עכשיו 28/03/24 15:16

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 15 מתוך 15   [ 143 הודעות ]
עבור לעמוד הקודם  1 ... 11, 12, 13, 14, 15
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: Re: סקירה: מפצל/פילטר חשמל Furutech e-TP80
הודעהפורסם: 20/06/10 07:50 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9699
נועם [וכולם] בוקר טוב ושבוע טוב

אני *קצת* הרבה עמוס היום אבל נהניתי מאוד לקרוא את דבריך
[אציין שמיום ה' ועד יום א' איני גולש באינטרנט, כך שסליחה על העיכוב ]
מקווה להתפנות בקרוב ולקרוא אותם שוב - כראוי, לעמקם,
[ תודה כנה מראש על המענה המפורט :) ]

יום נעים לעת עתה !

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: מפצל/פילטר חשמל Furutech e-TP80
הודעהפורסם: 20/06/10 22:15 
חבר האתר


הצטרף:
03/04/09 02:35

הודעות: 5285
הי ריכטר
כמו שכתבתי בפרטי, אכתוב גם בצבורי...אשמח לקרוא את תגובתך (בסט אפ זה או אחר) ואגיב עליה בפרטי.
יום טוב (וחם??)


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סקירה: מפצל/פילטר חשמל Furutech e-TP80
הודעהפורסם: 21/06/10 09:32 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9699
נועםס כתב:
ס. ריכטר כתב:
נועםס כתב:
מקבלים בשתיקה את אי הנאמנות הזו, כל עוד נראה שאי הנאמנות האחרת, זו שקשה יותר לדבר עליה, מאופסנת


"ת: נאמנות ואי נאמנות ...אנשים קשובים לגירויים מסביב...לבחור למה מביניהם להגיב, ... בחירה לאיזה גירויים יש לתת תשומת לב ומשאבים"

*** הניסוח והתוכן המנוסח נהדרים. כיף לקרוא.

... ההנחה שיש משהו ש'אין דנים בו',
שיש נושאים ש'קשה' להעלותם....
עומקו של אדם נמדד [ בין השאר ]
בדרך מילולית-כמו-פיזית פשוטה, כלומר,
כמה מהר מגיעים לחסימה ?
מתי נעצרים בנקודה ש'אין מדברים עליה' ...


ת1: אני לא מסכים. אני סבור שלא משנה כמה תדבר על דברים, תדון ותהפוך בהם, יהיו מקומות שתעצר בהם, שיהיה לך קשה לדבר עליהם. אני מרגיש שמבט ממושך על אנשים בתהליכי שינוי מסוגים שונים מדגים לי את הדבר היחיד המשותף לכולם: מוגבלות היכולת להכרה עצמית נטולת פניות, מוגבלות היכולת להגיע ל"כל מקום" וכדומה. אם אתה סבור שאתה או מישהו אחר הגעתם למקום הזה, או שיש סיכוי סביר שתגיעו אליו, או שהמטרה העיקרית בחיים היא להגיע לכך, אני פשוט (או לא ממש פשוט) לא מסכים.

*** אין לנו מחלוקת : שנינו מסכימים שיש מקום סגור בפני אדם בתוך עצמו. השאלה שלי הייתה - "כמה מהר מגיעים לחסימה, מתי נעצרים" : זה מוליך לנושא הבא :

ת2: "עומקו" של אדם? מהו עומק ריכטר, ומי מחזיק ביד את הסקאלה? ... לא רק שכלתני ורציונלי אלא לפעמים גם מהבטן. זה לא פחות חשוב בעיני. ...

*** מקור ראיית ההטיות מצידך בשאלה הוא לוגי - והנה השאלה דווקא מקורה רגשי : כפי שהדגשתי במענה המקורי, אותו עומק נמדד רק "בין השאר". בין שאר הרבה פרמטרים. כאשר אתה 'צולל פנימה' ומהר מאוד מגיע לאותה 'חסימה', הרי לך הגדרה [ עקיפה ומטאפורית ] לעומקו של אדם. יכלתי להזמין איזה משתתף או שניים מכאן כדוגמא, שהיו נתקעים כבר מזמן. יכלתי 'להדליק' מישהו ע"מ שיכתוב שטויות, שיכעס, שיצא רע : כאשר הכעס שולט באדם, המכעיס נהנה אף הוא משליטה. פיזית זה מתבטא בג'ודו [שימוש בכח היריב ] ומילולית - מתבטא בשעשועי פורום, למשל. זה מדד קביל ולא מוטה בעיני, מדד, כאמור לעיל, "כמו-פיזי" פשוט וניכר שקשה לחלוק עליו : כשהאדם נתקע ? אז זה שם. המעניין הנוסף הוא הראייה השונה שלנו : תפיסות רבות רואות במודעות ובחתירה אליה מטרה, ולא כלי... ואני מוצא עצמי מזדהה עם חלקן. ראה להלן את הרגש :

מתי האדם מתרגז, למשל, ונכנע לרגש ?


