מגבר משולב עם DAC ופונו סטייג' Perreaux Audiant 80i
אם הייתם שואלים לפני חודש מה אני חושב על חברת Perreaux לא הייתי מבין למה אתם שואלים אותי על כלי מטבח. מאז הספקתי להכיר את החברה הניו זילנדית הותיקה (נוסדה ב- 74 עם הסטוריה ענפה בתחום הביתי והפרו) מפירסומיו של ב. גליסקו (ה- BG ב- BG Sound) ולאחרונה בזכות האקזמפלר הראשון שהתייצב על שולחן המערכת בדמות ה- Audiant 80i.
אגב, אם כבר ברברתי קצת על החברה, לא אפסח גם על ציון העובדה שאהבתי מאוד את אתר הבית שלה. הוא לא סתם נאה וברור (שזה כבר לא טריויאלי לצערי), הוא גם מכיל מין בלוג בו מעדכנת החברה את לקוחותיה תדיר ובשפה לא יומרנית על חדשות מוצרים, ארועים, ואה! גם מוזיקה! וזה טאצ' מרענן וגם מראה משהו על החברה וסדרי העדיפויות שלה בעיני.
אבל חברים הזמן קצר, והפיצ'רים רבים, בואו ניגש לביזנס.
Audiant 80i
אז האקזמפלר הראשון שהגיע אלינו הוא דווקא המוצר החדיש ביותר בליין של חברת Perreaux. אגב, נחמד לקרוא באותו בלוג שהזכרתי קודם איך שיתפה החברה את קוראי הבלוג בתהליך שעבר המוצר, מהרעיון דרך היצור ועד החשיפה והקבלה בתערוכות.
ה- Audiant 80i (מעכשיו גם 80i לקיצור) הינו מגבר משולב ברמת הכניסה של Perreaux המנסה להתמודד עם מספר מטרות בו זמנית. ראשית לשמור על הסאונד, הבניה והטכנולוגיה המוכרים של החברה (למי שמכיר
), פיצ'רים מתקדמים, עיצוב עכשוי ומחיר נוח.
כבר עכשיו אני יכול לספר לכם, שלמעט הסעיף הראשון עליו אני לא יכול לתת את הדעת (משום שזהו המוצר הראשון שאני שומע של חברת Perreaux), נעשתה כאן עבודה ראויה לשבח וממש ממש לא טריויאלית בגיזרת המחיר.
נעבור בקצרה על הפיצ'רים
נתחיל עם הכניסות האנלוגיות.
כל הכניסות הינן בקונפיגורצית סינגל אנדד בעלות קונקטורי RCA.
שתי כניסות רגילות לחיבור מקורות מסומנות ב- Disc ו Aux
כניסת HT לשילוב בסטאפ ק"ב, או לחילופין להשתמש ב- 80i כמגבר כח, אך גם אפשרות לעבור לכניסת Line בעזרת מתג אחורי.
ה- 80i מציע שתי יציאות אנלוגיות (גם הן סינגל אנדד RCA)
הראשונה Pre Out לחיבור למגבר כח חיצוני או סאב.
השניה Line Out אשר מוציאה את המקור הנבחר ללא Volume Control, רלוונטי בעיקר להקלטה או האזנה לפונו/DAC עם הגברה אחרת.
ואנו מגיעים לשני הפיצ'רים הפחות טריויאליים, בטח כשילוב בילט-אין ללא תוספת תשלום.
הראשון הוא ממיר דיגיטל לאנלוג.
בתקופה האחרונה אנחנו מתחילים לזהות מגמה של שילוב ממירי דיגיטל לאנלוג במגברים (וכמובן שגם בנגנים). הבעיה היא שלרוב היצרנים מספקים את הממיר בצורה די מנוונת. בדר"כ כניסת USB סינכרונית אחת ואולי איזה קואקס לרפואה.
במקרה שלנו ה- 80i מספק לא פחות מארבע כניסות דיגיטליות.
