מסעות הטיפול בחשמל ושאר תבשילי ירקות

לפני שנצלול לעומקם של נושאים טכניים כבדים כמו איך נראה קו אספקה של רשת החשמל הביתי, או מה נשתנה החשמל בארצנו משאר אומות העולם, יש לשאול כמה שאלות בסיסיות:

1. האם רשת החשמל אכן מכניסה לנו רעש לשמע (משפיע לרעה על חווית השמיעה)?

הגיונית נראה לי, שאם נבצע בדיקה פשוטה נוכל לענות על השאלה. נחבר את ההגברה והמקור לרשת החשמל, לא נשים תקליטור (או מקור ל-DAC), ונגביר לאט את העוצמה. האם בוקע מהרמקול איזשהו רחש? גם אם מתקרבים ממש עם האוזן...אם לא נגביר עוד ועוד עד קצה הגבול.
הרעש הזה (לכולם יש רעש כזה או אחר) הוא תולדה של ה-SNR של המכשיר ומאחר שאין אות (S=Signal), אנו שומעים רק את הרעש (Noise=N). כפתור העוצמה מייצר Over Gain (מאחר והוא יביא את המגבר למלוא ההספק שלו לפני שהכפתור יגיע לקצה התחום), נניח שבעזרת הבדיקה, גם אם יש לנו SNR של 110dB-, ע"י ה- Gainהעלנו אותו ב-10dB ל-100dB-.
אם בחרנו בכניסה אנלוגית, כל שכן רגישה (MC) רוב הסיכוי שאנו בעצם בתחום SNR של 80dB- או פחות (מאחר ומדובר בסקלה שלילית, ככל שיש פחות רעש המספר גדל), ועם ה-Gain נגיע ל-0dB7-
את הרעש הזה אפשר למדוד ע"י DMM או AVO ולכמת אותו. מכשיר יעודי ל-AUDIO יהיה עדיף. אפשר גם לשמוע – וזו דוגמא למה האוזן לא מספיק טובה ככלי מדידה. אפילו אפשר לחשב את ה-SNR אם ידוע ההספק הנקוב של מגבר ל-8Ω.
עכשיו נניח שהרעש נובע מהרשת, ולא מתכונות של המגבר והמקור (שלהם יש נתון SNR משלהם), ואולי, ע"פ ההנחה שאותה נרצה לוודא, היא לא מגיע מהמכשיר אלה נוספת בגלל איכות החשמל ברשת הביתית. איכות זו מקמטת את כל הגורמים שפורטו בעבר, מבלי להיכנס לכ"א מהם ואם הוא קיים בתיאוריה או במעשה.
עכשיו ניקח את אחד מאביזרי הסינון, זה המצוי בידינו, או זה שאמור לעזור הכי טוב, עבור הגורם שבעיננו הוא החשוד העיקרי לבעיה, ונחבר אותו בין השקע בקיר לציוד שלנו. כמובן שכל זאת לאחר שהורדנו את העוצמה למינימום וכיבינו את הציוד.
עכשיו נחזור על הניסוי.
אם בהאזנה נשמע פחות רעש, וגם נבצע מדידה שתאושש את הממצע, הרי שקיבלנו תשובה. ואם לא, אז כל המסעות לחינם.

2. למה יצרני הציוד (מסנני רעש, שנאים, כבילת אספקה, שקעי HI-END, נתיכי HI-END וכו'), אינם בודקים ומספקים נתון של
מדידה כזו?

