חוצפה? מה פתאום, אני תמיד שמח להערות.

אתה צודק לגמרי לגבי הרקע הלבן, בטח בפן המקצועי ועם מוצרים שחורים.

הסיבה שבכל זאת אני משתמש ברקע כהה היא:
- שיש לי אחד כזה גדול, אחיד וקבוע (לא צריך לחבר כמה ולדאוג מכפלים או חיבורים)
- פעם הייתי מצלם על רקע לבן וזה נתן לי הרגשה של צילום סטרילי וקצת משעמם או "מוצרי" מידי

בהזדמנות ארכוש פרספקס גדול ולבן (הקאפה נהרס לי מהמוצרים הכבדים ואני אוהב קצת השתקפות), ואז במקרים כמו אלו שהרקע הכהה פשוט מפספס לגמרי אשתמש בו.

תודה על העידוד לטפל בזה, באמת כבר long due.

נכון, אבל אתה עודדת אותה.

אה לא, התכוונתי שאפשר לשים קאפה לבנה בצד, מחוץ לפריים, ככה שהיא תעשה BOUNCE של אור על המוצר,
האור ישתקף בו, ותהיה ההפרדה מהשחור. זה הכל.
הרקע השחור סבבה.

אה אוקי, אנסה, אם כי בהקשר הזה אני לא בטוח שהחזרת האור היא הבעיה (יש שם די קרוב קיר). זה יותר הקושי שלי לכוון את הפלאשים למוצר מבלי להאיר את השולחן (שיראה אז חום לגמרי).
אולי הפתרון הוא בכלל פרספקס שחור

אשחק עם זה.
(אך לא בשתים מהסקירות הקרובות של מוצרים שחורים שכבר צולמו)

בסדר בסדר...
:-)

הלוני, יחולט בפשתוט לאגיד לעיטי:
"did they tell Picasso no brush"

זי, (לא שיש לי מושג למה כתבת מה שכתבת איך שכתבת)

קוקי,

בהמשך להערותיך האחרות.

אני באמת משתדל לתת לפחות קטע אחד "נותן בראש" אבל ברור לי שהוא לא יופיע בכל סקירה.
הכוונה היא שלא יופיע אלבום כזה בסשן ההאזנה של כל סקירה, אך כמובן שזה לא אומר שאני לא בודק את המכשירים עם כאלו.

הסיבה היא פשוטה, יש לי רק סדר גודל קטן מאוד של אלבומים כאלו (אני מידי פעם מוסיף עוד אחד אבל לא בכמותיות), לא על כולם אני אפילו מוכן כבר לכתוב. מוזיקה כזאת אני לא ממש שומע להנאתי האישית באופן שוטף, זה בעיקר לסקירות וזאת הסיבה שאין לי הרבה כאלו.
ומכיוון שאני לא אוהב לחזור על אותו אלבום לא יכול להיות שיופיע כזה בכל סקירה. אבל גם אם לא מופיע ברשימת האלבומים, אם אני מוצא בעיה או יתרון במוזיקה כזאת אני מציין זאת בלי קשר לרשימה.



אותו הסיפור בדיוק במוזיקה קלאסית, רק שם המצב טיפה יותר טוב כי מוזיקה כזאת אני כן שומע להנאתי מידי פעם וזאת כן סיפריה שתלך ותגדל, הרבה בזכות חברנו המשותף אביעד. יצא לי כבר כמה פעמים להזכיר אלבומים קלאסיים ויבואו עוד בהמשך.

אם מתעוררת שאלה ואתם לא בטוחים לגבי ז'אנר מסויים תמיד אפשר לשאול, בשביל זה יש פורום. אם בדקתי ולא כתבתי אענה בשמחה (כפי שעניתי במקרה זה לברקצ).

ולעניין שבציטוט.

אחת התכונות של ה- JAS שהתכוונתי לציין ואיכשהו חמקה מהסקירה היא יכולתו "להחליק" מקורות דיגיטליים קשים.

אם אתם זוכרים הייתי די מאוכזב מביצועיו של ה- V-DAC בחיבור למחשב בעיקר בממשק ה- USB.
ציטוט מאותה סקירה:


אותם אלבומים, עם אותו V-DAC ואותו מחשב זרמו הרבה הרבה יותר טוב דרך ה- Array 2.1. השומן במיד והסלחנות היחסית עשו את שלהם והעלימו את התופעות השליליות כמעט לחלוטין. יכול להיות יותר טוב, אני לא טוען אחרת, אבל עדיין בזכות ה- 2.1 היה אפשר להנות הרבה יותר ממקור דיגיטלי זול ודרך ממשק נוח כמו USB.

נושא נוסף, או בעצם צד אחר לאותו נושא. בתחום המיד כבר אמרנו שה- 2.1 בזכות גווניו וגודלו נותן הרגשה של שפע פרטים. זה עדיין נכון.
עם זאת, בתחום הגבוה של המיד, וכן הטרבל, יש לעיתים איבוד אינפורמציה מסויימת (אם כי בדר"כ לא כל כך חשובה). אולי היא בכלל לא יוצאת, אולי ממוסכת על ידי טווח נמוך יותר, אך בכל מקרה נעלמה איכשהו.
דוגמה כזאת היתה ב- "מתוך השקט", יש שם בכמה מהטרקים מן רעש רקע, אין לי מושג מה זה בפועל אבל זה מן סאונד מעגלי שמזכיר את הצליל שעושה המחט בסוף התקליט כשהיא מסתובבת על ריק.
אמנם סאונד שאני שמח להפטר ממנו, אך עדיין, הוא ממש נחבא בשילוב ה- 2.1 בעוד היה הרבה יותר נוכח בקונפיגורציות אחרות.

זהו בינתיים עד שאזכר בעוד משהו

"did they tell Picasso no brush"

אחלה סרט THE ROCK!!

תפקידו של מגבר זה לא להחליק שום דבר. אם המקור לא מספיק טוב אז הוא לא מספיק טוב.
מה שתארת עכשיו זו תכונה שלילית מאוד לטעמי.