כניסת USB סינכרונית (מוגבלת ל- 48khz ו- 16 bit כמובן)
שתי כניסות אופטיות toslink
כניסת SPDIF בחיבור RCA (קואקס)
כמות וסוג הכניסות מספקים מאוד. העובדה שמדובר בכניסת USB סינכרונית ומוגבלת ל- 48khz לא ממש מפתיעה ודי אופיינית בתחום.
הייתי מעדיף צמד כניסות קואקס במקום שתי אופטיות אך זה לא ממש משנה, הייתי שמח גם אם כניסות אלו היו מגיעות ל- 192khz ולא מוגבלות ל- 96khz אך בהינתן החומרים שזמינים היום זה גם לא ממש חשוב.
אגב תדרי דגימה, ה- 80i לא מספק חיווי על תדר הדגימה שהוא מקבל מהמקור, ולפחות על פי ה- specs תמיד מבצע upsampling ל- 24bit/96khz.
מכיוון שאני רואה את התחום הממוחשב ככיוון אליו הולך השוק היום, במיוחד בגיזרת מוצרי הכניסה, חלק נכבד מסשן ההאזנה שלנו יעשה שימוש בממיר הפנימי של ה- 80i.
מממיר הדיגיטל לאנלוג אנחנו עוברים לפונו סטייג' הפנימי
כאן מדובר בדרגת פונו המתאימה לראשי MM בלבד. כלומר עכבה של 47kohm קיבוליות של 100pf וגיין של 40db.
במידה והמשתמש מעונין בפונו סטייג' חיצוני, או סתם מעוניין להשתמש בכניסה זו ככניסת Line רגילה להוספת מקור רביעי ניתן בעזרת מודיפיקציה להפוך את הכניסה לכזאת.
פיצ'ר אחרון הינו כניסת RS232 (אולם בחיבור RJ45 משום מה) לשליטה מרחוק בעזרת מערכת שליטה/בית חכם וכו' או עדכוני יצרן על ידי טכנאי.
ברמת הקונספט אני אוהב את מה שחברת Perreaux עשו כאן. כבר בסקירת
הסימאודיו i 3.3 שפרסמתי לפני כחצי שנה התלהבתי מהקונספט של מגבר משולב עם DAC ופונו סטייג'. כאן יש לנו קונפיגורציה דומה אם כי מעט פחות משוכללת (ללא 192khz, ללא תמיכה ב- MC, בלי אפשרות לכניסה מאוזנת ועוד כמה מגבלות) אך במוצר זול משמעותית וכשהכל בילט-אין ללא תוספות תשלום.
אני מודה שכאשר ראיתי לראשונה תמונה של ה- 80i הוא נראה לי קצת כמו צעצוע. במציאות הוא מרשים כבר במבט, ותחושה זאת מתעצמת כאשר ניגע או ננסה להרים אותו (12 הקילוגרמים שלו מרגישים כבדים משום מה...).
העיצוב שלו מאוד מודרני, אין ספק בכך. הוא מזכיר לי קצת את הטרנספורטר של לוג'יטק עם החוגה הגדולה ושילוב השחור/כסוף (רק הפוך).
כאשר הוא במצב סטנד-בי המכשיר סולידי לחלוטין, רק חוגה גדולה, ללא כפתורים ורק סמל חיווי הדלקה קטן זוהר.
ביציאה ממצב סטנד-בי מואר לפתע החלון השחור התחתון בכל אפשרויות הכניסות כאשר האנלוגיות בצד שמאל והדיגיטליות בצד ימין.
אך כפתורים עדיין לא תמצאו, אותם סימני חיווי רגישים למגע ומשמשים גם כלחצנים. מגניב.
הבניה החיצונית, החומרים וההרכבה כאמור מצויינים ודי מפתיעים למוצר כניסה.
בנושא נוחות השימוש אני יכול לספר של- 80i שלט רחוק, אומנם פלסטיקי אך בעל ציפוי מבריק שנותן תחושה קצת יותר איכותית, הוא גם עבד ללא דופי.
אם אני מתאמץ אז בגזרת נוחות השימוש אני יכול לספק כמה טרוניות:
ראשית, למרות שרעיון הלחצנים הנסתרים גם מגניב וגם יפה עיצובית, הלחצנים האלו לא כל כך רגישים ולא פעם נאלצתי ללחוץ כמה פעמים עד שהם הואילו לעשות את עבודתם (לא בעיה גדולה משום שיש שלט).
הטרמינלים לחיבור הרמקולים היו קצת קרובים האחד לשני, עוד טיפה מרחק היה יותר נוח.
והערה אחרונה, משהו שקורה במכשירים רבים אך כאן היה קצת יותר חמור, ממושבי לא יכולתי להבחין במצב בורר הווליום, יש בו אומנם שגם אך לא הצלחתי לראות אותו בתאורה שאצלי. האמת שהגיע גם הזמן לעדכן מספר בעדשות.
סה"כ שום דבר קריטי, בסה"כ היה די נוח ונעים להשתמש במכשיר.
סטאפ
ה- 80i שולב בסטאפ הרגיל שלי (מפורט בסוף הסקירה) כשהוא מחליף את שילוב ה- Pre/Power שלי.
המקור הראשי איתו האזנתי לרוב היה ה- CDP אך התעמקתי גם בניגון דרך מחשב מיוזיק סרבר עם שילוב של hiFace Evo וחיבור SPDIF ל- DAC הפנימי של ה- 80i (כמה מילים על חיבור ה- USB בסוף סשן ההאזנה אם לא אשכח).
הרמקולים, WLM La Scala הנצילים לא היוו בעיה כלשהי ל- 80i והוא הטיס את הדרייברים שלהם בלי שום בעיה עם תחושה של לא מעט רזרבה גם לרמקולים קשים בהרבה.
מכיוון שהראש שברשותי הינו מסוג MC לא יכולתי לבדוק את הפונו סטייג' הפנימי של ה- 80i (אני צריך לזכור להשיג אחד כזה בהזדמנות) לכן השתמשתי ב- V-LPS עם ספק ה- V-PSU כדי להאזין לפטיפון.
סשן ההאזנה יתחיל בשילוב עם ה- CDP, משם נעבור למחשב ונקנח בפטיפון במיוחד בשביל אייל.
סשן האזנה
Randy Newman - Harps & Angelsאנחנו מתחילים בסשן ההאזנה דרך נגן ה- CDP.
וגם מתחילים בחיוך בלתי נשלט. אחרי הפסקה של כעשר שנים, הוציא ניומן ב- 2008 אלבום חדש ואופייני.
הרבה גרוב של ניו-אורלינס, בלוז, הפסנתר המוכר וספק שירה ספק דיקלום עם הליריקה הסאטירית/ביקורתית.
את האלבום מלווה תזמורת עתירת מימדים, אך מימדיה לא ממש באים לידי ביטוי, וניומן דאג (וטוב שכך לטעמי) שהיא לא תגנוב את הפוקוס אלא רק תקשט את האלבום במקומות הנכונים.
לרוב אני לא טורח לקרוא את המילים ב- Liner Notes, ולא של- 80i היתה בעיה כלשהי לרנדר את שירתו/דיקלומו של ניומן בצלילות, אבל כאן חבל לפספס אפילו מילה אז אני ממליץ לעשות זאת לפחות פעם אחת.
ה- 80i מצליח לשחזר את האלבום על כל הדרו וגווניו. הפסנתר של ניומן חי סונית ומוזיקלית, התחום הנמוך, בין אם מהתופים או מהבאס מצליח להוציא מה- WLM תשתית רחבה ודשנה למוזיקה להבנות עליה.
האלבום מוקלט די טוב, וברמה הטונאלית הבסיסית ה- 80i מצליח לרנדר את ניומן, שותפיו לנגינה ואת התזמורת בצורה טובה, אך מעבר לזה הוא גם מצליח להקרין מוזיקלית וחווייתית את האופי ההיתולי של ניומן ושל האלבום הזה.