ת: שאלה בעייתית. "נכנע" לרגש? זאת אומרת שללכת עם רגשותיך זו כניעה? ....


*** עוד לפני הייחודיות, השאלה שלי נגעה ב"רוגז", ולכן "כניעה" לרגש : אין בעייה להיכנע לרגשי אושר... המענה שלך נקב ב"ללכת עם רגשותיך", ואכן, אני מסכים לכל מילה בו : לך עימם, פעל לפיהם, חייה חיים נהדרים וטובים : אבל, מתי אתה מתרגז ? מתי אתה [כל אדם ] נכפף לפרץ-רגש ? ללכת-עם זה נהדר, ויעיל לטווח רחב של רגשות, עד לאיזור ה'רוגז', שהופך לפתע 'שולט'. שם המודעות הופכת מטרה ולא כלי, שם הכעס מבטא חסימה ואת קצה העומק [ זוכר את הסקאלה הדמיונית ?], שם נגמר האדם-החושב ומתחיל אספקט חייתי, אינסטנקטיבי, קמאי, כזה שמתחיל בקללה בפורום או בסופרמרקט ונגמר - בכל מקום אפשרי. להתרגז עד כדי איבוד ראציונאליות - וזה קורה המון, לכל אחד - אין פירושו ללכת עם הרגש, אלא להסחף תחתיו.

".... ככל שאתה משקיע יותר זמן בלהבין את עולמו של האחר, כך המחיר של בחירותיו השונות נעשה מוחשי וברור יותר, הרבה יותר מאשר המבט החיצוני אליהם, כזה שאומר ש"צריך" כך או "חייבים" אחרת. זה כמובן מביא להתנגשות עם כל מיני תפיסות מוסריות כאלה ואחרות, אבל לי אין שום בעיה להאמין בזה ובחלק מהן באותה עת, מתוך ידיעה שיש הרבה נקודות בהן הן לא מתיישבות. אז מה? בסך הכל מדובר ברעיונות.

*** אותו מחיר אישי הוא גם תחת הגדרת "צריך/חייבים". המבט החיצוני שאתה חולק עליו עשוי להכיל מרכיב רגשי מדולל יותר, ולתת נפח לשיקולים אחרים, נקרא להם 'אוניברסאליים' יותר, אנושיים במובן הרחב. דומה הדבר לחבר המנסה להרגיע אדם בטרם יתקוף מישהו או יחליף שטקר. היתרון הוא בחשיבה הבהירה, שתמיד תכיל 'רגש', אבל במידה כזו שאינה מסמאת. הבנת המחיר לבחירותיו של האחר ואפילו הנחת הבנה לגבי מקורותיהן, אך מעניקה יתרון למי שמגיע לאפיזודה כזו כשהוא בצד הלוגי שלו/ מהצד. אין 'צריך' ואין 'חייבים' כלל, למעט - צריך להרהר לעומק, חייבים להטיל ספק.

ת: כלל וכלל לא. אני לא מסכים איתך, אבל, באופן המשכי למה שכתבתי קודם, ברור לי שאולי נמשיך לא להסכים ושאי ההסכמה על דברים מהותיים כאלה תהיה (בין השאר ) קשורה בדברים שלי קשה לדבר עליהם ולך קשה לדבר עליהם (בדיון ציבורי או פרטי). הם יכולים להיות דברים שונים לחלוטין, וזה בסדר גמור מבחינתי.

***אני לגמרי לא בטוח שאתה לא מסכים איתי או אני איתך. אני מאמין שהגדרה מושגית בסיסית בינינו ומאוד יסודית תניב הסכמה רחבה ביותר. למקרא דבריך אני אף מאמין בכך יותר מאשר בטרם.


לפעמים אנשים [ לא אתה, זו לא רמיזה, נא לא לפרש ]
מקימים סביבם תשתית עדינה ושברירית...

ת: . לא "לפעמים" אלא "תמיד" . ולמה לעדן את הרמיזה שאני עשוי להיות ביניהם? אני בהחלט כזה. אתה לא? ומר לוי מכניסה ג' לא? וביבי? והדלאי למה? ופרויד, שעשה אנליזה לעצמו?

*** הבודהיזם מדבר על אשליית הקביעות. התשתית של כולם שברירית, סתם כי מטוס יכול להכנס לנו בבניין עכשיו ונתאדה בן רגע, או שהילד שלנו נחנק עכשיו בגן כשהוא תלוי על הקרוסלה, או שתאי סרטן מתחילים מסיבה חד פעמית במוחנו, או שאלף סיבות אחרות [ שמתרחשות כל יום סביבנו ] ממתינות. בזמן כתיבת שורות אלו מסתובבים להם בארץ אנשים בכיף, חלקם ימות בטרם יגיע הביתה היום אחה"צ, מי בתאונה, מי בדקירה, מי מדום לב. אנשים מטפחים את הקביעות ע"י, בין השאר, שטקרים [רכוש]. הבנת [ והפנמת וקבלת...] האשלייה שבכך גורעת מה"שבריריות" של התשתית סביבנו : כאן הבודהיזם נותר מורבידי משהו ודן בסאמסרה ושלל גלגולים ושם אני והוא נפרדים, לטובת חשיבות אחרות.


