דג רקק כתב:
סקירה מצויינת אביעד... תודה.
רוברט וולף? וואלה לא מכיר.
בנוגע להפתעתך לטובה מכניסת ה USB: זה באמת מרשים ובדיוק בגלל זה נגנים מאפשרים את זה.
לחבר את ה CDP למחשב סלוני כדי לא להתפשר על איכות.
אם תנגן איזה LOSSLESS כמו FLAC או WMA LOSSLESS,
אז זה יישמע בדיוק כמו מה CDP או אפילו עדיף.
סופסוף התפנתי להגיב לפוסט הזה.
אז נתחיל בתזכורת שלא ממש בחנתי את המכשיר. הוא היה אצלי כמה ימים לפני שעבר לאביעד ועוד יום כשחזר.
האזנתי לו סתם מסקרנות ולא במטרה לכתוב על זה.
האזנתי בעיקר ל- CD, אך ניסיתי גם SB3 דרך ה- SPDIF ומחשב (לפטופ) מחובר ב- USB (מנגן עם foobar אבל בלי קונפיגורצית ASIO).
החומרים על המחשב וה- SB3 היו רק FLACים לוסלס שאני גיביתי, ולשם הבטחון גם כמה מהאינטרנט.
את ניגון ה- CD מאוד אהבתי. בעצם אהבתי את המכשיר מכל בחינה. אהבתי את הנדסת האנוש, אהבתי את איכות הבניה (חיצונית), את העיצוב...
והסאונד היה באמת מיוחד.
אנחנו שומעים חדשות לבקרים את המושג "מנגן כמו פטיפון". אני למדתי להתעלם מהביטוי הזה כי הוא בדר"כ סתם נזרק לאויר.
אבל בנגן הזה היה משהו מיוחד. זה לא בהכרח נשמע לי כמו פטיפון (ובכלל, אני חושב שיש לי מושג די זעום מה זה אומר לנגן כמו פטיפון
), אבל הוא גם לא כל כך ניגן כמו CD. ולכיוון החיובי.
בזמן המועט שיצא לי לבלות איתו לא ממש שמתי את האצבע מהיכן זה בדיוק נובע.
אבל הקסם הזה לא היה נוכח באותה צורה בכניסות הדיגיטליות.
ה- SB והמחשב ניגנו בערך אותו דבר (אחד ניגן קצת יותר טוב אבל אני לא זוכר איזה מהם
), ומשמעותית פחות טוב מה- CD.
יכול להיות שהמכשיר לא עבר ברייק-אין דרך המעגלים האלו, ויכול להיות שזהו אופיו.
אבל מבחינתי ללא שום סייג, בזמן שהאזנתי לו, העדפתי את ה- CD.