ובשני הטרקים הנוגים, או אולי הנוגעים, כשקולו של ניומן נשבר, ואולי גם הוא, אז גם החוויה הזאת מגיעה אליך המאזין. ועל זה נגיד תודה.
Adele - 21אני לא חושב שקיים ספק לגבי כישרונה של הילדה הזו. את אלבום הבכורה שלה - 19 אהבתי מאוד.
21 עשה עלי רושם של אלבום יותר בוגר של אמנית יותר מפותחת, ומצד שני הוא מרגיש לי פחות אחוד ומגובש, כאילו של אמנית שדווקא פחות סגורה על כיוונה (אבל כן בפירוש יש בו גם קו מקביל שמחבר בין הטרקים, מה שאני לא תמיד מוצא בכל אלבום). קראתי ציטוט של אדל שמספרת על החשפותה לאמנים רבים שלא הכירה עד כה, אולי זאת הסיבה להרגשתי של חוסר הגיבוש הזה.
אני מעריך את האלבום, אבל איכשהו מתחבר לפחות טרקים מתוכו. בינינו הוא שווה לרכישה אפילו רק בשביל Rolling in the deep.
הסטאפ האישי שלי לא ממש אופטימאלי לשיחזור האלבום הזה, הוא מחצין את הבעיות הסוניות שבו (ויש, אומנם לא כמה טרקים מזעזעים כמו בקודם, אבל הסה"כ בינוני מאוד, לפחות בגירסה שלי שנרכשה בארץ, בתוכנית לרכוש גם את הכפול).
לפעמים דווקא מוצרי כניסה מצליחים להחליק את המגבלות האלו של ההפקה. לשמחתי (לפחות ברמה הגלובלית) ה- 80i לא עשה בדיוק את זה.
מה שה- 80i כן עשה זה לייצר באס עמוק וחזק ששימש כדרייב מניע לטרקים הקצביים וסחב אותם על גבו.
למעשה אותו באס היווה את התכונה המיוחדת הראשונה בה הבחנתי ב- 80i.
יש בשוק הרבה מוצרים שמעניקים תחושת באס מאסיבית, אך לרוב מדובר במיד באס, ויחד עם הדגשת המיד באס מגיע גם ניפוח ולרוב גם ריפיון בבאס. ה- 80i מעניק את הבאס שלו בצורה אחרת, באס נמוך, חזק, ללא תחושה של הגדלה או ריפיון.
מלבד העובדה שאני לא משתגע על באס מנופח (עם רפה או רך אין לי בעיה) אני אוהב את העובדה שבאס כמו של ה- 80i יכול להתאים גם לביצועים אקוסטיים וגם למוגברים/חשמליים, ומלבד היותו נמוך וחזק הוא גם חושפני (פחות רלוונטי באלבום הזה) ופשוט איכותי. לפחות בחיבור עם ה- WLM.
ואם נעלה מתחום הבאס במעלה הטווח הטונאלי נגלה שה- 80i אינו חושף טריקים "זולים" תחת השרוול. הוא די מאוזן לאוזני, שומר על פרזנטציה שפויה ולא גדולה מידי.
Keith Jarrett - My Songואנחנו עוברים לניגון דרך מחשב בעזרת ה- hiFace Evo מחובר ל- DAC הפנימי של ה- 80i.
האלבום הזה של הרבעיה האירופאית הוא לא בדיוק מחביבי. יש בו משהו יותר מידי פופי לטעמי, מן 80's כזה, למרות שפה ושם יש הברקות.
אבל אנחנו כאן בכל מקרה לדבר על הסאונד, והאמת היא שגם באספקט הזה אני לא בדיוק משתגע על האלבום. הוא נשמע לי בדר"כ יותר טוב על ציודים קצת "צבועים", או מגדילים, או מרוככים.
בשיר הנושא לדוגמה, הסקסופון דרך ה- 80i מעט אחורי משאני רגיל, אבל אני לא מרגיש שום roll off בגבוהים, ההיפך, גם כאן וגם בכל האלבומים להם האזנתי ה- 80i תמיד שמר על פתיחות גמורה, לעיתים אפילו החצין את הפתיחות יותר מהסט שלי אך הוא לא עושה זאת בצורה מעיקה או "שורטת" או שגורמת לתוצאה להשמע בהירה. זאת מן פרזנטציה שכזאת.