" אתה כותב פוסט ארוך בנושא, זה אומר שהנושא משנה לך לך ברמה כזו או אחרת ("חותר לכוון נסיון להבנה קונקרטית") ושאתה רוצה לשמוע את דעתי (אני לא מתכוון לזה באופן מגלומני כלפי עצמי אלא מציין עובדה). מה שזה אומר לי, שהיות ואיני מכיר אותך אבל מכבד ומחבב את דמותך הוירטואלית עלי להתבטא בזהירות - לא ברמה הרעיונית אלא באחרות (הטון, הרצינות שבה אני כותב)."

*** כמו בכל הפוסט שלך, אתה ממשיך להיות 'צודק' לדעתי. בהחלט הנושא משנה לי : זה חלק מהחתירה למודעות. בהחלט אני רוצה לשמוע את דעתך : גם בשל היותך עצמך, למרות שאיננו מכירים, וגם באופן כללי כלפי כולם, הייתי שש לקרוא את דעותיהם. אני תר בהן אחר תובנות חדשות עבורי, ולכל זר שאינו אני יש יתרון כאן, מהטעם הפשוט שאותי אני כבר מכיר, ואם אשאר עם דעותי לא אתקדם. זה ההבדל בין מי שדעתו מוצקה [ ומוחו סלעי ] למי שתר אחר הפרכות.



עזר וייצמן? מה פתאום עזר וייצמן עכשיו (ציטוט לא מדוייק כמובן):
"הסתכל ימינה, שמאלה, למטה, למעלה אחורה וקדימה. זה שאינך רואה הוא זה שיפילך".
אנושי, אנושי מדי.

*** זה משפט ששנינו יכולים לשאול מתחום ההתמחות של עייזר [ הרג הדדי ע"י מכונות משוכללות ] לבליינד ספוטס תודעתיות, וזו בדיוק מטרת השיחה שסיכמת באופן נפלא.

:) (F)


כתב פה מישהו 'תגובה אכזרית', ולא הבנתי למה. אני חש מוחמא מההשקעה שלך ומושכל מהניסוחים שהצעת. מי שמגיע לדיון באופן ווכחני, דיון המבוסס על תוכחת האחר ומציאת טעויות אצלו, דיון שהאגו שותף בו, עשוי לראות במענה מסויים כבעייה, בעוד שמי שמגיע בגישה ההפוכה, ימצא כל אחד מהרשימה הנ"ל כמתנה יקרה, נדירה ביומיום שלנו. הדיאלקטיקה הזו אינה מבקשת לגבור רעיונית על כלום, כי אם ללטש היגדים קיימים, שנאמר, "אין סכין מתחדדת אלא על ירך חברתה". מי שתר אחר חולשות בתפיסותיו, ירוויח. מי שבא בדיעה מוצקה ומנסה להנחילה לאחר, נמצא בבעייה והוא שבוי בידי האגו שלו. ויתור על האגו [ זו נגזרת ממטרת העל ] מכתיב התמקדות בשאלה ולא במענה, אשר יכול ליצור את עצמו מעצמו. אימוץ ביקורת היא אחת השיטות העדיפות. זה מעמיד באור מאוד לא מחמיא שפע מהמלל שמוקא בפורומים - ובכלל, בין בני האדם כולם.

האזורים הפרטיים אליהם קיים חשש ששיחה תגיע, הם בין השאר מוקדי חולשה מוסתרים, שחפירה קלה בהם תכאיב פעם אחת - כאשר האדם נחשף למול עצמו - ובהמשך תחזק, כמו כל ניתוח שכואב, מצטלק ותורם להבראה [ או למוות מהשלכותיו ]. מי שבוחר לחיות כאשר הוא מסתיר מעצמו את המקסימום [ ואני שותף לדעתך שיש מינימום לא מודע/מודע בחלקו הכרחי ] 'מותר האדם' שלו נפגע.

יותר מאתכבד לקרוא תגובתך בכל פורמט, כאשר ייתכן ושלב הציטוטים נסתיים ואפשר לנסות את שלב 'מכאן והלאה' בהתבסס על חידוד הנאמר שכאמור לדעתי יותר ממשיק אחד לשני. זה שלב בו ניתן לנסות ולזקק אמירה/שאלה, ושם מתחילה שיחת עומק, בהתבסס על מכנה והבנה משותפת.

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 15 מתוך 15   [ 143 הודעות ]
עבור ל:  
עבור לעמוד הקודם  1 ... 11, 12, 13, 14, 15

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  



חפש:

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות