נשמע עשיר ומלא אם כי מעט יותר גרוני ופחות יוצא מבית החזה. לא חשוב, הוא עדיין נשמע נפלא.
כמוהו הסולואים הנהדרים ומלאי ההבעה של בראון.

פשוט מצויין, מיותר להכביר במילים.

Keith Jarrett - The Köln Concert
עוד אחת מהקלאסיקות עליהן אינני מתכון להרחיב. בחרתי אותו משום שהוא אחד מביצועי הסולו פסנתר המוכרים ביותר. ולמרות שיש לאלבום סאונד די ספציפי הוא יכול להעביר נקודה שדי חזרה על עצמה לאורך תקופת הסקירה.

ובכן, למען הסר ספק, אתחיל ואומר שהאלבום נשמע נפלא. לא רק שניתן להנות ממנו אלא שקשה לא לעשות כן.

אבל משהו בכל זאת הפריע לי, האלבום הזה נוטה להפגין מין reverb בתחום הגבוה, זה בסדר, כך הוא מוקלט, אבל דומה שהסט הזה מתעקש להקצין את התכונה הזאת.

זה גורם לתו המקורי להיות קצת חלול שכן ה- overtones מקבלים דגש כמו גם המשקע הנמוך ולא נותרנו עם מספיק גוף לאלמנט הבסיסי.

התכונה הזאת קיימת למעשה לאורך כל סשן ההאזנה. בהקלטות מסויימות היא יכולה לא להפריע, ובמקרים אחרים אף להועיל או להחמיא. אך אין לי ספק שמדובר כאן ב- "over" כלשהו בתחום הגבוה. מן "פתיחות יתר".
היפה הוא שלעולם אינה צורמת, מציקה, מעייפת, ואפילו בדר"כ לא מפריעה. אבל היא עדיין קיימת.
מבלי להוכיח זאת, אני סבור שפתיחות זו מגיעה בעיקרה דווקא מהרכיב האלקטרוני (פונו סטייג'), אני מקווה שבקרוב יצא לנו לבחון זאת יחד.

האמת שיש בתוספת הזאת גם משהו קסום. זו לא בהכרח מכשלה, אך אם כבר לקבל כזה אופי הייתי מעדיף אותו במינון קטן יותר.

Sonny Rollins - Saxophone Colossus
זה אולי אחד התקליטים הכי יפים שיש ברשותי. המצחיק הוא ששמעתי אותו לראשונה בתקליט (כלומר בשנתיים האחרונות) והחלטתי שאני לא רוכש אותו במדיה דיגיטלית עד שאני רוכש פטיפון - כלומר שישמש כזרז (טוב, אתם יודעים שזה לא כל כך עזר :) ).

בכל מקרה, הסאונד הפתוח של הסט הזה מחמיא בצורה בלתי רגילה לסקסופון של רולינס. אך הפתיחות מרובת האויר והאוירה היא לא הכל, הוא גם נשמע מלא, עשיר בטקסטורות וגדול (לא ענק, וזה טוב).
הבאס של ווטקינס בעל משקל מצויין, בדיוק המינון שהייתי בוחר לו הייתי עושה את המיקס על הסטאפ שלי. הוא אמנם קצת רפה אבל בתחום הסביר בהחלט.

מבחינה מוזיקלית הביצוע סוחף. נכון, האלבום הוא כזה במקור, אך הסט לא לוקח ממנו מאום בתחום המוזיקליות וזה בהחלט לא דבר שנוכל להגיד על כל מקור.
האלבום הזה הוא חובה לכל בעל פטיפון. גירסת OJC מצויינת וזולה, וכאשר העותק הראשון שלי נשרט קלות (נפל עליו פעם קלאמפ ברזל) מייד הזמנתי עוד אחד.

השוואה ל- CDP

כפי שניתן ללמוד מסשן ההאזנה, גם לאחר סבב הכיוונים הנוסף הצליל מהסט האנלוגי עדיין היה שונה משמעותית מהנגן הדיגיטלי שלי (MBL 1531).
הסאונד הפתוח מהווה סימן ההיכר של הסט האנלוגי הזה על הסטאפ שלי. מדובר על תחושת אויר ואמביאנס לכאורה ללא גבולות, כאילו לא קיימת מגבלת טווח תדרים עליונה (כמובן שזהו לא המצב).

