כל הכבוד על המקצועיות אביעד והרבה תודה לך ולמגיבים , וכמובן אשלח את הכתבה
הזו ל AMR מידית.

אמיר ארמה

אמרת ששיחקת עם הפרמטרים של הדאק וקיבלת תוצאות יותר או פחות טובות.
מה נתן את התוצאה הטובה ביותר ?
האם לדעתך אפשר להסיק מכך על התנהגות של דאקים אחרים ?
היה מעניין אם היית נכנס לעומק גם בתחום מתפתח זה - בודק כמה סוגי קבצים (לוסלס כמובן) וקונפיגורציות שונות.

אביעד,

כרגיל, תענוג לקרא!!

שלום,

מישהו יכול לחוות דיעה לגבי הנגן הזה לעומת ה CD31 של PRIMARE שנסקר כאן בספטמבר?

מה החוזקות והחולשות של כל נגן בהשוואה לשני?

תודה
ארז

הי ארז,

אמנם לא בחנתי את ה- AMR המדובר בחינה רצינית, אך אני סבור שאני יכול לתת לך כיוון בנושא.

ה- AMR הוא נגן מאוד מודרני, משופע טכנולוגיה ופיצ'רים מחד אך גם נותן את אלמנט השפופרות.
מצאתי את הסאונד שלו אוורירי, מאוד לא דיגיטלי (אלא אם מגזימים עם ה- oversampling), בסך הכל דיי רך ונעים.
אצלי הוא דווקא נשמע מאוזן טונאלית, אבל על פי הסקירה אפשר ללמוד ששילוב עם עוד מנורות עלול להיות יותר מידי - כמובן כתלות בטעם המאזין.
אם הייתי צריך להצמיד לו חיה הייתי בוחר בבייבי פאנדה.

הפרימאר לעומתו, יותר מלא ובריא ופחות אוורירי. מאוזן מבחינה טונאלית ועדיין מוזיקלי (כמובן בתלות בהגברה).
די ספרטני בפיצ'רים, בטח לעומת ה- AMR.
החיה שאבחר עבורו היא תאו.

שני הנגנים בנויים (פיזית, חיצונית) נהדר ומעוצבים לעילא, אבל בסגנון שונה מאוד.
ה- AMR עם לדים כחולים, חלונות שקופים מסך גדול ונהדר.
הפרימאר בעיצוב יותר שמרני אך נאה גם הוא.

נהנתי משני הנגנים אך הם לא ממש מתחרים האחד בשני.
מלבד הבדל המחיר והפיצ'רים יש להם סאונד די שונה, קשה לי לראות מישהו מתלבט בין שני אלו לאחר ששמע את שניהם.

תודה רבה, אלוני.
עכשיו אני צריך לשמוע ולהבין את המושג "אוורירי"...
אגב, אני משתמש ב CD20 של PRIMARE .

שבת נעימה,
ארז

רק 19.800?
אני מניח שזה ה-ENTRY LEVEL שלהם?

אכן , זה דגם הכניסה.

בכיף ארז, גם אשמח לתאר לך בכמה מילים מה זה אומר מבחינתי.

סאונד "אוורירי", יכול להתייחס לפחות לשתי תכונות:
1. סאונד בו מורגש שיש הרבה "אויר" בין הכלים. כלומר הבמה פתוחה וגדולה ולא דחוסה.
2. סאונד יותר על הגוון הקל, מרחף, בדר"כ גם עם אמביאנס (תחום הגבוה ביותר, כמעט בלתי נשמע) מוחשי.

במקרה הזה התכוונתי לשתי התכונות.

סופסוף התפנתי להגיב לפוסט הזה.

אז נתחיל בתזכורת שלא ממש בחנתי את המכשיר. הוא היה אצלי כמה ימים לפני שעבר לאביעד ועוד יום כשחזר.
האזנתי לו סתם מסקרנות ולא במטרה לכתוב על זה.

האזנתי בעיקר ל- CD, אך ניסיתי גם SB3 דרך ה- SPDIF ומחשב (לפטופ) מחובר ב- USB (מנגן עם foobar אבל בלי קונפיגורצית ASIO).

החומרים על המחשב וה- SB3 היו רק FLACים לוסלס שאני גיביתי, ולשם הבטחון גם כמה מהאינטרנט.

את ניגון ה- CD מאוד אהבתי. בעצם אהבתי את המכשיר מכל בחינה. אהבתי את הנדסת האנוש, אהבתי את איכות הבניה (חיצונית), את העיצוב...
והסאונד היה באמת מיוחד.
אנחנו שומעים חדשות לבקרים את המושג "מנגן כמו פטיפון". אני למדתי להתעלם מהביטוי הזה כי הוא בדר"כ סתם נזרק לאויר.
אבל בנגן הזה היה משהו מיוחד. זה לא בהכרח נשמע לי כמו פטיפון (ובכלל, אני חושב שיש לי מושג די זעום מה זה אומר לנגן כמו פטיפון ), אבל הוא גם לא כל כך ניגן כמו CD. ולכיוון החיובי.
בזמן המועט שיצא לי לבלות איתו לא ממש שמתי את האצבע מהיכן זה בדיוק נובע.

אבל הקסם הזה לא היה נוכח באותה צורה בכניסות הדיגיטליות.
ה- SB והמחשב ניגנו בערך אותו דבר (אחד ניגן קצת יותר טוב אבל אני לא זוכר איזה מהם ), ומשמעותית פחות טוב מה- CD.
יכול להיות שהמכשיר לא עבר ברייק-אין דרך המעגלים האלו, ויכול להיות שזהו אופיו.

אבל מבחינתי ללא שום סייג, בזמן שהאזנתי לו, העדפתי את ה- CD.