הבאס שמייצר ה- 80i כאן מעט יותר מוחשי מזה של הסט שלי, זה בעקרון דבר חיובי אלא אם באלבומים אחרים הוא יהפוך לבלתי נסבל. זה לא בדיוק המצב עם ה- 80i למרות שבכמה בודדים הרגשתי מידי פעם מועקה כלשהי (אחד כזה בהמשך).
הפסנתר של מר ג'ארט' נשמע נכון טונאלית דהיינו ברמת הוויסינג, ועדיין יש סוג של הדגשה בדרך שאתה מקבל את הגבוהים והנמוכים לעומת המיד. ההתקפיות של תחילת הצליל מיידית ולא מעורפלת, ה- decay נמשך ומוחשי אך לא דביק מידי.
סה"כ התוצאה כאן טובה אך לא מיציתי את הז'אנר, אני צריך אקזמפלר שאני יותר אוהב.
Sonny Rollins - The Bridgeאחרי האלבום הקודם שלפתי את אחד האלבומים היותר אהובים עלי בז'אנר. אני מניח שהוא כבר הופיע כאן בעבר, ואם לא אני מניח שכולם מכירים אותו.
אם באלבום הקודם אמרנו תודה שהסקסופון לא מעיק, כאן הוא כבר נפלא, הורס. אחד הטובים אם לא ה...
נכון, לא גודל וטקסטורה "שפופרתית" אבל נכון, ריאליסטי, חי.
ולמרות שרולינס מגיע אלינו תמיד מהערוץ הימני, הוא לא מרגיש "דבוק" לרמקול. הוא מרגיש קרוב למאזין, חוצה לעיתים את גבולות הרמקול במישור האופקי אולי אפילו החדר.
הבמה באופן כללי ב- 80i מכובדת ברוחבה וכן בעומקה אך זהו לא האלבום האופטימאלי לבדיקת אופי הבמה משום ההפרדה הערוצית שבו.
ברמה המוזיקלית אני מאוד מרוצה. שיר הנושא חי ותוסס, God bless the child מוצץ רגש מהמאזין.
הרגשתי שה- 80i לא רק משמיע אלא מנגן, מחצין, מסביר, לדוגמה את הדואטים וחלוקת התפקידים בין רולינס והול. זה לא פשוט ולא טריויאלי ברמת המחיר הזאת, בטח לא בשילוב טונאליות מאוזנת יחסית.
ברמת הפרזנטציה הכללית, ה- 80i לא מספק סאונד מנופח ולא גדול מידי, אבל הוא יותר נוטה לסגנון ההופעה המוגברת מאשר האקוסטית של הסטאפ שלי.
Nouvelle Vague - Nouvelle Vagueעוד אלבום שלא זקוק להצגה (ואני מניח שגם הוא כבר הופיע כאן, כבר נהיה קשה לנהל מעקב) הוא הראשון של ההרכב הנחמד הזה המעבד מוזיקת רוק ו"הגל החדש" לסגנון בוסה נובה מעודן.
הבאתי את האלבום הזה כמייצג של עוד אספקט בבאס המאסיבי של ה- 80i.
האמת היא שאותו באס מתאים באופן עקרוני לאלבום ומספק תשתית טובה, אך מידי פעם, בכמה מהטרקים, הרגשתי שזה פשוט too much ובמקום להניע ולהנות זה מתחיל להפריע.
אלו החיים, כשהמקור לא אחיד כל אחד צריך לבחור לעצמו היכן הוא מוותר.
בתחום הגבוה, כפי שתארתי כבר קודם, ישנה פתיחות מוחלטת, על גבול העל-טבעית אך שוב, מבלי להיות צורמת, "שורטת", או נותנת תחושת בהירות.
הפרזנטציה מעט גדולה מזו של הסטאפ שלי, אבל די מפוקסת למעט אולי בתחום הגבוה ביותר.
ברמה המוזיקלית אין לי פה טענות, אולי לא שיא העידון אבל מעל ומעבר לציפיות.
Chris Connor - Out Of This Worldאני מתקשה לסיים את סשן ההאזנה מבלי שעברנו על לפחות ביצוע ווקאלי נשי עתיק אחד לחימום הלב והאוירה.
באותה הזדמנות נפנה למקור השלישי שלנו, פטיפון, אך זיכרו שזה מחובר דרך פונו סטייג' חיצוני (משום ראש ה- MC) ולא דרך הפונו סטייג' הפנימי של ה- 80i.
קונור היא אחת מהזמרות האהובות עלי של התקופה, כל פעם אני מוצא עוד איזה אלבום בכיכובה, הפעם מדובר בהקלטות מתקופת Bethlehem בשלושה מועדים שונים ועם שלושה הרכבים שונים (54 - 55).
הפטיפון דרך ה- V-LPS וה- 80i נשמע מעט פחות "עבה" מאשר המחשב דרך ה- DAC הפנימי. יש לי הערכה שהפונו סטייג' הפנימי ילך יותר לכיוון של ה- DAC.
מצד שני האופי של ה- 80i בתחום הגבוה ביותר דווקא עזר ל- V-LPS ופתח אותו לכיוון שמעט חסר בו בבסיס.
אך מה שבאמת רציתי לבדוק כאן, האם ה- 80i מסוגל להעביר היטב ביצועים מהסוג שיש לנו כאן, עם כל הרגש והמלודיות, אז כן, הוא מצליח יפה מאוד. בעיקר בצידו השני של התקליט.
לפני סיום עוד קצת על ה- DAC
את סשן ההאזנה ביצענו עם ה- hiFace Evo, יתכן שחלקכם תוהים איך נשמע חיבור ה- USB של ה- 80i.
ואני חייב להודות שלמרות שמדובר בכניסת USB סינכרונית, היא נשמעת יותר כמו הטובות יותר שבחבורה (נניח בסגנון ה- DLIII וה- Atoll) מאשר הגרועות (V-DAC).
סה"כ ניתן להאזין לכניסת ה- USB ולהנות, אפילו כפתרון ביניים, אבל לא, לא מקבלים את כל הרזולוציה והמוזיקליות של ה- Evo.
אגב, לא הספקתי לבדוק זאת, אבל אני לא בטוח שה- hiFace הרגיל יהיה שידוך מוצלח במיוחד עם ה- 80i, יש לי הרגשה שהגודל/ריכוך שלו והתחום התחתון יהיו קצת Too Much ועדיף לשדך ל- 80i את ה- Evo היותר מאוזן.
עוד בדיקונת שביצעתי היתה לחבר את ה- 80i כממיר נטו לסטאפ שלי (בעזרת יציאות ה- Line Out).
זאת לא בחינה כל כך חשובה, אני לא מאמין שמישהו ירכוש את המכשיר הזה כ- DAC נטו, אך אם ביצעתי את הבדיקה לא יזיקו עוד כמה מילים.
בגדול מצאתי את ה- DAC כבעל אופי די מרוכך וסלחני, זה קצת מסביר את היכולת לנגן לא רע בחיבור USB. הזכיר לי את ה- Atoll אך עם פחות גודל ופחות דגש על המיד באס. בשילוב סטאפ מאוזן ומקור מאוזן כמו ה- Evo יוצאת תוצאה לא רעה בכלל. לא הייתי משלב אותו בסטאפ חם מאוד, או בעל צליל גדול מאוד, אבל זה כבר תלוי מאוד בטעם אישי.
סיכום
כשברוך סיפק לי את המכשיר הוא אמר משהו בסגנון "אתה לא תאמין איזה סאונד שפופרתי יש לו". אז אם הכוונה היתה שזה מכשיר מוזיקלי, ואחד כזה שמגיש את המוזיקה על הצד המערב ועדיין נעים שאינו "שורט" ואינו מציק, אז כן, אני יכול להבין את האמירה.
