אחד הקוראים בפורום שאל אותי אם אני שומע מוזיקה אלקטרונית. אני מניח שהשאלה נבעה מכך שאני אף פעם לא סוקר ציוד עם מוזיקה שכזו (והתשובה למי שלא ברור לו היתה בעיקרון לא).
בקיצור מפה לשם, נותרתי עם שעורי בית בדמות קובץ FLAC המכיל את Never Ever Land של Infected Mushroom.
אני לא מה-"צורבים" ותומך בעיקרון ברכישת מוזיקה, אבל לצורך הבדיקה (המוזיקלית והסונית) הרגשתי מספיק רגוע עם הסיפור. אמנם לא צרבתי את הקובץ אלא העברתי אותו לשרת המדיה ממנו קורא ה- SB3.
ברמה המוזיקלית, הממממ, קצת מסובך עבורי לתאר מה אני חושב על זה בדיוק. מחד אני יכול בהחלט להבין מה ימצא במוזיקה שכזו המעריץ הנלהב, אבל אני לא יכול להגיד שהמוזיקה "עושה לי את זה".
נהנתי להאזין לטרק, זה לא שסבלתי, אבל ברור לי שאם הייתי בעליו של האלבום הוא היה מושמע בדיוק פעם אחת (וגם קשה לי להאמין שעד סופו) לשם הפאן ואחר"כ אם היה מוצא אי פעם את דרכו לנגן זה היה רק לשם בחינה.
אנחנו עוד רחוקים מלמצוא כאלו חומרים בסשני ההאזנה המסוקרים בכתבות שלי, אני לא כותב על מה שאיני מכיר היטב (אם כי מאזין על מנת להכיר), אבל כאן בתור נספח צידי בעמוד ה- X אין לי בעיה לתאר איך נשמע הטרק דרך ה- Finn.
התחושה המקדימה שלי לגבי הטרק הזה על ה- Finn היתה שצפוייה לו הצלחה. במשך סשני ההאזנה שהיו לי הוא כל הזמן הפתיע אותי (מן הסתם כלל הרבה יותר חומרים ממה שהופיע בכתבה), במיוחד במוזיקה שדרשה קצת "ביצים".
ואכן לא התבדתי, ה- Finn העביר חוויה מעניינת מאוד עם הטרק הזה, לא סוג החוויה שתקבל במועדון (לחיוב ולשלילה), הבאס לא בעט בי ולא הרעיד את הריצפה (אלא בווליום גבוה מאוד) אבל הפרזנציה המעניינת, העוטפת, התלת מימדית השתלבה יפה מאוד עם האפקטים והסימפולים וזה נשמע בעקרון מעניין. הבאס לא הרעיד את כל הבית אבל היה מדוייק, מהיר, התחיל כשצריך ועצר כשצריך ולא נמשך לו בצורה רופסת.
ככל שהגברתי קיבלתי יותר, זאת תופעה שאפיינה מאוד את ה- Finn בשילוב הסטאפ והחדר שלי. האמת שלא ברורה לי הסיבה, אבל היתרון הוא שניתן להמשיך ולהמשיך ורק לקבל יותר, בלי עיוותים ובלי בעיות של חדר.
החיסרון הוא שבווליום נמוך, ולעיתים (קרובות) אני שומע כך בלילה, התוצאה מעט אנמית.
עם ה- Elgar של גסטינל שאביעד
סקר, שם מדובר באלבום שמוקלט טוב אך בווליום נמוך יחסית הגעתי עם בורר הווליום של הפרה לרמה אליה מעולם לא הגעתי. כמעט עד הסוף
.
עם זאת התוצאה היתה פשוט מעלפת, גודל, במה, רגישות, ניואנסים וריאליסטיות - כל מה שאתה מחפש בשיחזור אודיו בבית. מאוד נהנתי.
ה- Finn התגלה כ- All Rounder כשהצטיין בביצוע כמעט כל חומר שהעמסתי עליו. מעבר למה שציינתי זה כלל גם סגנונות בלוז, רוק (כגון ג'ופלין או סנטנה, אני לא בגיזרת ההארד קור כידוע) ופופ.
שאלו אותי מספר פעמים אם אני מתכוון לרכוש את הרמקול, או אם הייתי מחליף אותו בשלי. אני חושב שההערה שלי בסקירה על הפיוניר גרמה לבילבול משהו.
בואו נאמר שמגיעה ל- Finn אותה מחמאה שנתתי לפיוניר, אבל בגלל שהחלטתי שהרמקול הבא שלי יהיה רמקול גדול ויתאים יותר לחדר הבעייתי שלי בכלל לא חשבתי לכיוון הזה.
מה שכן, ללא ספק, החברה הזאת נכנסה אצלי חזק מאוד לתודעה בעקבות הסקירה הזו, וכאשר אחפש יום אחד רמקול חדש אסתכל גם לכיוונה.