בעבר, כאשר מכשירי ההקלטה האנלוגיים היו נפוצים (סלילים וקלטות) נולדו להם סוגי משקיטי רעשים, שהנפוץ שבהם היה Dolby. היה Dolby A לציוד המקצועי, Dolby B הראשון לציוד הביתי, ואחריו הופיעו גם C ו-S. היו עוד שיטות כמו זו של dbx, או Super-D של SANYO. בכולם! סופק נתון שהמע' NR משפרת את היחס אות לרעש (SNR) בלפחות 10dB בפשוטים, ועד 30dB בחדשים.
למה יצרן מסנן אודיופילי לחשמל, נמנע לספק מידע בכמה המוצר שלו משפר? הוא יכול להתנות בתנאי הבדיקה (סוג הרעש שמזריקים לאספקה, עוצמתו, תחומי התדר שלו וכו'). אבל אני עוד לא ראיתי שום מידע. לכולם יש מלל מפה ועד י-ם לתאר את נפלאות המכשיר, תורות שלמות על כמה אספקת החשמל ירודה אך לא נתון בודד אחד. איך זה שאין אפילו צדיק אחד בסדום, ורבים וטובים השקיעו ממיטב כספם ורכשו מוצרים כאילו.
לטובת העניין, אם יש רעש על קווי האספקה, המוצרים הנ"ל אמורים לסנן אותו. מדובר בחשמל, מדובר במוצרים שנועדו לחשמל, ולכן תחום הפעולה שלהם די מוגדר ומצומצם. מסנן (כמו שיש בכל EQ ובכל רמקול, או על כבלי קומקום למחשבים), מתוכנן ע"פ שיקולים הנדסיים, וחייב להיות עבור תחום רעש ידוע. אחרת אין בו תועלת. כך שעבור יצרני הציוד (גם אם זה כבל שהכניסו לו מסנן לתקע, או יח' סינון) הם ידעו מה צריך לשים שם אבל חסכו מאיתנו את המידע. מה שאומר שהחברות יודעות בוודאות את אופייני הרעש על קווי הרשת, אחרת לא יכלו לבנות עבורו ציוד. ואם הציוד שלהם אכן טוב, ועושה ניסים, הרי שאין בעיה לפרט אותם. ואם במקרה זכינו בבית שבו הרשת שקטה, אז במקרה הטוב המוצר שלהם לא מזיק (וגם אולי לא נחוץ). אבל בכל הבתים האחרים, הוא בוודאי משפר. העלמת הנתונים הוא בעיני פשע! כמו העלמת הנתונים של הכנסותיהם ממס ההכנסה שלהם (IRS בארה"ב או CRA בקנדה). זו עבירה פלילית שעונשה מאסר! עבורי, התנהלות החברות הנ"ל מולנו הצרכנים חמורה באותה מידה.

3. למה יצרני הציוד מתפארים בציוד ה-HI END שלהם, ולא עושים את עבודתם נאמנה בקטע הכי בסיסי של בניית הציוד: טיפול
ברעש ממקורות האספקה?

מעלות הציוד הנלווה של מוצרי העזר לשיפור אספקת החשמל, אפשר להסיק שמדובר בעסק יקר. וכך ע"מ להוזיל או לא לייקר את המוצר שלהם, הם מעדיפים להשאיר את הנושא לשיקולו של הלקוח. אז המוצרים הנ"ל כמו מסנן רעש ל-12 צרכנים, עולה 2K$ (או 500$). מה הבעיה להכניס 1/12 מזה למגבר או מקור שעלותם 10K$ ומעלה? ולמה אותם יצרני ציוד הלכו עד הקצה, במימוש אבסולוטי, עיצוב, איכויות שמע ודווקא כאשר הגיעו לסינון החשמל הם חסכו או נרדמו בעמידה?
כל שכן, למה להם להשאיר פרנסה ליצרנים אחרים, אם יכלו לספק באופן גורף פתרון בתוך הציוד שלהם ולכבוש את השוק?
התשובה היא שרובם עושים, ועושים מה שצריך על כניסת האספקה. והתשובה השנייה היא שיש על קווי הרשת תופעות שגם אילו השקיעו פי 10 או 100, לא יכלו למנוע אותם. פשוט משום שמדובר בהרבה אנרגיה ואי אפשר להתמודד איתה. לדוגמא פגיעת ברק! כך שניתן להניח שעבור 99.9% מהצרות שיש על קווי הרשת הם הכניסו מעגלי סינון ועל ה-0.1% הנותרים, גם המוצרים הייחודיים לא ממש מבטיחים פתרון.

