ברקצ כתב:
ZY דיבר על רגש. אני השלכתי מהרגש שלו בזמן ההאזנה ל"רגש" בביצוע, כאשר יש המפרידים (ברמות שונות של דיוק ואבחנה) בין ביצוע יותר "מלא רגש" לביצוע יותר "טכני" או קר. האמת שזה משהו שקשה להגדרה. בכל מקרה שנינו מסכימים שכל מבצע רציני חוקר את היצירה יותר משאתה או אני מסוגלים אפילו להתחיל לעשות, ולא מבצע "סתם" איך שמתחשק לו.
לגבי "דיוק" בלי פרטיטורה - יותר עניין של השוואה. למשל גולד שהזכרת, אם שומעים אותו מנגן יצירה מאד מוכרת בצורה שנשמעת אחרת, אני מניח (שוב - בלי לקרוא את הפרטיטורה) שהוא נצמד פחות להוראות מאשר האחרים.
הלן גרימו משוגעת על זאבים (בכלל קצת משוגעת) ולכן "הזאבה". יש לי בוקסה של ביצועים שלה עם ציור של זאב על כל דיסק ..... לגבי הרחמנינוב שלה - אני לא יודע מה עבר לה בראש, כנראה ספקולציה מצידי, אבל נראה לי שהיא מנסה לתת שם ביצוע "רוסי" שיוצא כבד מדי לטעמי. "רוסי" במובן של דרמטי, עם הפסקות ארוכות, לחץ חזק על הקלידים, מגע כבד ולא מרפרף - שמעתי בעבר ביצועים (שוב - לא זוכר בדיוק מי ומה) של נגנים רוסיים מפעם שנשמעו ככה. עוד פעם - פה אני כבר ממש נישא על כנפי הדימיון שלי כי אין לי מושג מה באמת חשבה ולמה הלכה לכיוון הנ"ל.
הולך לשמוע את ה9 של בטהובן בביצוע האורקסטר רבולוסיונר & רומנטיק עם גארדינר. שונה ? אותנטי ? מדויק ? AS YOU WISH
אתה רץ עם אסוציאציות אישיות רחוק מעבר למה שאני מקשר. למשל zy שדיבר על "הריגוש המיידי של החדירה מן האוזן למוח ומשם ההתמוססות המרגשת לכלל הגוף" -- לא על רגש בכלל, ובשמיעה--- לבין הרגש שבביצוע. גם "הזאבה" הוא אסוציאיצייה שדורשת ידע מוקדם. אולי אחרים מבינים אותך יותר...
גולד הוא מקרה קיצוני, כמעט יחיד.
מי מהאחרים מדייק/לא? איך אפשר לדעת בלי פארטיטורה?
זה שמישהו מקשקש הרבה על דיוק, כוונת המשורר ואותנטיות לא אומר שהוא מדייק.
יש גם מקרים הפוכים -- של כאלה שנחשבים מדייקים והם לא (טוסקאניני בכמה מקרים ספציפיים), ושל דברים מוזרים בפארטיטורה שאלה שמבצעים אותם במדוייק נשמעים כאילו פיספסו משהו, שאז הנטייה היא לחשוב שדווקא המחפפים הם המדייקים.
יש גם מקרים של כאלה ש"נחשבים" קרים, אבל אולי הם לא? למשל חפץ -- מנגן מהר, ללא שום פרצופים מתענים או אושר מופגן, פשוט עמד וניגן, ללא הרבה רובאטו. אז יש שאומרים שזה קר, וייש אומרים שהצלילים הם קרח לוהט.
לא כל הרוסים כבדים ולא כל נגינה כבדה היא בהכרח ניסיון לחקות רוסים. אלה במפורש אסוציאציות אישיות, שאולי הן מה שחלםו בראשה הנאה או לא. מכל מקום, הטכניקה שלה לא מי-יודע-מה, וייתכן שהכבדות נובעת מבעיות ולא מהעדפות.
אני אוהב את גארדינר בתשיעית (ובכל שאר הסימפוניות של בטהובן), and I do not wish לאפיין אותו באף אחת מהמילים הנ"ל.
עמיר