תכונה זו תרמה מאוד לביצועי כלי נשיפה כגון חצוצרה וסקסופון (לגבי חליל אני לא בטוח), ברוב המקרים הם נשמעו טוב מאשר בנגן הדיגיטלי שלי. מלבד אותה פתיחות הם גם נשמעו פחות אחודים ויותר מפוזרים. לכלים אלו זה עושה טוב.

לעומת זאת פסנתר נשמע לי קצת מוזר. מעט חלול. היתה חסרה לי קוהרנטיות ומשקל בצליל, יותר מידי מפוזר. קונטרה באס היה בדר"כ קצת רפה מידי זאת לעומת גיטרת באס שנשמעה בדר"כ מספקת (אולם יש לי הרבה פחות אקזמפלרים שכאלו).

ווקאל ללא שום ספק נשמע לי עדיף דרך ה- CDP. יותר נכון טונאלית ובעל פרזנטציה יותר ריאליסטית (אדם עומד מולך ושר לעומת איזה קול גדול ומרחף).

אני לא חייב לספק אלבומים ספציפיים פשוט משום שהעיקרון עבד תמיד. אלבומי ג'אז אינסטרומנטלי מבוססי סקסופון או חצוצרה (בייקר, רולינס וכו') העדפתי לשמוע על הסט האנלוגי, ווקאל אינטימי על ה- CDP ללא כל תחרות ואילו ביצועים אנרגטיים כגון רוק העדפתי פעם כאן ופעם כאן בתלות כנראה במדיה הספציפית.

לחווית הפולחן של ההאזנה לתקליט יש כמובן את הקסם שלה, וברגעים מסויימים (לא ממש רבים לצערי) ממש הייתי מעוניין בה, אך ברוב המקרים העדפתי פשוט להניח תקליטור בנגן ולשכוח מזה.

Hanss Acoustics T-20 & PA-20


סיכום

הסט האנלוגי הציג שינוי מרענן בנוף האקוסטי אליו אני רגיל. הוא התגלה כשונה מאוד מהסט הדיגיטלי, לעיתים היווה שיפור ולעיתים לאו.
מאפייני הסאונד הבולטים של הסט היו תחום עליון פתוח מאוד, תחום תחתון גדול ושמיע אך מעט רפה.

הסט האנלוגי הנסקר הרשים אותי מאוד בהציעו תכונות נוֹחוּת לא טריויאליות כגון מד סל"ד אלקטרוני, בקר מהירות מנוע בעל כיוונון עדין ומנגנון VTA מהיר ופשוט.

תקופת הסקירה חלפה מהר כשאני נהנה סופסוף מאוסף התקליטים שברשותי. הייתי שמח ללמוד עוד כיצד ישפיעו שינויים בסט על התוצאה (לפחות פונו סטייג' וראש) ואני מקווה שנעשה זאת בקרוב.

הסט הזה בהחלט עשה לי חשק לרכוש כבר סט אנלוגי, ואפילו גרם לי לחשוב עליו (או על אחד הדגמים הבכירים יותר) כאלטרנטיבה ראויה. תכונות הנוֹחוּת הרבות גורמות לשולחן הזה להיות מושלם עבורי שכן אני מניח שאצלי הוא לא יעמוד דומם אלא ישמש כבסיס לבחינת מוצרים שונים.

החלטתי בינתיים לא לעשות את הצעד (אחרת לא הייתם קוראים סקירה זו :) ) אני לא מרגיש ששמעתי מספיק בשביל לבחור מוצר לרכישה, אבל מבחינתי זו בהחלט אופציה ריאלית.

ציוד בדיקה

רמקולים: WLM LaScala
הגברה: MBL 8011S + MBL 5011
מקור דיגיטלי: MBL 1531
כבלים סאונד: Siltech SQ110 SATT, Classic 550i Crystal Cable Ultimate
כבלים חשמל: MBL, Elrod
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference

יבואן: אודיו דרימס

_________________
ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד.
I have been supported from the bottom of my heart
בוכה דה פלורסנט


חזור למעלה
 מחובר פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 00:09 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
29/09/09 00:10

הודעות: 3458
אלוני, צילצול הפעמונים הולך וגובר,
נראה שלא ירחק היום ובו נברך אותך על כניסתך לעולם האנלוגי ובתתחדש :D

תודה, על יופי של סקירה. (F)


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 00:35 
עוסק בתחום

עוסק בתחום

הצטרף:
17/02/09 03:08

הודעות: 2903
וואו, התמונות האלו ממש ברמה!

_________________
AudioClinic


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 01:10 
חבר האתר


הצטרף:
12/12/09 00:35

הודעות: 17
אחלה סקירה אלוני
אהבתי


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 01:37 
--- מושעה ---


הצטרף:
22/11/08 10:11

הודעות: 1252
כרגיל תודה לאלוני על הסקירה והתמונות היפייפיות,
וטוב שלפחות אחד מאיתנו מבין את המינימום הנדרש להרכבת פטיפון- וזה לא אני.

שקראתי את המאמר לא האמנתי- זהו, הצלחה מלאה \ המשימה הושלמה!!!
אלוני שומע בווליום גבוה? לא להאמין.

ועכשיו נראה אותו 'בוכה' לי שאוזניו מדממות והוא לא יכול להאזין ללד ז'פלין בפול ווליום, והורס לי ולאפי את התענוג להרגיש כמו בהופעה חיה- הורג אותו במקום מבלי למצמץ.

עוד קצת ונהפוך אותו לנער מסיבות וטראנס.

ולגבי HANSS ACOUSTICS - לצערי האקזמלז לא יהיה בתצוגה (הלך ללקוח), אבל בקרוב נביא את הדגם הנבחן בשנית ואת אחד אחיו הבכירים יותר.

שיגיע נעדכן באתר.

_________________
AUDIO DREAMS יבוא והפצת מערכות משובחות למוזיקה, קולנוע בייתי ו'בית חכם'.
רח' חרושת 3 רמת השרון, 052-7301999


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 01:42 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
21/09/08 20:58

הודעות: 2648
יפה.

_________________
I have the simplest taste. I am always satisfied with the best"- Oscar Wilde"
Verity Leonora | Luxman C800F | Luxman M900u | Weiss MINERVA DAC | ps audio juicer | Stealth power cables


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 03:21 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
01/09/08 15:14

הודעות: 31857
תודה חברה (F)

barvfr, בהחלט, זה היה מתוכנן לשנה הזאת אבל לא הספקתי. מקווה שבשנה הקרובה יצא לפועל.

אילן,
יש משהו בדבריך.
הנלסון שבסקירה לא היה היחיד אותו נהנתי לשמוע בווליום גבוה מהרגיל.
יש משהו משוחרר בסט הזה שגם כאשר אני מגביר מאוד לרמות אליהן אני ממש לא רגיל, זה לא כל כך מעיק עלי.
כמובן שלא לכל סיגנון זה מתאים לי, אבל באלו שכן זה כיף אמיתי.
(ולראייה ניתן לצפות במספר 66 בפרה כשהוא מנגן את Brothers in arms וזה עוד בזמן שאני מצלם)

_________________
ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד.
I have been supported from the bottom of my heart
בוכה דה פלורסנט


חזור למעלה
 מחובר פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 08:51 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
01/09/08 16:05

הודעות: 7299
aloni כתב:
... אבל באלו שכן זה כיף אמיתי.

השלב הבא נראה אותך עם קוקוליטו בהופעות רוק כבד מנענע את הראש מעלה מטה בקצב היסטרי ...


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 09:58 
חבר האתר


הצטרף:
22/09/08 18:59

הודעות: 650
זה הסאונד האנלוגי, שיותר נעים לאוזן ממה שיוצא ממכונות הדאק/סידי הדיגיטליות.
גם אני חש את זה.
אלוני סקירה יפה כרגיל, כולל כתיבה ממצה, או יש לומר חליטה מושלמת בטמפרטורת החדר!


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: Hanss Acoustics T-20 & PA-20 + Goldenote Boloni
הודעהפורסם: 17/12/09 12:12 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
21/09/08 19:45

הודעות: 4490
תענוג של סקירה ושיתוף מפורט בחוויה. העיצוב אגב, נראה בהחלט טוב דרך הצילומים. מעניין יהיה באמת השפעות של ראשים ופונוסטייג'ים שונים (אני למשל החלפתי לאחרונה פונוסטייג' מ-MF ל-bellari המנורתי- much better עבורי, מניח שזה מאוד תלוי במכלול הסט אפ אצל כל אחד). אגב, הסיכום שלך לגבי הווקאל, נכון גם לגבי איך ששמעת את ווילי נלסון ?, כי שם תיארת את הקול כטוב.

_________________
folknrock


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 3   [ 29 הודעות ]
עבור ל:  
עבור לעמוד 1, 2, 3  הבא

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  



חפש:

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות