לאחרונה מזמזמים בני בית שיר מוכר של הזמרת הבריטית אדל (ודן וילסון) [השיר השיר האחרון שנכתב ל-21] "מישהו כמוך", שיר שמדבר על חברה שנפרד ממנה והתחתן כעבור חודש.
בכללי "21" הוא אלבום מוצלח גם מהבחינה המלודית, וגם המוסיקלית, לא קשה לעיכול ונעים לאוזן.
רק כאשר הזמרת (בפיזמון) מתחילה בקרשנדו, הקומפרסור סותם לה פה עם היד ... מישהו שם בשרשרת העריכה, לקח מגהץ כבד, ועבר על הטרק.
לצערי זה מצב די טיפוסי, במיוחד בפופ, במיחד במודרני, וזה כולל הרמסטרים החדשים שתפסו כיוון "אודיופילי".
דוגמה פשוטה, למשל, השוואת הסינטפופ האחרון של דיפש מוד (ה - Violator) האלבום המקורי (1990), והרמסטר (2006). אותו המגהץ, רק עדין יותר.

מכאן השאלה - מה אלבום הכי דינאמי ששמעתם ?