כמה הערות:

לגבי נקודה 1.

האם רשת החשמל אכן מכניסה לנו רעש לשמע (משפיע לרעה על חווית השמיעה)

* שתי שאלות בלתי תלויות, לפחות על פי עדויות המאזינים.

אם ישנה מהות שאינה נמדדת ומשפיעה לרעה על חווית השמיעה, אז יתכן שאין היא קשורה לרעש שנכנס מרשת החשמל.

לגבי רעש מרשת החשמל:

התשובה החד משמעית שרשת החשמל בפוטנציה יכולה להכניס רעש. הנושא אינו חדש כלל ומתמודדים איתו בכל סוגי התעשיה של ייצור מוצרים אלקטרוניים.

הרעש בחשמל כפי שאפשר להתרשם ממה שכתב יהושע הוא מורכב מגורמים רבים ובודאי שהוא אינו קבוע. דוקא מכשירים ספרתיים כמו מחשבים רגישים מאוד לרעשי חשמל, שיכולים לשנות ביטים באופן רגעיץ (נושא כאוב בתפקדי האחרון שלי בעבודה)

כל ציוד האודיו של החברות הגדולות והבלתי נחשבות כמו פיוניר, דנון או ימהא כולל בתוכו מסנני רעש ובנוי להיות מוגן מרעשי החשמל. הציוד עומד גם בתנודות של אספקת רשת וכל עוד מתח הרשת אינו נופל מתחת לתקן שזה מינוס 10% מתח, הציוד יספק את מלוא הביצועים שלו. לא תמצאו שהציוד פתאום מחליף ערוץ או משמיע נקישות.
אני מניח שזה צריך להיות המצב בציוד HE. (שזו נק' 3)

בבדיקה שאתה מציע הייתי מבצע עוד דבר:
לקחת את רשימת הציוד שיהושע ממליץ לנתק ואז להפעיל אותם אחד אחרי השני ולבדוק האם נשמע קליק או כל דבר. אם כן, אז בכל מקרה מומלץ להוסיף מסנן רשת.

2. שקיפות נתונים
כמבון שיצרני מסננים מקצועיים נותנים שקיפות מליאה של הציוד שלהם. אם מישהו קנה כמה סלילים וקבלים זיווד אותם בתיבה עם שקעים, גובה עליהם 2K השאלה האם הוא העביר אותם את סדרת הבדיקות שמעביר יצרן מקצועי שמייצר בסדרות.

ואני לא בטוח שהוא משתמש ביותר מאשר מסנן אחד כמו זה:
http://www.corcom.com/pdf/RK.pdf

ואני רוצה לחזור לגבי DC ברשת.
לא הייתי נחרץ כמוך לומר שלא יכול להווצר DC ברשת. הוא לא יכול להווצר כתוצאה בחוסר איזון תלת פאזי ועל זה אין ויכוח או מי שמתווכח צריך ללמוד קצת יותר על רשתתות תלת פאזיות. (דרך אגב בדיוק בגלל זה - רכיב מתח ז"ח מקצרים כיום את האפס לאדמה בכניסה לבנין)

כמעט כל הקישורים שי. הביא מדברים על תופעות מעבר, וגם בספר של BOB CORDEL (יהושע הביא פעם בפורום אחר את תשומת ליבי למהנדס הזה ותודה לו)
AUDIO POWER AMPLIFIER
יש פרק - DC ON THE MAINS

בחצי עמוד מסוכמת כל התורה, וכמו שאמרתי מספיק מקור אחד מהימן:

ישנם מתקנים (בעיקר ישנים) שמבצעים יישור ויוצרים בעת ההפעלה DC רגעי.
אף אחד מהמקורות כולל בוב לא מציין כמה.
ה- DC נמוך למדי ומי שיסבול ממנו הוא שנאי גדול, ככל שהשנאי יותר גדול ומכיל התנגדות DC נמוכה הסכנה יותר גדולה, כאשר הקו לדבריו הוא בסביבת 300VA
שנאים קטנים דוקא לא יסבלו בגלל החוט הדק והתנגדות ראשוני גבוהה.