אך אני ממש לא הייתי מגדיר אותו כשפופרתי, ההיפך, הייתי אומר שזה אקזמפלר טרנזיסטורי למהדרין, אך כזה שמחצין את התכונות הטובות שטרנזיסטור יכול לספק.
הוא בעל באס מאסיבי, חזק, מדויק ונמוך אך לא מנופח ולא מעוות, יש לו דרייב ותחושה של רזרבות של כח מבלי להיות "כוחני" או אנליטי והוא בעל פתיחות גמורה עם הרבה אמביאנס בתחום הגבוה לעיתים אפילו מעבר לצפוי אך מבלי להשמע לרגע בהיר או צורם.
האמת היא שאני חושב שקשה מאוד להתחרות באוסף התכונות של ה- 80i בשילוב המחיר.
ה-
Reference 3.1 של אודיו ספייס לדוגמה נתן פרזנטציה הרבה יותר גדולה, מיד יותר יוצא, מיד באס הרבה יותר מלא (יש יגידו נפוח) אך על חשבון באס נמוך ופתיחות בתחום הגבוה ביותר. אין לו גם DAC או שלט ולאחר קפיצת המחיר הוא נמצא בספרה תקציבית אחרת.
קיים דמיון מסויים ל-
Atoll IN200 שכל כך אהבתי בזמנו. שניהם טרנזיסטוריים, שניהם מוזיקליים, שניהם מצטיינים בתחום הבאס, אך זה של ה- 80i יותר מאסיבי בתחום התחתון ביותר, זה של ה- Atoll עולה יותר למעלה לכיוון המיד באס.
ה- 80i יותר פתוח למעלה, ל- Atoll פרזנטציה קצת יותר גדולה. To Each His Own.
מה שכן ה- 80i נותן יותר פיצ'רים (כשהדגש על DAC ופונו סטייג') ועיצוב הרבה יותר מודרני.
הוספנו לארסנל עוד חברה מעניינת מאוד, אני סקרן לשמוע מה עוד מתכנן לנו BG Sound מהכיוון שלהם. מה שבטוח זה שאני לא צריך לחשוב פעמיים לפני שאמליץ למישהו המחפש מגבר טרנזיסטורי בתקציב הזה לשמוע את ה- 80i. למעשה אני לא צריך לחשוב כלל.
נתונים טכניים
נתוני ממיר:
תדר דגימה: 96khz ב- SPDIF (קואקס ואופטי) 48khz ב- USB
עומק דגימה: 24 ביט ב- SPDIF 16 ביט ב- USB
אפסמפלינג: קבוע ל- 24bit/96khz
סה"כ עיוות הרמוני: 0.002% ב- 1khz פחות מ- 0.004% בין 20 הרץ ל- 20khz
יחס אות לרעש: 120db - A-Weighted
נתוני פונו:
גיין: 40db
עכבת כניסה: 47kohm
קיבוליות: 100pf
סה"כ עיוות הרמוני: קטן מ- 0.15% בין 20 הרץ ל- 20khz ב- 1Vrms
כללי:
הספק: 80 וואט ב-8 אוהם 130 וואט ב- 4 אוהם
סה"כ עיוות הרמוני: קטן מ- 0.05% בין 20 הרץ ל- 20khz ב- 8 אוהם
יחס אות לרעש: 105db ב- 80 וואט ל- 8 אוהם A-Weighted
דאמפינג פקטור: 400 ב- 1khz ל- 8 אוהם
עכבת כניסות אנלוגיות: 47kohm
עכבת יציאות אנלוגיות: 540ohm ל- pre out ו- 270ohm ל- line out
מידות: רוחב כ- 43 ס"מ עומק כ- 31 ס"מ גובה כ- 7 ס"מ
משקל: כ- 11.5 קילוגרם
סטאפ בחינה והשוואה
מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala
מחיר השקה : 9,980 ש"ח
מחיר לאחר ההשקה : 12,500 ש"ח
יבואן:
BG Sound