מי שמועד לפוענות הם שנאי טורואיד (פחות ליפופים למתח - לכן התנגדות נמוכה)
ההפרעה הנובעת היא זמזום או גניחה רגעית של הגרעין כאשר זרם הצריכה של השנאי בשיאו מתחבר לז"י ובשיא מקבלים רוויה, בעיקר גרעין טורואיד נוטה לזמזם או לגנוח כאשר קרית התופעה..

את התופעה מגלים כי שומעים מדי פעם כאשר מופעל המכשיר המייצר את ה- DC, הגרעין מזמזם או גונח. אם ההפרעה קבוע אפשר יהיה לשמוע זמזום קבוע מהטורואיד.
הפתרון לבעיה הזו בספרות אינו שנאי בידוד, כי שנאי הבידוד צריך להיות שווה או גדול מהשנאי הנפגע ואז הסיכוי שהתקלה תעבור אליו ולא פתרנו מאומה.

הפתרון המקובל הוא חוסם ז"י שמורכב מדידות הספק וקבלים אלקטרוליטיים. יהושע בקישורים שלו הביא כמה.

על מה יכול להועיל שנאי בידוד מאוזן בעיקר בנושא HUM, בפעם אחרת.

שלום יוסי
לגבי 1 אני תוהה למה אתה מתכוון?
אם קו הרשת לא מכניס רעש (יש שקט בניסוי או רחש בלתי נשמע ממרחק הישיבה) לא יהיה יותר רעש אם נשמיע מוזיקה.
ואם יש רעש, ונחבר את הציוד לאחד המרכיבים שאמור לטפל בו, ועדין יהיה רעש (נשמע ומדוד), הרי שהרכיב שהוכנס אינו משנה
אותו (את עוצמתו) ואינו משפיע עליו.
דין הרעש על הרשת הוא כרעש קבוע, ולא איזה ניתוק או חיבור של צרכן שמייצר רעש רגעי. לשם כך, יש לזהות צרכן כזה ולחזור
על הניסוי, כאשר מפעילים או מנתקים אותו. אני מניח שלשם כך נזדקק לציוד יותר משוכלל מ-DMM או לפחות אחד עם יכולת
של מדידת שיא (PEAK).

באשר לדיוני ה-DC, אבקש ממך להעבירו לדיון של יהושוע או תפתח דיון משלך על הנושא. לי הדיון הקודם הספיק.

שלום מיכאל

אם אין לי שום אמצעי לשיפור הרשת ואני רוצה לבדוק, אני מציע להשתמש בשיטתך ולהפעיל ללא מוסיקה ולנתק רשימת ציוד שעלול להפריע ויהושע נתן רשימה מאוד רחבה

עכשיו להפעיל מכשיר אחד - למשל מנורה פלורסצנטית ולשמוע האם שומעים ברמקולים את ההתנעה ואחריה את עצם הפעולה שלהם.
כמבון שלפעמים המנורה עצמה מזמזמת וכדאי לטפל גם בזה, כנ"ל מקרר.

אני מקווה שזה ברור.

דיון ה- DC הסתיים ומכייון שהנושא שלך הוא טיפול המערכת החשמל העליתי נקודה שלא דנו בה בשרשור הקודם
אתך הסליחה

בברכה - יוסי

הדיון כאן ממש מרגש
ממתין לפרק :"מסעות הטיפול בכבל חשמל ושאר תבשילי ירקות"

שלום
אתה מוזן לפתוח אותו.
להל"ן מוצע לך בדיקה פשוטה שתוכל לעשות לבד בביתך.
אם למשל השקעת בכבל חשמל אודיופילי.
קח כבל מהקוקמום ותבדוק כמה רעש הוא מעביר...
אח"כ קח וחזור על הבדיקה עם הכבל האודיופילי ותדע אם הוא באמת עושה משהו...
זה גם יתן לך חומר למחשבה כאשר תשמע שכבל חשמל אודיופילי שינה מהותית את איכות הסאונד, על כמה זה באמת נכון.

מיכאל,
אני לא אלקטרונאי, אבל היה לי בזמנו "היגיון" דומה, חשבתי לעצמי, שאם אני לא שומע רעש אז הוא לא קיים.
אין לי ממש הסבר לזה, אבל יצא לי להשוות כבל קומקום לשנאי מבדל המחובר למכשירים עם כבלי חשמל אודיופילים ( לקיר החיבור נשאר אותו כבל קומקום), היה שיפור בכל ספקטרום התדרים, כאילו התנקה איזה משהו ש"רכב" על הסיגנל (אבל יכול להיות שזו שטות במונחים טכניים, אני רק מתאר את ההרגשה שהיתה לי במבחן ההאזנה).

יובל

האם בצעת את הניסוי שמיכאל הציע:

להפעיל את המערכת ללא מוסיקה ולהגביר את העוצמה למקסימום ולהקשיב קרוב לרמקול - האם שומעים איזה רחש?

האם אתה יכול להבהיר מה השווית למה

כבל קומקום לשנאי מבדל?

קודם תבהיר יותר טוב מה השווית למה בכדי שאנו נבין, לפני שאתה רץ לתאר את התוצאה.

כתבתי, ננסה שוב...
כן, עשיתי את הניסוי שמיכאל תיאר, לא היה רעש כשחיברתי את המערכת עם כבלי קומקום.

בנוסף, ביצעתי השוואה בין 2 תצורות:
1. מקור והגברה מחוברים כל אחד לשקע ישראלי ע"י כבל קומקום.
2. שקע ישראלי -> כבל קומקום-> שנאי מבדל->כבלי חשמל אודיופילים למקור והגברה.

למרות חיבור השנאי המבדל בכבל פשוט לשקע בקיר, היה הבדל לטובה בסאונד של תצורה 2 לעומת תצורה 1 לעומת חיבור ישיר לשקע בקיר.

את האודיופילים מביננו תוצאות "ניסוי" זה בטח לא יפתיעו, השאלה איך זה מסתדר עם תיאוריית הרעש שלכם.
בהנחה שברעש עסקינן, האם יכול להיות שיש רעש שמתלבש בתצורה 1 על הסיגנל שאיכשהו פולטר בתצורה 2?
יובל

שלום
גמני לא! (סתם, סתם)
ראשית אם אתה לא שומע אין זה רומר שהוא לא קיים! זה אומר שהא מתחת לסף השמיעה שלך! עדין יתכן שיש רעש שניתן
למדוד בעזרת מכשיר מדידה, רגישים מהאוזן. סף השמיעה שלך, בהינתן ששמיעת תקינה היא ה-0dB.
בנוגע לניסוי שלך, מציע שתשווה בין דברים מדידים:
1. עם כבל קומקום (רגיל) או כבל אודיופילי.
2. ללא שנאי בידוד ועם שנאי בידוד.
בעיקרון אם התובנה שלך שאין רעש נשמע (!) באף מצב (כבל רגיל, כבל אודיופילי וכבל קומקום) הרי שהשיפור בציוד הנ"ל
אינו נובע משיפור ברעש (כלומר שיש פחות רעש ולכן נשמע עדיף).

למרות שאתה בוודאי מחשיב את האוזן כמבחן האולטימטיבי, לפעמים צריך למדוד כדי להבין מנין נובע ההבדל אותו אתה שומע.
הגיונית, זה מוזר שהאלמנטים שהזכרת לא השפיעו על רמת הרעש.
הרי זה תפקידם.
ועוד נשאלתהשאלה אם בלעדיהן אין רעש ואיתםגם אין רעש, אז מה הם עושים בנושא הרעש?

בנוגע לשינוי בסאונד, קטונתי, מה גם שלא לכך התכוונתי בניסוי ובפתיחת השרשור.